משרד מבקר המדינה ערך לאורך השנים כמה בדיקות בנושא הסיוע שניתן לניצולי שואה. החדשות הטובות הן כי ממועד פרסום ממצאי המעקב הקודם בשנת 2010 ועד מועד סיום המעקב הנוכחי בשנת 2013, חל שיפור ניכר בסיוע הניתן להם באמצעות הרשות לזכויות ניצולי השואה הפועלת במשרד האוצר. עם זאת, מהנתונים שמתפרסמים היום (רביעי) במסגרת דוח מבקר המדינה עולה כי הרשות מטפלת בבקשות באופן איטי ומסורבל נקודה מהותית בשל העובדה שמדובר בציבור זכאים בני 80 ומעלה.
הרשות לזכויות ניצולי השואה מעניקה סיוע כספי והטבות לניצולי השואה שהוגדרו בחקיקה. עיקר תפקידה לבדוק את התביעות של הניצולים ולסייע להם בהתאם לרמת נכותם והכנסותיהם. בשנת 2013 טיפלה הרשות בתביעות ותשלומים של כ-90 אלף ניצולים מתוך כ-180 אלף החיים בישראל, בתקציב של כשלושה מיליארד שקלים.
עוד בנושא:
המדינה ממשיכה להתעלם מ-2,000 ניצולי השואה מרומניה
"נזכרים בנו רק ביום השואה, בשאר השנה מתעלמים מקיומנו"
לחמישית מניצולי שואה אין כסף למזון או תרופות
במעקב זה בדק משרד המבקר ליקויים שמצא בעבר וכן את הטיפול בבקשות הניצולים לקבלת גמלה או להעלאת גובהה. על פי הממצאים, הרשות משתמשת במערכת מחשוב מיושנת ומסורבלת שנבנתה לפני כ-20 שנה. המידע המופק ממערכת זו אינו מהימן ואינו מאפשר הפקת נתונים לצרכי ניהול ובקרה של עשרות אלפי תיקים אותם מנהלת הרשות. עוד נכתב בדוח המבקר כי עובדי הרשות לא תמיד מעדכנים את כל פרטי המידע במערכת הממוחשבת.
מבחינת משך הטיפול בבקשות, עולה מהנתונים כי עובדים ברשות אינם בודקים כל תביעה לגמלה במועד קבלתה כדי להודיע לניצול מיד אלו מסמכים נוספים נחוצים לדיון בוועדה הרפואית. בשל כך, כל בקשה מתעכבת בחודש בממוצע. במרבית תיקי התביעה אין עדות כי הרשות שלחה אישורים לניצולים בעת קבלת תביעתם לגמלה או להטבה אחרת, והיא אף לא פירטה שלבי הטיפול ומועד משוער לסיום עבודתה.
המשרד לא משיב תביעות של ניצולי שואה
בשנים 2013-2012 הוגשו 25 תביעות לרשות לזכויות ניצולי שואה, מתוכן תשע שהועברו עם מסמכים חסרים. בשישה מקרים נשלחה בקשה להשלמת מסמכים רק חודשיים לאחר הגשת התביעה. ביתר המקרים לא נשלחה כל בקשה, למרות העובדה שעברו יותר מ-30 יום. במקרים אלו, נכתב בדוח המבקר, שלח הניצול את המסמכים כשלושה חודשים בממוצע לאחר הגשת תביעתו, אף שהרשות לא פנתה אליו בכתב. זאת לעומת 43 התביעות שהוגשו בין השנים 2011-2010, בהן נמצא כי ב-25 תיקים התגלה חוסר במסמכים רלוונטיים. ב-12 מהמקרים נשלחה בקשה להשלמת מסמכים חסרים כארבעה חודשים בממוצע לאחר הגשת התביעה, וב-13 הנותרים לא נשלחה בקשה כלל.
בעניין זה ממליץ משרד המבקר לאפשר לניצולים ולנציגיהם להגיש בקשות גם באמצעות האינטרנט. כך, יתקצר משך הזמן בין הכנת הבקשה לקבלתה ברשות, מה שישפר את השירות. מדובר בתכנית הנהוגה במשרדי ממשלה רבים.
עוד בחן משרד המבקר את הזכאות לשירותים. בתחום שירותי הסיעוד עולה כי חלק מניצולי השואה מעדיפים קבלת שעות סיעוד, להן הם זכאים על פי חוק, לעומת כאלו המעדיפים את העלאת גמלתם בסכום שווה. לפיכך, המליץ המבקר לרשות לבחון את קיום אפשרות זו. בתשובתה למבקר המדינה הודיעה הרשות כי בעקבות שינוי בחוק הסיעוד ממרץ 2014, ניתן יהיה לבחור בגמלה בכסף במקום שירות סיעודי.
ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "הרשות לזכויות ניצולי השואה מברכת על הדוח, המצביע על שיפור ניכר בשירות ובזכויות הניתנים לניצולי השואה בישראל. הרשות עומלת כל העת על שיפור מצבם של ניצולי השואה, כפי שפירטה בפני מבקר המדינה, והיא תמשיך לפעול למען ניצולי השואה גם בעתיד".
לפניות לכתבת דנה ויילר-פולק: danawp@walla.co.il