פתיחת שנת הלימודים תשע"ה

מחקר: כך "נעלמים" מיליונים מתקציב משרד החינוך

מחקר חדש חושף את הנזקים שבתמונת התקציב המעורפלת שמציג המשרד: מיליונים מועברים לתקציב הביטחון ומיליארד שקלים בשנה כלל לא מנוצלים. "התקציב הוא מבוך גם לאנשי מקצוע"

רויטל בלומנפלד
צילום מסך

(דברי שר החינוך שי פירון על פתיחת שנת הלימודים, אתמול)

טוב לדעת (מקודם)

שיטת השחייה שתשנה את חייכם (ותעשה אתכם חטובים)

לכתבה המלאה

עם חזרתם הבוקר (שני) של יותר משני מיליון ילדים ובני נוער לגני ולבתי הספר בישראל, מחקר חדש חושף את הנזקים שיוצרת אי-השקיפות בתקציב משרד החינוך. החוקרים נחום בלס ויוליה קוגן ממרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, הראו במחקרם כי על אף שהתקציב בהחלט גדל בעשור האחרון, הקושי בהבנתו מצייר תמונת מצב מעורפלת לגבי השגת היעדים שהוצבו עבורו. "לכאורה התקציב והדיונים סביבו פתוחים לציבור", אמרו בלס וקוגן, "אך למעשה אין הדבר כך. התקציב הוא בבחינת מבוך גם עבור אנשי מקצוע".

חוזרים ללימודים - סיקור מיוחד בוואלה! חדשות:
פחות בחינות, יותר למידה: מה ישתנה בשנת הלימודים?
נתניהו בירך: "המורים התגייסו בתנאים של אי ודאות"
ביטוח תאונות לתלמידים - משלמים יותר, מקבלים פחות

"החריגות מהתקציב המקורי מבטאות מדיניות אשר ברורה לממונים עליו, וסמויה מהציבור". שר החינוך שי פירון ומנכ"לית משרד החינוך מיכל כהן (צילום: קרדיט: דוברות משרד החינוך. צלם: ששון תירם)

במחקר שערכו השניים נבחנו שלוש הרמות של תקציב המשרד: האחת, התקציב המקורי שניתן לו. השנייה, התקציב על שינוייו – זהו למעשה התקציב המתקבל עם השינויים שהוכנסו אליו במהלך השנה, והשלישית היא ההוצאות בפועל מתוך שני התקציבים הראשונים. הם גילו כי בין רמות התקציב השונות קיימים פערים משמעותיים. לדברי החוקרים, לא מדובר בתקריות חד פעמיות ולכן ניתן להסיק מכך ש"החריגות מהתקציב המקורי אינן מקריות ומבטאות מדיניות אשר ברורה לממונים על תקצוב החינוך, אך סמויה, לפחות בעת הדיונים על התקציב, מהציבור".

תקציבים הופכים ל"רזרבות סמויות"

בלס וקוגן מצאו דוגמאות לכך שקשה מאוד לעקוב אחר הכספים הזורמים לתקציב המשרד ולבחון את העמידה ביעדים שמשרד החינוך הציב לעצמו. למשל, התקנה בתקציב החינוך שכותרתה היא "הקטנת מספר התלמידים בכיתות": במהלך השנים 2011-2009, הוקצו בתקציב המקורי כ-218 מיליון שקלים לצורך כך. עם זאת, לפי הבדיקה של רמת התקציב השלישית, לא בוצע בכסף הזה דבר. נראה שסעיף זה הפך ל"סעיף רזרבה", סעיף לא מנוצל שיהפוך בעתיד "תקציב רזרבה", אשר יועבר לפי הצורך למשרד הזקוק לו.

בדומה לכך, גם תקציב התחום שיועד ליחידות המטה של המשרד לא נוצל כמעט כלל בשנים 2012-2005, ומהווה "רזרבה סמויה". לעומתו, בשנים אלה ההעברות למוסדות תורניים עלו על התקציב המקורי ב-35%.

הורים מפגינים ב"מחאת הסרדינים" בחודש יוני, במחאה על הצפיפות בכיתות. דבר לא בוצע בכסף שהוקצה להקטנת מספר התלמידים בכיתה (צילום: מערכת וואלה! NEWS, אורטל שניצר)

התוצאה של "רזרבות סמויות", היא העברות ממשרד למשרד. כך, למשל, בתקציב 2011 אושרה העברה של כ-141 מיליון שקלים מתקציב החינוך לרזרבה הכללית של התקציב – ומשם לביטחון, לצורך גיוס חרדים לצה"ל.

בנוסף, התגלו פערים בעייתיים באגף שחר במשרד החינוך אשר מטרתו היא טיפול בצמצום הפערים הלימודיים בין אוכלוסיות חלשות לבין אוכלוסיות מבוססות על ידי קידום האוכלוסיות החלשות. התקנה המרכזית בתכנית זו, תקנת תכנית היישובים, תוקצבה במהלך השנים שנבדקו בכ-183 מיליון שקלים בממוצע בתקציב המקורי וב-412 מיליון שקלים בתקציב על שינוייו. הביצוע בפועל, עם זאת, עמד על 341 מיליון שקלים בלבד. משמעות הדבר היא שעל אף שהתקציב על שינוייו היה גדול פי שניים מהתקציב המקורי, הביצוע בפועל עבר את התקציב המקורי בפחות מכך. לגברי החוקרים, מדובר בדפוס שחוזר על עצמו מדי שנה בחלק מהסעיפים: בתקציב המקורי, אשר עובר את הדיון הציבורי, ההיקף נמוך בהרבה מכוונת התקצוב האמיתית. כך במהלך השנה מתווספים כספים לתקציב, לעתים אף יותר מהצורך בהם.

141 מיליון שקלים מתקציב החינוך שומשו למטרת גיוס חרדים לצה"ל. חרדים בלשכת הגיוס תל השומר (צילום: ניב אהרונסון)

עוד נמצא במחקר כי בשנים 2012-2000 גדל ביצוע התקציב בפועל ב-45%. כמו כן, ניתן לראות כי גדלו ההוצאות לתלמיד במהלך השנים הללו, ומספר התלמידים עצמו גדל ב-24%. הגידול בהוצאות לתלמיד אף הואץ בין השנים 2012-2012 בשל יישומם של שני מהלכים אשר תבעו תקציבים גדולים יותר מהמשרד: הסכמי העבודה עם ארגוני המורים והאצת יישום חוק לימוד חובה לגילאי 3-4.

לצד הגידול בשימוש בתקציב בפועל, החוקרים מצאו שהתקציב אשר עומד לרשות המשרד ולא מנוצל מגיע לסכום של כמיליארד שקלים בממוצע בכל שנה. משרד החינוך נימק את אי ניצול התקציב המלאה בסיבות שונות, אך לדברי בלס וקוגן, הסבריו בלתי מספקים. לדעתם, באמצעות ניהול יעיל ובפתיחות ושקיפות גדולים יותר יהיה אפשר להתגבר על הקשיים, או לפחות לצמצם את נזקיהם. זאת, לאור העובדה שאין מדובר בחריגות חד פעמיות, אלא בתופעה שחוזרת על עצמה בכל השנים שנבדקו.

מתוך 17 מיליון שקלים שהוקצו ל"חוק חינוך חובה" - לא נוצל דבר

בשנת 2011 התוצאות של תלמידי ישראל במבחן הבינלאומי להערכת הישגים בחינוך במתמטיקה ומדעים, TIMSS, היו גבוהות מבשנים קודמות. בוויכוח ציבורי שהתקיים לאחר פרסום התוצאות, משרד החינוך טען כי הצלחתם של התלמידים היא תוצאה של שיפור מערכתי ולא של הכנה טובה וממוקדת למבחנים. חוקרי מרכז טאוב מצאו כי אכן מופיעה תקנה בשם "תכנית לשיפור הישגים" ואף הוקצו לה כ-370 מיליון שקלים – אך היא מופיעה בשנת 2010 בלבד, ולא בשנים 2011 ו-2012. מעבר לכך, היא מופיעה רק בתקציב המקורי ולא בתקציב על שינוייו או בביצוע. לפי החוקרים, אין להסיק מכך ישירות שהתקציב לא נוצל. השערתם היא שהוא הועבר לתקנת שעות הלימוד הכללית וייתכן כי נוצל במסגרתה. עם זאת, הם אמרו כי הדיווחים של החשב הכללי כיום אינם מאפשרים כלל את בקרתה של ועדת הכספים של הכנסת, קל וחומר את בקרתו של הציבור.

חדר המצב של משרד החינוך לקראת פתיחת שנת הלימודים, אמש (צילום: לשכת העיתונות הממשלתית, חיים צח)

בשנת 2007 אישרה הכנסת את חוק חינוך חובה עד כיתה י"ב, אך הוא לא נכלל בתקציב החינוך עד לשנת 2011. בתקציב המקורי, הוקצו ליישום החוק כ-17 מיליון שקלים, בתקציב על שינוייו הסכום ירד למיליון שקלים ובתקציב הביצוע בפועל לא נרשם אף לא שקל אחד. על הממצא הזה אמר בלס, כי "העובדה שמשרד החינוך התעכב במשך ארבע שנים בתקצוב החוק ולבסוף תקצב אותו בסכום מינימלי שלא נוצל, מדברת בעד עצמה".

לפניות לכתבת רויטל בלומנפלד: revital.blumenfeld@walla.com

walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully