המחסור במורים גורם לפערים ולירידה בהוראות האנגלית בבתי הספר, במיוחד בפריפריה ובאוכלוסיות העולים - כך עולה ממחקר שנערך על ידי פרופ' עלית אולשטיין וד"ר עפרה ענבר מהמכון לחקר טיפוח בחינוך באוניברסיטה העברית, שהוצג היום (שני) לראשונה בוועדת החינוך של הכנסת.
הסקר הוזמן ומומן על ידי קרן קלור לישראל ומבוסס על ראיונות עם דמויות מובילות בהוראת האנגלית בישראל, קבוצות מיקוד עם מפקחים מורים ותלמידים, שאלונים אנונימיים למורים וכן נתוני חדר המחקר הווירטואלי של משרד החינוך. כלל הנתונים החדשים נאספו בין השנים 2013-2012 וממצאיו הושוו לדו"חות בין לאומיים על הוראת אנגלית.
השאלה שעמדה במרכז הסקר הייתה באיזו מידה ממלאת הוראת האנגלית בישראל את מטרתה, ומעניקה לבוגרי התיכונים ידע מתאים ומיומנויות הנדרשות למוסדות ההשכלה הגבוהה ולשוק העבודה. הממצא המרכזי של המחקר הוא כאמור כי בעשור האחרון נוצר מחסור משמעותי במורים לאנגלית, מה שמביא לירידה ברמת ההוראה.
עוד בוואלה! חדשות:
ליברמן: מקווה שנמצא פשרה, לא הייתי ממליץ על בחירות
בעקבות מות הנהג הפלסטיני בירושלים: חמאס קורא להסלמה
הורים בפתח תקווה מאשימים: "מכת דיזנטריה בגנים"
כך, בעוד שיהודים ילידי ישראל השיגו ממוצע ציונים של 80.25 בבגרות באנגלית בין השנים 2005 ל-2010, בקרב המגזר הערבי (ערבים מוסלמים, ערבים נוצרים ובדואים) והדרוזי ממוצע הציונים לא עולה על 73 ו-75 בהתאמה. כמו כן עולה מהמחקר כי רק 13% מהתלמידים ממוצא אתיופי וכ-5% מהתלמידים הבדואים לומדים ברמה של 5 יחידות לבגרות לאנגלית (לעומת ממוצע של 39% מכלל התלמידים בישראל). בנוסף נמצא כי ממוצע הציונים בבגרות באנגלית של ילדים ממוצא אתיופי נמוך במיוחד ואף יורד לאורך השנים, ועומד על 68.88 לשנת 2010, לעומת 70.48 בשנת 2005.
מחסור במורים מקצועיים מוביל לשילוב מורים ללא תעודת הוראה
"המחסור במורים לאנגלית ניכר בפריפריה אך הוא מורגש גם בערים הגדולות", כתבו החוקרות. "הוא נובע ממיעוט במספר הסטודנטים הבוחרים להיות מורים לאנגלית, כשדוברי האנגלית שעלו לארץ אינם מצליחים למלא את החוסר הזה. נוסף על כך, רבים מהמורים לאנגלית שעלו מברית המועצות לשעבר נמצאים לקראת פרישה לגמלאות".
החוקרות הצביעו גם על הצורך לשפר את הידע המקצועי של המורים הקיימים לאנגלית. "למרבית המורים לאנגלית יש תעודת הוראה, אך בעקבות המחסור במורים מקצועיים משתלבים בבתי הספר גם מורים ללא תעודת הוראה מתאימה, במיוחד בערי הפריפריה", כתבו במחקרן פרופ' אולשטיין וד"ר ענבר. "עם זאת, שיפור הידע התאורטי והפרקטי נדרש גם בקרב המורים בעלי תעודה מקצועית".
עוד הוצע כי לאור המחסור האקוטי במורים בעלי מיומנויות באנגלית בפריפריה ובמגזר הערבי יש צורך מיידי לשפר את רמת האנגלית בקרב מורים שאינם דוברי אנגלית ומלמדים את המקצוע. החוקרות הצביעו גם על בעיה חמורה בקרב מורים רבים בבתי ספר יסודיים בארץ, המתקשים ללמד את השלב הראשון של "ראשית הקריאה" לתלמידים בשנה הראשונה ללימודי האנגלית (לרוב כיתה ד') וכתוצאה מכך תלמידים רבים נותרים מאחור מבחינת מיומנות הקריאה. רבים מהם הופכים ל"לא קוראים" (non-readers) בחטיבת הביניים, והסיכוי של התלמידים האלה להתגבר על הקושי בקריאה בשלב זה נמוך.
עוד עלו נתונים באשר להשתלבותם של המורים לאנגלית עם עזרים טכנולוגיים, כאשר מורים רבים שיתפו כי אינם שולטים דיו בשילוב הטכנולוגיה בהוראה וזקוקים להכשרה ועזרה בנושא. כמו כן התלוננו המורים כי בשל הרכב כיתה הטרוגני, הכולל תלמידים בעלי ידע בסיסי או מסוים באנגלית יחד עם תלמידים שאין להם כל ידע באנגלית וכן גודל הכיתות והצפיפות הגבוהה מקשה על המורים להתמקד בהוראה אפקטיבית, להגיע לכלל התלמידים וכן להחזיר בהם מוטיבציה להשתתף בשיעורים.
את ההשלכות לשילוב מורים לא מקצועיים לאנגלית בפריפריה ניתן לראות בבהירות בציוני הבגרויות של התלמידים בפילוח על פי אזורים בארץ. תלמידי תל אביב מחזיקים את ממוצע הציונים הגבוה ביותר, 83.22 ואחריהם תלמידי עיר הבירה עם ממוצע ציונים של 82.11. לעומתם, תלמידי הפריפריה מחזיקים בממוצע הציונים הנמוך ביותר - מחוז צפון עם ממוצע ציונים של 78.27 ואילו תלמידי מחוז דרום עם 77.23.
"רמת מיומנות הדיבור של התלמידים מאוד נמוכה"
המפקחת המרכזית במקצוע האנגלית במשרד החינוך, ג'ודי שטיינר, הצביעה בדיון על בעיות מערכתיות נוספות. "יש לנו רק שבעה מפקחים לאנגלית העובדים בחצי משרה על 350 בתי ספר בהם מלמדים אנגלית. אנחנו עושים כמיטב יכולתנו", אמרה. "רמת הדיבור של התלמידים מאד נמוכה, כאשר 20% מבחינת הבגרות היא בעל פה ומורים לא מתייחסים מספיק למיומנויות הללו. לכן בנינו להם ערכה לימודית שתעניק למורים כלים להתמודד עם זה". שטיינר ציינה לטובה כי קרוב ל-50% מתלמידי 3 יחידות עלו לרמת לימוד של 4 יחידות במהלך הלימודים.
אנשי חינוך נוספים, בעיקר במכללות ההוראה המובילות, סיפרו בדיון על רמה נמוכה באנגלית של הנרשמים ללימודי ההוראה במקצוע. ד"ר אלישבע ברקון, ראש החוג לשפה וספרות אנגלית במכללה האקדמית לחינוך אורנים, אמרה: "אנחנו העלינו את סף הדרישות ללימוד המקצוע האנגלית אצלנו אבל זה ברור לי לגמרי שאלו שדחינו הולכים למקומות אחרים להוראת האנגלית כאשר רמת האנגלית והמיומנויות שלהם נמוכות במיוחד. אני מסתכלת על העתיד ומאד מוטרדת".
מנכ"לית קרן קלור, תמר גלאי גת, המליצה בדיון בוועדה על גיבוש תכנית לאומית לשיפור ההוראה באנגלית, שתכלול הכשרת מורים חדשים והקמת מרכזים למורים מומחים, ואף גיוס תכנית התיכון הווירטואלי של מט"ח לטובת הנושא, הפועל כיום בעיקר בפריפריה במקצועות המדעים "אנחנו הצגנו הנתונים למשרד החינוך, הקרן מוכנה להירתם ליוזמה מעניינת ולפיתוח תכנית לאומית".
לפניות לכתבת רויטל בלומנפלד: revital.blumenfeld@walla.com