פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      תלמידים גאים סובלים מאלימות - והמורים שותקים

      מסקר שערך ארגון "איגי" והוצג בכנסת עולה כי בני נוער להט"בים נאלצים להתמודד עם אלימות מילולית ופיזית בין כותלי בית הספר, ובמקרים רבים המורים מתעלמים מכך. "ההצקות עוברות למורים ליד האוזן"

      נטייה מינית בני נוער (ShutterStock)
      אחד מכל ארבעה תלמידים להט"בים הוטרד מינית בבית הספר בשל נטייתו (צילום אילוסטרציה: ShutterStock)

      בתי הספר בישראל מהווים מרחב לא בטוח עבור בני ובנות נוער גאים - כך עלה מדיון גדוש אמוציות שהתנהל אתמול (שלישי) בוועדת החינוך של הכנסת בנושא שילוב בני נוער להט"בים במערכות החינוך. סקר שערך ארגון הנוער הגאה "איגי" והוצג בדיון מראה כי מדי יום, מותקפים בני נוער בבתי הספר על רקע נטייתם המינית וכי התלמידים אף סופגים התקפות והשפלות מהצוותים החינוכיים, אשר מתקשים להתמודד עם התלמיד הגאה בשל העדר הנחיות ותקנות ברורות של משרד החינוך.

      הסקר כלל 372 משתתפים בגילאי 12-18 המגדירים עצמם להט"ב או מתלבטים. מהנתונים נמצא כי אחד מכל ארבעה תלמידים להט"בים הוטרד מינית בבית הספר בשל נטייתו המינית וכי אחד מכל עשרה תלמידים חווה תקיפה פיזית בשל נטייתו המינית. עוד נמצא כי 84% מהנערים שהשתתפו בסקר דיווחו על אלימות מילולית ושימוש במילות גנאי הומופוביות בתדירות גבוהה מאד בבית ספרם.

      כמו כן, 52% מבני הנוער חוו הטרדות מילוליות על רקע נטייתם המינית ו- 78% מהתלמידים דיווחו כי הערות הומופוביות פוגעות בהם רגשית ומטרידות אותם. נוסף על כך עולה כי ביטויי גנאי על רקע נטייה מינית נשמעים בבתי הספר באחוזים גבוהים יותר מביטויי גנאי גזעניים.

      עוד בנושא חינוך:
      אושר: סטודנטים שלא שירתו בצה"ל לא יזכו להטבות אקדמיות
      מחקר: ירידה ברמת הוראת האנגלית עקב מחסור במורים
      בשל אירועי הקיץ: משרד החינוך השיק תכנית למאבק בגזענות

      תמונות מצעד הגאווה טיילת תל אביב (דרור עינב)
      יותר ממחצית מבני הנוער חוו הטרדות מילוליות על רקע נטייתם המינית. מצעד הגאווה בתל אביב, יוני 2014 (צילום: דרור עינב)

      מהסקר אף עולה נתון מטריד לפיו הסביבה החינוכית בוחרת במקרים רבים להתעלם מהטרדות על רקע הנטייה המינית של הנער. לפי הסקר, 47% מבני הנוער הגאים דיווחו כי המורים בוחרים שלא להגיב להערות הומופוביות של תלמידים כלפיהם ו- 42% דיווח כי תלמידים אחרים בוחרים שלא להתערב ולא להגיב.

      בל אגם, בת 30, טרנסג'נדרית המדריכה בני נוער ב"איגי", נשרה ממערכת החינוך בכיתה י' בגלל הצקות התלמידים והתעלמות המורים למצוקתה. "כשאני הייתי בבית ספר היו צוחקים עליי שאני הומו נשי והיו מקרקרים סביבי כל מיני בדיחות", סיפרה אגם. "לא יכולתי להכיל את זה יותר אז נשרתי מהלימודים למרות שאני אינטליגנטית ותלמידה מאד טובה. גם לפני עשור וגם היום למורים ולמנהלים אין את הידע והכלים כיצד להתמודד עם מישהי כמוני".

      לדבריה, משיחות שהיא מקיימת עם בני נוער שבאים ל"איגי" היא רואה כי לא רק שהיחס לתלמידים הלהט"בים לא השתנה, הוא אף החמיר. "מורים יכולים לראות ולשמוע תלמידים מקבלים העלבות והצקות בלתי פוסקות והם מתעלמים, זה עובר להם ליד האוזן. הם לא יעזו גם לפתוח את הנושא מול התלמיד עצמו".

      "מורים משפילים את התלמידים, לא משנה כמה חוזרי מנכ"ל יהיו"

      עדי ברקן, טרנסג'נדר בן 16 מרמת גן, הלומד בבית ספר "בית אקשטיין - סניף בית ינאי", מספר כי בית ספרו מקבל אותו כמו שהוא, אבל את חבריו לקהילה - ממש לא. "אני נתקל בכל כך הרבה אנשים עם בעיות והם חווים אפליה על בסיסי יומיומי - אם זה שלא נותנים לתלמידה טרנסג'נדרית ללכת לשירותים המוגדרים למין שלה או לצאת לטיולים שנתיים, ואם זה מורים שבאמצע השיעור מפתחים דיון מביך עם תלמיד הומו ושואלים אותו אם הנטייה שלו אמיתית. מורים שמשפילים את התלמידים שלהם, ולא משנה כמה חוזרי מנכ"ל יהיו, זה רק עניין של מזל".

      ביחידה למיניות ומניעת פגיעה בילדים ובני נוער בשירות הפסיכולוגי הייעוצי (שפ"י) שבמשרד החינוך ערים לתופעה. ביחידה שיבצו מערכי שיעור בנושא חינוך מיני והתייחסות לקהילה הלהט"בית, האמורים להילמד החל מכיתה ט' כחלק מתכני תכנית העשרה "כישורי חיים". עם זאת, מאחר ומדובר בתכנית מומלצת שאינה חובה והמורים נדרשים לבחור מבין מערכי השיעור הרבים את אלו שירצו לעסוק בהם, מורים רבים בוחרים "לדלג" על הנושא הרגיש. כמו כן, היחידה מעודדת פעילויות חינוך והסברה לילדים, שעורכים ארגוני הקהילה כמו "איגי" ו"חושן" בחמישית מהתיכונים בארץ. עם זאת, הפעילויות הן פרי יוזמתם של הארגונים, ונתון לשיקולי זמן וכוח אדם של הארגון.

      מצעד הגאווה בירושלים, אוגוסט 2013 (נועם מושקוביץ)
      "מורים רבים בוחרים 'לדלג' על נושאי לימוד הקשורים לקהילה הלהט"בית. מצעד הגאווה בירושלים (צילום: נועם מושקוביץ')

      מהלך נוסף שנעשה בתחילת השנה הוא תיקון סעיף 5 בחוק זכויות התלמיד הקובע כי אפליה מטעמים של נטייה מינית וזהות מגדרית אינה חוקית. אף על פי כן, כל העוסקים בדבר, ובפרט חברי הקהילה הלהט"בית, מעידים כי חוק זה אינו נאכף בשטח וכי בהעדר מדיניות ברורה של משרד החינוך, כמו הוצאת חוזרי מנכ"ל וקביעת תקנות ברורות לצוותים החינוכיים, האפליה כלפי בני הקהילה תימשך.

      "מעטים מאד מודעים לתיקון החוק או מכירים אותו בכלל, בטח שלא תלמידים ואני בספק רב לגבי צוותי ההוראה", אומר אייל בן עמי, מורה בהכשרתו, יועץ חינוכי וחוקר להט"ב. "גם לאחר חקיקתו, עניין ההטמעה מנותק לחלוטין מהמציאות. קיימת תופעה של ביזור סמכויות - למנהל יש יותר ויותר סמכויות כי הוא מכיר יותר טוב את בית ספרו. הוא לא צריך לתת דין וחשבון למפקחת וליידע אותה אם הוא מיישם את החוקים. יועצות חינוכיות אמנם עוסקות בכישורי חיים, אבל בנושא המיניות לא נוגעים, גם המחנכות לא".

      "יש להסדיר את ההכשרה למורים בעניין הנוער הלהטב"י"

      בן עמי הוסיף כי "כל טיפול שנעשה בילד הסובל מהסביבה בשל נטייתו המינית נעשה אצל היועצת הבית ספרית מאחורי הדלתות הסגורות". לדבריו, היועצת צריכה לתעד את מעשיו של הילד, לערוך מחקרי הערכה ולהוכיח שמה שהיא עושה יעיל ועובד, אך הדבר לא מיושם בפועל.

      יהלי בן עמי ויטנברג, מנכ"לית ארגון "חושן" אמרה כי "יש הרבה ידע אבל אנחנו רואים שזה לא מספיק, צריך לייצר שינוי מערכתי. בני הנוער פוגשים לא רק את היועצות והם לא יכולים להתמודד עם מנהל או מחנכת שהם להט"בופובים. יש כאן קבוצה מאוד גדולה של מורים ומחנכים שלא עברו שום יחידה אקדמית, לימוד או קורס בנושא של הקהילה הלהט"בית. יש לדרוש השתלמויות מוכרות לגמול שיכללו את התכנים הללו ולהסדיר את ההכשרה".

      לפניות לכתבת רויטל בלומנפלד:revital.blumenfeld@walla.com