משרד החינוך הציג הבוקר (שלישי) תכנית תקצוב דיפרנציאלית חדשה לתלמידי בתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים: תלמידים מרקע סוציו-אקונומי חלש יתוגברו ביותר שעות לימוד מאשר תלמידים מרקע חזק. מדובר במודל שייטיב עם החלשים וידרבן למעשה את העיריות החזקות להמשיך לתקצב באופן פרטי שיעורי תגבור. כמו כן, המודל החדש מיטיב עם בתי הספר הקטנים והכיתות המפוצלות כמו בחינוך הממלכתי דתי לעומת החינוך הממלכתי הרגיל. התכנית תחל כבר השנה והיא תיושם בהדרגתיות בתוך חמש שנים.
עיקרי התכנית, המבוססת על המלצות ועדה מקצועית שבחנה את חלוקת התקציבים במשרד החינוך מאז תחילת הקדנציה של שר החינוך הנוכחי, שי פירון, מתמקדות ראשית בקביעת שעות בסיס לימודיות בכל בית ספר, שנועדו למנוע חריגות מהתקן שעלו בעבר 750 מיליון שקלים בשנה. במשרד החינוך מקווים עתה כי הסדרת התקן תחת מודל סדור ישנה את המציאות.
עוד ידיעות חינוך בוואלה! חדשות
סטודנטים ערבים הפגינו בתל אביב: "ציונים החוצה"
המורים המיוחדים שלא נותנים למוגבלויות לעצור אותם
תלמידים גאים סובלים מאלימות - והמורים שותקים
שעות התקן החדשות מתייחסות רק לתלמיד א'-ט' (יסודי וחטיבות ביניים) והן כדלקמן: כיתות ה'-ט' ילמדו 32 שעות תקן שבועיות, כיתות ג'-ד' ילמדו 31 שעות תקן שבועיות ואילו כיתות א'-ב' ילמדו 29 שעות תקן בסיסיות, עליהן נוספו השנה בשל "מחאת הסרדינים" 10 שעות שבועיות לכיתות א' ו- 5 שעות שבועיות לכיתות ב' לטובת פיצול הכיתות במקצועות הליבה.
על פי התכנית החדשה, שעות התקן נותרו זהות לשנים קודמות בבתי ספר יסודיים ואילו בחטיבות הביניים נוספו שעתיים לימודיות שבועיות.
עלות הפרויקט: מיליארד שקלים בשנה
על שעות הלימוד הללו, יתווספו כאמור שעות תגבור (שעות טיפוח) לכל בית ספר לפי רקע הסוציו-אקונומי של התלמידים. כלומר, תוספות התגבור יעשו לא על פי ערים או מחוזות אלא על פי "מדד טיפוח שטראוס", המודד בתי ספר בכלל הרשויות ומדרגם לפי מצב סוציו-אקונומי, כש-10 הוא הדירוג הנמוך ביותר. על פי המודל החדש יתווספו שעות תגבור על פי החלוקה הבאה: בתי ספר יסודיים ייהנו מכ-90 אלף שעות תגבור בסך הכול. תלמידים מרקע חלש ייהנו מתוספת ממוצעת של כ-7 שעות שבועיות, שהן 53 שעות לימוד שבועיות במודל החדש לעומת 46.3 במודל הישן.
לתלמידים מרקע בינוני, יינתנו שלוש שעות שבועיות בממוצע, כלומר 48.5 שעות שבועיות לעומת 46 שעות בממוצע במודל הישן. ואילו לתלמידים מרקע סוציו-אקונומי חזק שעות הלימוד יישארו כבעבר, 44 שעות לימוד שבועיות.
חטיבות הביניים ייהנו מ-60 אלף שעות תגבור שבועיות. תלמידים מרקע חלש יזכו לתוספת של 14 שעות שבועיות. לתלמידים מרקע בינוני יתווספו 3 שעות שבועיות, ולתלמידים מרקע חזק תתווסף שעה וחצי.
סך כל השעות שנוספו עומד על 150 אלף שעות תגבור בתוכנית שהיקפה נאמד במיליארד שקלים בשנה. מחצית מהתקציב ממשרד האוצר ואילו המחצית השנייה מתיעול עלויות שעות הלימוד שהיו עד כה במשרד החינוך ופוזרו בצורה אחידה ללא מרכיב סוציו-אקנומי או שחולקו בצורה לא שיוויונית.
רק 10% מבתי הספר יקבלו השנה את השעות הנוספות
שינוי התקצוב לפי השיטה הדיפרנציאלית עושה חסד עם השכבות החלשות ובמשרד החינוך מבהירים כי התכנית נועדה לצמצם פערים בין הפריפריה למרכז. "על פי נתוני ה-OECD, ישראל היא המדינה שבה הפערים הגדולים ביותר בין תלמידים מרקע חלש לתלמידים מרקע חזק. מודל התקצוב החדש נועד לצמצם פערים אלו ולקדם שוויון הזדמנויות במערכת החינוך", נכתב בדברי ההסבר של משרד החינוך לתכנית.
מודל התקצוב החדש משנה את יחס הקצאת שעות התגבור בין התלמידים, כך שהוא יעמוד על יחס של 1:6 בין תלמידים מרקע חלש לתלמידים מרקע חזק. אך עם זאת, מדובר בתכנית אשר נראה תוצאותיה רק לקראת שנת 2020. בשנת הלימודים הנוכחית, תשע"ה, רק 10% מבתי הספר יקבלו את השעות הנוספות. לאחר מכן יגדל השיעור ל-22% מבתי הספר ואז הלאה עד תום התכנית.
כמו כן, התכנית אינה מתייחסת כלל לתלמידי התיכון, שנות לימוד קריטיות שכוללות את מבחני הבגרות, שעל פי רפורמות הפסיכמוטרי של השר פירון מהווים אמצעי כניסה למוסדות האקדמיים. "אנחנו פועלים כרגע בחטיבות וביסודיים. זאת יריית פתיחה דרמטית, אבל צריך להבין שבתיכון הסוגיה יותר מורכבת", הסביר מנהל אגף התקציבים במשרד החינוך, דודי מזרחי. "הקצאת התקציבים שונה שם לגמרי, ישנן מגמות לימוד, והיכולת להשפיע יותר מורכבת".
במשרד החינוך מצהירים כי יינתן דגש על לימודי שפה, מתמטיקה ואנגלית, אך מכיוון שהתכנית תיושם ברוח תכנית הדגל "למידה משמעותית", למנהלי בתי הספר מנדט מלא בתיעול השעות הנוספות על פי הצרכים אותם הם מגדירים. מכאן, שגם אם הדבר נעשה בתיאום עם מנהל המחוז, בהיעדר הנחיות ברורות לתעל את אותן שעות נוספות ללימודי אנגלית ומתמטיקה, ספק אם התלמידים ייהנו מתגבור במקצועות האלה.
נוסף על כך, חלוקת התקציב עשויה להגביר את תופעת ה"מימון הרשותי" שרווחת עדיין בערים החזקות. אף שעומדת פסיקת בג"ץ בנושא, האוסרת על רשויות חזקות לממן שעות תגבור מעל לתקן של משרד החינוך, לאור התוכנית החדשה (ובהיעדר גוף אכיפה מסודר של משרד החינוך) עשויות רשויות "חזקות" לממן את השיעורים הנוספים כדי להשוות את התוספת שלא ניתנה על ידי המדינה, או אפילו ינסו "לעקוף" את הפער.
חשש נוסף העולה מהחלוקה הדיפרנציאלית לפי כיתות, הוא שתלמידים הנהנים כבר היום מכיתות קטנות, כמו בחינוך הממלכתי דתי (בו התלמידים מפוצלים לפי בנים ובנות) - ייהנו מהתוספות החדשות עוד יותר ובצורה לא שוויונית בהשוואה לחינוך הרגיל.
שר החינוך, שי פירון, התייחס בכנס שדרות לתכנית. "לחלשים ניתן יותר כי הם שווים לא פחות. ילד עני יהודי או ערבי, בחינוך הממלכתי או הממלכתי דתי, זכאי ליותר שעות. אסור שבבסיס שיטת התקצוב יעמדו שיקולים זרים שלא מעמידים את השוויון במרכז. החל מהיום, בתהליך מדורג של חמש שנים, נוסיף כשבע שעות שבועיות לכיתה בבית הספר היסודי, כ-14 שעות שבועיות לכיתה בחטיבת הביניים במידה והן באות מעשירונים נמוכים, ושלושה שעות שבועיות לכיתות ממעמד הביניים. כי לכל ילד מגיעה הזכות לממש את כישרונותיו".
לפניות לכתבת רויטל בלומנפלד: revital.blumenfeld@walla.com