פחות בחינות, יותר למידה: מה ישתנה בשנת הלימודים?

שר החינוך שי פירון נכנס לתפקידו לפני כשנה וחצי, חדור מטרה לחולל שינוי במערכת החינוך בישראל. היה לו את כל הרקע המתאים: איש חינוך, לשעבר חבר ב"וועדת דברת" לקידום החינוך ויו"ר לשעבר של עמותת "הכל חינוך", הדוגלת בחיזוק מערכת החינוך הציבורית. עם נתונים אלו החל פירון בניסיונות ליישם את עקרונות העמותה הקרובים ללבו, ולהגות "תכניות לאומיות" או "רפורמות חינוכיות" בקצב מסחרר. לא אחת הן זכו לביקורות שליליות מצד ועדי הורים ואנשי אקדמיה וחינוך בטענה שהן פזיזות, לא מדודות וגחמתיות. הן לעתים זכו בכינוי "שליפה מהמותן". לכבוד פתיחת שנת הלימודים יצאנו לבדוק את המהלכים של השר - מהסיסמה "חיזוק מעמדו של המורה" ועד "ביטול מבנה הבגרויות" – במטרה לבדוק אילו התממשו ואילו נשארו בגדר חזון בלבד.

חוזרים ללימודים - כותרות נוספות:
ביטוח תאונות לתלמידים - משלמים יותר, מקבלים פחות
שיעור פרטי - בבית הספר: כמה זה עולה ואיך זה עובד?
בדרום מתנגדים לחדש הלימודים: "חוסר אמון ענק"

שר החינוך הצהיר זמן קצר לאחר כניסתו לתפקיד כי להשקפתו מספיקות רק ארבע בחינות בגרות. "מה שקרה לנו בשנים האחרונות הוא למידה בשירות המדידה", אמר פירון בוועידת השלטון המקומי לפני כשנה. "בישראל יש יותר מ-160 בחינות בגרות, לעומת ממוצע עולמי של שלושה עד שישה מבחנים. יש רק עוד מדינה אחת שעושה לצד מבחני מיצ"ב (מדדי יעילות וצמיחה בית-ספרית) גם מבחנים בינלאומיים, והדבר מייצר כאוס שבו למורה אין זמן לשיחה אישית, לדבר על ערכים, על אהבת מולדת, על סולידריות חברתית, על עזרה לאחר, על שילוב ילדים עם צרכים מיוחדים במערכת רגילה. מתי נעשה את זה?", תהה. פירון חזר ואמר בהתבטאויות שונות בתקשורת כי יפעל לשינוי מערך הבחינות עד סוף הקדנציה שלו.

בוצע או לא? עקרון צמצום הבגרויות הוכנס תחת תכנית הדגל של משרד החינוך: "התכנית הלאומית ללמידה משמעותית - ישראל עולה כיתה". במסגרת התכנית, הוכרז על שורה של שינויים ובהם צמצום מקצועות החובה לשלושה אשכולות: אשכול עברית, הכולל את מקצועות הספרות והלשון; אשכול "ידע עם עולם", הכולל את המקצועות היסטוריה ואזרחות; ואשכול "מורשת ותרבות", הכולל את המקצועות תנ"ך, תושב"ע ומחשבת ישראל. מעמדם של מקצועות הליבה כמו אנגלית ומתמטיקה נותר בעינו. תכנית זו מתחילה כבר בשנת הלימודים תשע"ה, אך לאחר התנגדותם החריפה של ארגוני המורים לביטול המקצועות נקבע כי בשנתיים הקרובות לא יחול כל צמצום במקצועות. יו"ר ארגון המורים, רן ארז, הגדיר זאת כהישג גדול. "לא פגענו במקצועות הלימוד וזה מה שחשוב", אמר ארז לוואלה! חדשות. "עוד שנתיים, אלוהים גדול, אנחנו לא יודעים איפה השר יהיה ואיפה אנחנו נהיה".

בנוסף, במסגרת התכנית יבוטלו בחינת הבגרות לתלמידי כיתות י', יבוטלו מועדי חורף עבור תלמידי כיתות י"א ומספר השאלונים בבחינות יצטמצם. לפני חודש אמר פירון אמר בדיון בוועדת החינוך בכנסת, כי תהליך צמצום הבגרויות צפוי להתפרש על פני תקופה של 10 שנים.

התנגדויות: צמצום הבגרויות פוגע בתכניות מצטיינים שונות, שבמסגרתן תלמידים בכיתות ח' החלו בתכניות לימודים מואצות על מנת להיבחן בבגרויות שונות כבר בכיתה י'. התלמידים שלחו מכתבים אישיים זועמים וטענו כי ההחלטה פוגעת בתכנית האקסקלוסיבית. בנוסף, מורים רבים, בעיקר מחוגי "האשכולות" שחולקו לפי חזון פירון, התנגדו למהלך צמצום המקצועות מחשש לזילותם, עד כדי היעלמותם בעתיד.

אחד היעדים שהציב לעצמו שר החינוך ואף הצהיר עליו עוד בטרם כניסתו לתפקיד, הוא המעטת בחינות המדידה החיצוניות של תלמידי ישראל, המנציחים לדעתו את הפערים החברתיים. "לנוכח מצבה של מערכת החינוך, הבחינות הפסיכומטריות הן בכלל לא כלי ניבוי", אמר פירון לוואלה! חדשות לפני כשנתיים. "ילד שגדל במשפחה מסוימת, יכולות הביטוי שלו גבוהות יותר. כמו כן, קורסי ההכנה הפכו לחלק מהותי מהתהליך, מה שמייצר אלמנט נוסף להגדלת ולהרחבת הפערים. באופן אישי, אני לא מבין מדוע אנחנו צריכים גם בחינות בגרות וגם פסיכומטרי. ישראל מוציאה 800 מיליון שקל בשנה על בגרויות, אבל הן מספיקות רק כדי לממש את הזכות להיבחן בפסיכומטרי. זה אבסורד ענק".

בוצע או לא? נושא ביטול בחינת הפסיכומטרי הוצג בחגיגיות במסגרת תכנית הדגל של פירון, במסגרתה הובטח כי בעלי הבגרות יוכלו להתקבל ללימודים אקדמאיים ללא בחינה פסיכומטרית, וכי המגמה היא לשמור על הבחינה כהזדמנות נוספת עבור תלמידים שלא מיצו את הפוטנציאל שלהם בבחינות הבגרות. לצורך בחינת מדיניות הקבלה הוקמה ועדה בין-אוניברסיטאית, בשיתוף המרכז הארצי לבחינות והערכה ומשרד החינוך. על פי הצהרות שונות של שר החינוך, מתווה הקבלה החדש אמור היה להתפרסם עד תשע"ד. בפועל, הוועדה טרם סיימה את עבודתה, והיא צפויה להגיש את מסקנותיה בחודשיים הקרובים.

התנגדויות: באופן טבעי, מכוני ההכנה לבחינה הפסיכומטרית, המגלגלים מיליוני שקלים מדי שנה, לא היו מרוצים מהצהרתו של השר.

נושא ביטול הפסיכומטרי עולה באופן מסורתי כמעט בכל קדנציה של שרי החינוך האחרונים, למעט בתקופתו של גדעון סער, והבחינה אף בוטלה בעבר, במהלך כהונתו של יוסי שריד. החלטה זו החזיקה מעמד שנה אחת בלבד וירדה בשל לחצים של אנשי אקדמיה וגורמים אחרים. פירון הצהיר לא פעם כי ראשי האוניברסיטאות והמל"ג (המועצה להשכלה גבוהה) מתואמים עם גישתו לבטל הבחינה, אך הדברים יבחנו כאמור בסוף אוקטובר, עם הגשת מסקנות הוועדה.

כחלק ממלחמתו של פירון באינפלציית המבחנים ככלי מדידה לתלמידים במערכת החינוך, הודיע משרד החינוך באוגוסט 2013 כי בחינת המיצ"ב, זו שקודשה על ידי קודמו בתפקיד סער, לא תמשיך במתכונתו הנוכחית. "המבחנים הללו הפכו לשוט המכה במורים ובתלמידים בבתי הספר. תופעת ההכנה הממוקדת למיצ"ב התחזקה יתר על המידה, והובילה בחלק מבתי הספר לשיבוש סדרי הלמידה", אמר פירון זמן קצר לאחר ההכרזה. "אני רוצה שכל מורה יוכל לממש את שליחותו החינוכית והמקצועית. אני מחזק את ידיה של ראמ"ה (הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך) כגוף מקצועי, ורואה בה שותף מרכזי ומוביל במהלך זה. אני מאמין שלמידה משמעותית ומדידה תקנית תוביל לשיפור בהישגים הלימודיים ולקידום מצוינות". במהלך שנת הלימודים הקודמת, תשע"ד, הוקפאו בחינות המיצ"ב בהוראתו של פירון, עד להגשת מסקנות הוועדה המקצועית לבדיקת היתכנות מדדי יעילות וצמיחה בית-ספרית.

בוצע או לא? כן. בחודש יוני פרסם משרד החינוך את תוצאות הוועדה, ולפיהן המתווה החדש יכנס לתוקף כבר היום,
בשנת הלימודים תשע"ה. מהמסקנות עולה שבחינות המיצ"ב יערכו אחת לשלוש שנים, ולא אחת לשנתיים כפי שהיה עד כה. כמו כן, מבחני המיצ"ב הפנימיים יהפכו מחובה לרשות, למעט כיתות ב', אשר יעברו מבחני מיצ"ב פנימיים במיומנויות השפה.

התנגדויות: אנשי חינוך הגורסים כי בחינות המיצ"ב מהוות כלי מדידה אובייקטיבי למנהלי בתי הספר, ומעמידות סטנדרט פדגוגי שראוי לשאוף אליו. על כן, טוענים אלה, יש להמשיכן. עוד הועלתה סוגיית פרסום תוצאות המבחנים: בג"ץ, בהתאם לחוק "חופש המידע", הורה למשרד החינוך לפעול בשקיפות. אולם בשל הביקורת הציבורית שלפיה הפרסום גורם למתח שלילי בקרב בתי הספר, וכן בשל פרסום "טבלאות ליגה" המדרגות בתי ספר, בוחנים עתה במשרד החינוך את האפשרויות משפטיות כדי להסיר את פרסומו.

פירון אמר בדיונים שונים בוועדת החינוך בכנסת, שצריך לצמצם את תשלומי ההורים ואף להעלימם מהחינוך הציבורי. בפתיחת שנת הלימודים הקודמת הצהיר פירון כי המשרד מנהל דיונים לשינוי מדיניות התשלומים. אלא שבדיון בוועדת החינוך בכנסת לפני חודש אמר השר כי "יהיה זה לא אחראי שכבר בשנת הלימודים הקרובה יבוטלו תשלומי ההורים. החזון הוא לבטל את תשלומי ההורים ולהתחיל כבר בשנת הלימודים הבאה להראות ירידה בגובה הסכום שההורים נדרשים לשלם".

בוצע או לא? לא רק שתשלומי ההורים לא ירדו, אלא שאף חלה עלייה קטנטנה בעבור "ביטוח תאונות אישיות לתלמידים", בהתאם למדד. כמו כן, נוספה אפשרות לגבות עד 1,500 שקלים בעבור שתי מגמות בגרות בחירה (750 שקלים לכל אחת) המוצעות לכלל התיכונים בארץ, והוגבלו מקצועות הבחירה לשני מקצועות בגרות. כך, כל מקצוע נוסף יחויב בתשלום לפי תעריף המשרד לשעת תל"ן (תכנית לימודים נוספת), בכפוף לחוזר האחרון של מנכ"ל משרד החינוך.

התנגדויות: כולם בעד הורדת תשלומי ההורים.

התכנית לתקצוב דיפרנציאלי במערכת החינוך נועדה לחזק את הרשויות החלשות לעומת אלו החזקות, שכן נכון להיום משרד החינוך מתקצב את כולן באופן אחיד.

מטבע הדברים, ברשויות החלשות נדרשות תוספות תקציביות לחיזוק התלמידים ולצמצום הפערים הפדגוגיים. פירון דיבר גלויות על כוונתו להחיל את התקצוב הדיפרנציאלי, נושא הקרוב ללבו עוד מתקופתו כמנכ"ל עמותת "הכל חינוך". בכנס ירושלים לחינוך שנערך לפני כמה חודשים, הבטיח שר החינוך: "ניצור לראשונה תקצוב דיפרנציאלי כדי שתלמידים מאזורים מוחלשים יקבלו יותר. כדי לא לרדת מתחת לרף ולא להוריד את הרמה, ניצור סל אישי - סל מינימום שמתחתיו לא ירד אף תלמיד. אין מנוס מקיומה של מערכת תקצוב דיפרנציאלי משמעותית, צריך לבנות אותה באופן מדורג. אבל חייבים שמי שבא משכבות חלשות יקבל יותר. גם אם המסקנה היא שתקצוב דיפרנציאלי מסיט משאבים למגזר כזה או אחר, צריך לקבל את ההחלטה הזו, כי ילד הוא ילד ומוסר הוא מוסר, וצריך לתת לכל ילד את הסיכוי הזה".

בוצע או לא? בוועדת החינוך בכנסת שנערכה בחודש שעבר הודיעו נציגי משרד החינוך כי התכנית לתקצוב דיפרנציאלי לא תחל בשנת הלימודים הקרובה. אולם בדיון אחר של ועדת החינוך בכנסת, לפני כשבועיים, הציגו נציגי המשרד את הערכותיהם לשנת הלימודים הקרובה, וציינו כי התקצוב הדיפרנציאלי יחל כבר בשנת תשע"ה. עם זאת, מעבר להתבטאות זו לא פורטה שום תכנית בנושא, ולא יצאה הודעה רשמית מטעם משרד החינוך.

התנגדויות: באופן צפוי, הרשויות החזקות, אשר לצד כוחן הכלכלי ניכר גם כוחן הפוליטי, מתנגדות למהלך. ייתכן שזו הסיבה לכך שהתכנית נשארת כרגע בעמימות מסוימת, בלי יכולת להעריך מה יעלה בגורלה.

עם כניסתו לתפקיד, שטח פירון את משנתו בנושא השפעתו של המורה על התלמידים, והביע צער על כך שכוחו הצטמצם עד כדי הפיכתו לכלי להעברת חומרים. מאז ועד היום אמר השר בנאומים שונים כי הוא פועל בעקביות לשינוי המצב הקיים. עם השקת "התכנית הלאומית ללמידה משמעותית", התייחס פירון שוב לדברים ואמר: "בשנת הלימודים הקרובה נשים דגש על העצמת המנהלים והמורים, המהווים את חוד החנית של העשייה החינוכית. אנו רואים בהם גיבורי תרבות, שבעזרת הכלים המתאימים - הטכנולוגיים והפדגוגיים - יוכלו למקסם את הישגי התלמידים, להעשיר את חווית הלמידה ולהתאימה לאתגרי המאה ה-21".

בוצע או לא? כן. במסגרת מתווה תכנית הדגל, הועצם משמעותית כוחם והשפעתם של המורים. כך, למשל, בתי הספר היסודיים יעברו לניהול עצמי, שיאפשר גמישות פדגוגית וניהולית. בתי הספר יחליטו באופן עצמאי כיצד להשתמש בתקציב העומד לרשותם בהתאם לצרכיהם, ויקבעו באופן פרטני רבע משעות הלימוד שלהם. כך, תיתנן להם האוטונומיה להרחיב תחום לימוד אחד על פני האחר, למעט מקצועות הליבה. במסגרת התכנית, נעשו שינויים בחטיבה העליונה: 30% מהציון הסופי בבגרות ייקבע באמצעות הערכה המורה, הכוללת עבודות חקר ומטלות ביצוע. כמו כן, השר מעודד את אנשי ההוראה לדון עם התלמידים בנושאי רוחב בוערים, כמו אקטואליה ופילוסופיה, תוך כדי שמירת עקרונות שיח מידתי ושווה, בו יושמעו קשת הדעות בכל נושא.

התנגדויות: אנשי חינוך, מנהלים ומורים יצאו נגד התכנית - לא בשל תוכנה, אלא לאור היומרה ליישמה כבר בשנת הלימודים הקרובה. אלה אמרו שמדובר בתכנית בעלת שינוי עמוק ודרמטי והוסיפו שהמורים לא עברו הכנה מספקת או תודרכו בחומרים החדשים למימוש הרפורמה. יו"ר התאגדות מנהלי בתי הספר העל-יסודיים בישראל, אריה לוקר, תקף את התכנית לפני פחות מחודש. "עד היום, פחות מחודש לפתיחת שנת הלימודים, לא עודכנו מנהלי בתי הספר או המורים על השינויים הצפויים", סיפר לוקר לוואלה! חדשות. "אין לנו סילבוס ברור. במסגרת התכנית יתחלק הציון בדרך של 30% עבודות ו-70% מבחנים, אבל עד עכשיו לא ידוע לנו מה צריך להיכלל בכל אחד מהם". לוקר הוסיף כי "לא היו ישיבות או פגישות מעמיקות בנושא, והפגישות שכן התקיימו, כללו מידע מועט וסותר. מדי יום יש שינוי בהחלטות ויש כאוס שלם". עם זאת, הצלחת התכנית והמהפך התודעתי בקרב המורים ייבחן רק במהלך שנת הלימודים החדשה.

פירון, יחד עם שר הרווחה מאיר כהן ושר האוצר יאיר לפיד, הכריז בנובמבר האחרון על השקת קייטנות מסובסדות של משרד החינוך בשלושת השבועות הראשונים של החופש הגדול 2014. זאת, כחלק מהתכנית "מחנכים מסביב לשעון", במסגרתה לוקח משרד החינוך אחריות על תלמידים גם בחודשי הקיץ. המשמעות הנוספת היא הסרת העול הכלכלי והפיזי מההורים. התכנית שהוצגה דיברה על קייטנות עבור תלמידי א'-ב' בכלל אזורי הארץ, ועל פיילוט של כ-30 אלף תלמידי כיתות ג'-ה', ביישובים בעלי רקע סוציו-אקונומי נמוך.

בוצע או לא? כן. התכנית יצאה לפועל בקיץ האחרון ונחלה הצלחה אדירה: 180 אלף תלמידים נרשמו אליה מכל רחבי הארץ. משיחות של וואלה! חדשות עם ועדי הורים ביישובים שונים בארץ, נשמעו תגובות חיוביות למדי על התנהלות הקייטנות, התכנים החינוכיים שהועברו וצוות המדריכים, אשר ברובם היו מורי התלמידים במהלך השנה. אפילו מבצע "צוק איתן", שגדע את קייטנת משרד החינוך בכמה ערים בדרום, לא הצליח להעיב על ממדי הצלחתה. ביישובי השפלה והמרכז, אשר המשיכו לעבוד גם בימי הלחימה, ציינו ההורים כי הם שמחים על כך שבעידן כזה של מלחמה וריצות למרחבים המוגנים, ילדיהם נמצאים עם צוות המורים שלהם, שמכיר היטב את בית הספר ויודע לתמרן במרחבו טוב יותר מאשר צוותים חיצוניים.

התנגדויות: לא היו. עם זאת, נשמעו כמה ביקורות, בהן כי מדובר בעוד תכנית לאומית "שנשלפת מהמותן", בשל סמיכות הזמנים להצהרה. כמו כן, חלקים בציבור ביקרו את תכנית הקייטנות בטענה כי הן ניתנו רק לתלמידי מוסדות החינוך הציבורי, ואילו 786 מוסדות החינוך המוכרים שאינם רשמיים - לרבות תלמידי החינוך החרדי, הדתי-לאומי, החילוני והמוסלמי - אינם זכאים להשתתף בתכנית זו. גם מבקר המדינה נדרש לדון בסוגיה זו וקבע כי מדובר באפליה, אך הדבר לא השפיע על החלטת המערכת בקיץ האחרון.

לפניות לכתבת רויטל בלומנפלד: revital.blumenfeld@walla.com

(עדכון ראשון: 31.08.14, 17:40)