פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      שיעור פרטי - בבית הספר: כמה זה עולה ואיך זה עובד?

      על פניו, התל"ן – תכנית לימודים נוספת, היא חלומו של כל הורה. בפועל, זו ההפרטה הגדולה ביותר במערכת החינוך. מי מרוויח, מי מפסיד, ומדוע זה רק מתייקר? חוזרים ללימודים: פרק שני בסדרה

      בחינת בגרות במתמטיקה, תיכון קריית שרת חולון, מאי 2013 (בן קלמר)
      כמעט כולם משלמים, מחוסר נעימות או בשל חוסר שימת לב. בחינת בגרות בתיכון בחולון (צילום: בן קלמר)

      כל הורה בישראל מכיר את היום שלאחר פתיחתה של שנת הלימודים, כשמזכירת בית הספר שולחת מכתב דרישה לתשלום עבור סל שירותים לתלמיד – מה שמכונה "סל תשלומי הורים" במשרד החינוך, סל שסכומו גדל משנה לשנה ומאמיר ל-1,000 שקלים לחודש ואף יותר עבור תלמידי תיכון. בפרק הקודם עמדנו על "שירותי חובה ושירותי רשות" בסל התשלומים, ופירטנו את השיטות האסורות לגביית יתר עבור סל תשלומי הורים על ידי בתי הספר או על ידי הרשויות המקומיות, מגמה שהולכת ומחריפה לנוכח הפיקוח הרפה של משרד החינוך. הפרק זה ובפרקים הבאים נפרק את סל התשלומים הללו, שהם אינם חובה כלל עבור ההורים, אך כמעט כולם משלמים אותם, בין אם מרצון, או בין אם מהיכנעות ללחץ שאר ההורים בכיתה, המבקשים רוב לקיום השיעורים השונים".

      בין מכלול התשלומים המצויים בסל השירותים ניתן למצוא סעיפים כמו טיולים, מסיבות כיתתיות, תשלום לוועד הורים וסל תרבות. אך בנוסף לאלו יש גם את סעיף התל"ן – תכנית לימודים נוספת. מטרת התכנית, המצויה בכל בית ספר בארץ החפץ בכך, יסודי או תיכון, היא להעניק שירותי חינוך נוסף על תכנית הלימודים הבסיסית, הכוללת תכנית לימודים חובה ואת תכנית ההשלמה בבתי הספר. התכנים שלה מגוונים, והם נקבעים על פי דרישת ההורים או הצעת בית הספר, אך הם אינם נדלים מרשימת קורסים מובנית. התכנים וכן העסקת המורים נדרשים באישור משרד החינוך והם מותנים בהסכמה בכתב של כל אחד מההורים המשתתפים.

      התל"ן קיים שנים רבות במערכת החינוך, מכורח חוק חינוך ממלכתי המאפשר להורים להוסיף שעות לימוד מעבר לאלה שהמדינה מממנת. לצד עיגון הזכות הזאת בחוק, על פניו, יש שיגידו – ובראשם גורמים במשרד החינוך – כי מדובר בהזדמנות נהדרת להורים להשפיע על תכני הלימוד של ילדיהם, לבחור את המורים, ובעיקר "ליהנות משני העולמות": לשלוח את הילד למערכת חינוך ציבורית ובה בעת לקבל שירותי לימוד פרטיים, כאילו רשמו את ילדיהם למוסד חינוך פרטי יוקרתי. בכך, בין היתר, משרד החינוך מתחרה במוסדות החינוך הפרטיים, שעליהם אמר לא פעם שר החינוך הנוכחי שי פירון כי בכוונתו להכניסם תחת כנפי החינוך הציבורי ובכך להעלימם מהנוף החינוכי במתכונתם העכשווית.

      עוד כתבות בנושאי חינוך:
      בדרום מתנגדים לחדש הלימודים: "חוסר אמון ענק"
      לאחר שני עשורים - תכנית לימוד חדשה במתמטיקה
      20% מהכיתות נגישות ללקויי שמיעה: "אדישות משוועת"

      אילוסטרציה (ShutterStock)
      אלפי שקלים בשנה לכל תלמיד (צילום אילוסטרציה: ShutterStock)

      מהצד, התכנית נשמעת כמו התגשמות חלום של כל הורה. בפועל, לא כך הדבר: הורה שירצה לרשום את ילדיו לתכנית ייאלץ לשלם סכום של אלפי שקלים בשנה לכל תלמיד, עבור חמש שעות שבועיות לכל היותר. באופן אוטומטי, הדבר מפצל את ילדי הכיתה לאלו שידם של הוריהם משגת ולאלו שלא. שיעורי התל"ן משובצים בסופו של יום לימודים, כך שהתלמידים שהוריהם אינם מסוגלים לשלם עבור תכנית הלימודים הזו נפרדים מחבריהם והולכים לביתם. עם זאת, יש לא מעט בתי ספר שמשלבים את שיעורי התל"ן בתוך מערכת הלימודים. במצב זה, התלמידים שאינם רשומים לתכנית יכולים להיכנס לשיעור ככלל התלמידים על בסיס מקום פנוי בלבד, או שהנהלת בית הספר מוצאת להם פעילות חינוכית אחרת.

      מי שמרוויח פחות, מפסיד

      בכל אחד מהמצבים ההבדל בין הילדים ניכר, בעיקר עבורם. בין אם ההורים רוצים בתשלום ובין אם לאו, מדובר בהפרטה הגדולה ביותר הנעשית במערכת החינוך, בחסותו של משרד החינוך. היא יוצרת פערים חינוכיים בין תלמידים בתוך מערכת החינוך הציבורית על רקע כלכלי, ומנוגדת לחלוטין ל"חוק חינוך חינם" הקיים בישראל ב-40 השנים האחרונות, שהיקפו אף הורחב לפני כשנתיים.

      "הורים שמשכילים פחות הם לרוב הורים שמרוויחים פחות, וזה משפיע באופן ישיר על ההישגים של ילדיהם ופוגע בנו כחברה כאשר הם לא מנצלים את מלוא פוטנציאל הכישורים שלהם", מסביר פרופ' דן בן דוד, ראש מרכז טאוב לחקר מדיניות חברתית בישראל, את ההשלכות ארוכות הטווח של פערי הידע שייווצרו. לדבריו, "מדובר ב'כשל שוק', והמשמעות שלו היא כלכלית. המדינה צריכה להתערב כדי להפוך את החיסרון היחסי של ילדים שהוריהם ממעמד הביניים ומרוויחים פחות ולהעניק להם את הכלים. חברה שרוצה להקטין פערים צריכה לגרום למוביליות של אנשים כלפי מעלה וחייבת לשנע יותר משאבים לילדים שהוריהם מרווחים פחות. אנחנו לא עושים טובה לאף אחד. התפלגות הכישורים הם אותם כישורים, אבל אם הם אינם מקבלים את הכלים, הם נפגעים, ואנחנו כחברה נפגעים".

      פגיעה חברתית נוספת הנובעת ישירות מהתל"ן היא בהעסקת מאות מורים כעובדי קבלן. היות שהתכנית אינה ממומנת על ידי הממשלה, מורים מועסקים באמצעות זכיין, גוף חיצוני או עמותה העובדת עם כל רשות, והם אינם זוכים לתנאי העסקה ולתנאים סוציאליים השווים לתנאיהם של מורי ישראל, אינם זכאים לקביעות, והאופק התעסוקתי שלהם מוטל בספק מאחר שהוא תלוי בהיענות ההורים ובית הספר בתכנית בכל שנה מחדש.

      1,060 שקל עבור חמש שעות שבועיות

      אולם שלל החסרונות של תכנית הלימודים הפרטית אינם משפיעים כהוא זה על אישורה בכל שנה; נהפוך הוא: אם בגלגולים הקודמים של התל"ן ננקטו צעדים להקטין את שעות התל"ן השבועיות לשלוש בלבד, עד כדי העלמת "השיעורים הפרטיים" ממערכת החינוך – כפי שנעשה בתקופת כהונתה של לימור לבנת כשרת חינוך – בשנים האחרונות נוצרת מגמה הפוכה שבמסגרתה הוחזרו שעות התל"ן למרב השעות – חמש, כלומר 15% משעות הלימוד השבועיות.

      נוסף על כך, בשנתיים האחרונות נרשמה עלייה בעלות של שעת תל"ן. כך למשל, תלמיד חטיבת ביניים בשנת הלימודים תשע"ג שילם עבור לימודי תל"ן לכל היותר 665 שקלים. ואולם, בשנת הלימודים הקרובה תשע"ה, עלות לימודי תל"ן עומדת על 1,060 שקל בשנה עבור חמש שעות שבועיות בתכנית. עלותה המרבית של שעת תל"ן בתשע"ג עבור תלמידי התיכון הייתה 149 שקלים, בעוד בשנתיים האחרונות עלותה האמירה ל-230 לשעה.

      מורה בכיתה עם תלמידים (ShutterStock)
      תיווצר עקומה מודולרית של "ילדים רגילים", מרקע בינוני ומקרע גבוה (צילום אילוסטרציה: ShutterStock)

      אולם שיא ההפרטה בא לידי ביטוי לפני כשלושה חודשים, אז פרסם משרד החינוך חוזר מנכ"ל תשלומי הורים הנוגע לשעות תל"ן, וקבע כמה נהלים חדשים שלא היו מעוגנים בהוראות מנהלתיות קודם לכן. בראשם – אישור חריג לבתי ספר ייחודיים, כלומר בתי ספר בעלי אג'נדה חינוכית מסוימת (כגון בתי ספר מדעיים המעניקים יותר שעות ללימודי מדעים), שם ניתנות כמה אפשרויות לגבות כספים עבור שיעורים נוספים, במספר שעות כמעט כפול מהמותר בבתי ספר רגילים (עד 10 שעות שבועיות). כך, הורים החפצים לרשום את ילדיהם לבתי ספר עם אג'נדה מסוימת ישלמו אלפי שקלים בשנה עבור אותה ייחודיות, ממש כמו בבתי ספר פרטיים. זאת, בעוד שאר הילדים שילכו לבתי הספר הממלכתיים הרגילים יוכלו ללמוד תכניות בהיקף שעות פחות, וכך תיווצר עקומה מודולרית של "ילדים רגילים", "ילדים מרקע כלכלי בינוני" ו"ילדים מרקע כלכלי ממש גבוה" – כולם תחת המטרייה של החינוך הציבורי.

      "סביר להניח שהתלמידים לא יירשמו בהמוניהם"

      אך לא די בזה: התקנות הנוספות בחוזר המנכ"ל החדש מעגנות בנהלים גביית אגרת רישום, אישור לחטיבות העליונות לגבות עד 750 שקל ללימודי העשרה במגמת בגרות מורחבת – המוגבלת לשתי מגמות בלבד – כלומר עד 1,500 שקל. הדבר נובע מאופי המקצוע, כגון מגמות בתחום האמנות או בתחום ידיעת הארץ. התקנה הבעייתית ביותר כאן היא הגבלת מקצועות לימוד מורחבים לבגרות לשני מקצועות בלבד הממומנים על ידי הממשלה, ואילו כל מקצוע נוסף, שבאופן תיאורטי אינו מוגבל כמותית, יהיה מחויב בתשלום. חישוב התשלום יהיה לפי שעת לימוד תל"ן המצויה בטבלת תשלומי הורים. כלומר, תלמיד תיכון הלומד ספרות ותיאטרון מורחב, וחשקה נפשו ללמוד גם ביולוגיה, ואפילו שמקצוע מורחב זה מוצע בבית הספר כמקצוע בחירה, הנהלת בית הספר רשאית לגבות ממנו עבור "סקרנותו" 4,600 שקל.

      למרות הביקורת הברורה העולה מכך, ד"ר חגית מאיר, מנהלת אגף יישומי חוק ומדיניות במשרד החינוך, מסבירה את הסיבות לתקנות החדשות. "בתי ספר ייחודיים או בתי ספר שמגבירים לימודים מעל לתכנית לימודים, קיבלו אישור פדגוגי, ומצד שני לא תמיד היו להם השעות האלו", היא אומרת. לדבריה, "בעבר בתי ספר האלו גבו עבור השעות הנוספות מתחת לשולחן, כך שהפרקטיקה הייתה קיימת, אבל לא הייתה מעוגנת, ומבקר המדינה אמר לנו: 'תסדירו את זה'. אז הסדרנו את זה דרך תכנית לימודים נוספת. לא שינינו חקיקה. מובן שהורה צריך להסכים לשלם את זה גם בכתב".

      אולם גם לאחר שהסדרת התקנות הללו טופלו בגישת "הכשרת השרץ", ד"ר מאיר מצננת את הביקורת סביב העניין ומעריכה כי לא יירשמו למקצוע הלימודים הנוסף תלמידים רבים: "זה צריך להסתדר לתלמידים בלוח השעות השבועי וזה לא תמיד מתאפשר, מה גם שחוזר מנכ"ל חדש בעניין בחינות בגרות מגדיר כי אם תלמיד לומד מקצוע מורחב שלישי, הוא לא יוכל להשתתף בו בבחינה חיצונית (בחינת בגרות, ר"ב). ההערכה שלי היא כי בישראל החשיבה היא תועלתנית מאוד וסביר להניח שאם תלמידים לא יוכלו להיבחן בחינה חיצונית, הם לא יירשמו בהמוניהם. לא סביר שהתלמידים ימהרו כל כך לבחור את זה, אבל את האופציה הזו צריך לאפשר".

      בין אם השערותיה של ד"ר מאיר יתבררו כנכונות ובין אם לאו, שנת הלימודים שתיפתח בשבוע הבא תהיה הרבה יותר יקרה בכיס של כולנו.

      לפניות לכתבת: revital.blumenfeld@walla.com