פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      פסיקה: ניצולי שואה יהיו זכאים להטבות מרגע תביעתם

      בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע כי הזכאים להטבות מתוקף חוק נכי רדיפות הנאצים יקבלו תגמולים רטרואקטיבית למועד הגשת הטפסים, ולא ממועד האישור, שלעתים מתעכב זמן רב. "החלטה משמעותית לאלפי ניצולים"

      ניצולי שואה הפגינו מול משרד האוצר: "מפקירים אותנו" (גדעון צנטנר)
      הפגנה של ניצולי שואה מול משרד האוצר, ינואר 2013 (צילום: גדעון צנטנר)

      ניצולי שואה יהיו זכאים לתגמולים ממועד הגשת התביעה לרשות לזכויות ניצולי השואה במשרד האוצר, ולא ממועד אישורה. כך קבע בשבוע שעבר בית המשפט המחוזי בתל אביב, בערעור של יוסף בן בסט, ניצול שואה, על החלטת הרשות. זאת, ללא קשר למשך הזמן שנדרש להגשת כל המסמכים הרלוונטיים.

      בן בסט נולד בבולגריה בשנת 1944 ושרד את תקופת הנאצים. הוא הגיש בקשה להכיר בו כניצול שואה מכוח חוק נכי רדיפות הנאצים, בסוף דצמבר 2008. מדובר בטופס בסיסי שבו ציין את פרטיו האישיים, מועד עלייתו ארצה ואת המחלות שנגרמו לו עקב רדיפות הנאצים. לאחר ימים ספורים קיבל מכתב מהרשות המאשר את קבלת המסמך. "אם תמצא זכאי, מועד זכאותך יהיה מיום קבלת מסמכי התביעה, דהיינו 28.12.08", נכתב.

      הליך בחינת הבקשה והעברת המסמכים הנדרשים ארך זמן רב, בשל העובדה כי בן בסט היה תינוק בזמן המלחמה. רק ביוני 2011 העביר בן בסט לרשות הצהרה שלפיה אימו הייתה בעוצר בעת הריונה עמו, ועל כן רק במועד זה, לאחר עיון במסכמים, אושרה בקשתו והוא הוכר כנכה רדיפות הנאצים. אלא שעל אף התחייבותה, קבעה הרשות כי תחילת זכאותו של בן בסט לתגמולים תהיה ביוני 2011, כלומר יום אישור הבקשה. מדובר בהפרש של 30 חודשים ממועד הגשת התביעה ובעל משמעות כלכלית קריטית, שכן הפסד התגמולים מסתכם ב-65 אלף שקלים.

      לקריאה נוספת:
      אחרי 70 שנה: ניצולת שואה פגשה את האישה שהצילה אותה
      ניצולי שואה בביקורת פומבית נגד המבצע: "רצח עם"

      "המצעד למען החיים" של עמותת "אביב לניצולי השואה". אפריל 2014 (יח"צ , באדיבות עמותת אביב לניצולי שואה)
      צעדה של עמותת "אביב לניצולי שואה" (צילום ארכיון: באדיבות העמותה)

      בן בסט לא ויתר ופנה באמצעות עורכי דינו, דוד ידיד ודורון עצמון ממשרד דוד ידיד, לבית משפט שלום תל אביב, בבקשה כי מועד הזכאות ייקבע ליום הגשת התביעה. לטענת בן בסט, הנוהג לאורך השנים היה כי מספיק להגיש את טופס התביעה הכללי כדי לקבוע את מועד הזכאות. בין העדויות שנשמעו בבית המשפט היתה גם זו של עורך הדין ירח שפיר, מי ששימש בעבר כיועץ משפטי של הרשות. מדבריו עולה כי במשך שנים היה נוהג ברשות שלפיו שליחת הטופס הראשון הספיקה לצורך קביעת מועד הבקשה כמועד הזכאות.

      נוסף על כך, טענו עורכי הדין כי מכתב האישור שקיבל בן בסט מהרשות מהווה "הבטחה שלטונית", ולכן על משרד האוצר לעמוד מאחוריה. מנגד, ברשות התעקשו כי אין זה הנוהג, וכי יש להגיש את כל פרטי הבקשה יחדיו. השופטת בדימוס רחל גרינברג בחרה לדבוק בגרסת משרד האוצר, ודחתה את תביעתו של בן בסט.

      בן בסט ועורכי דינו לא ויתרו וערערו על ההחלטה לבית משפט המחוזי. השופטת יהודית שבח קיבלה את הטענות, וקבעה כי יש להתייחס למכתב האישור כאל החלטה שלטונית ובכך הפכה את פסיקת בית משפט שלום. משמעות הדבר הוא כי בן בסט זכאי לתגמולים מיום הגשת הבקשה.

      "מדובר בהחלטה בעלת משמעות לאלפי ניצולי שואה", אומר עורך הדין דוד ידיד. "שנים ארוכות שמשרד האוצר מושך את התהליך מול הניצולים, במטרה לחסוך כסף על גבם של ניצולי השואה. כולי תקווה שפסק הדין החדש יעצור את התופעה".

      לפניות לכתבת דנה ויילר-פולק: danawp@walla.co.il