היום יצוין לראשונה יום יציאת וגירוש יהודי ערב ואיראן

לאחר מאבק ארוך שנים להכרה, ייערך טקס בנושא במשכן הנשיא. חרף השינוי תוקפים אנשי רוח את המדינה וטוענים כי מדובר במעט מדי: "האליטות באקדמיה ובתקשורת לא רוצים לגעת בנושא"

  • איראן
  • יהדות
יהודיה מתפללת בקבר מרדכי ואסתר בהמדאן, מערב איראן (צילום: ShutterStock)

יום לציון יציאתם וגירושם של יהודי ארצות ערב ואיראן יצוין היום (ראשון) לראשונה, לאחר תהליך הכרה ארוך שנים. האירוע המרכזי יתקיים במעמדו של הנשיא ראובן ריבלין במשכנו, לאחר שהסערה סביב ביטול הופעתו של הזמר עמיר בניון, שתוכננה להתקיים באירוע זה, הסיטה את אור הזרקורים. על פי החוק בנושא, האירוע יצוין מדי שנה בתאריך 30 בנובמבר, בסמיכות סמלית לתאריך כ"ט בנובמבר, שבו הוכרז על חלוקת ישראל והקמת מדינה יהודית.

מי שקידמו את נושא פליטות יהודי ערב ואיראן במישור המשפטי היו דווקא מחוקקים אמריקנים. לאחר שנים של הדחקת הנושא והזיכרון על עלייתם של יהודי ערב ואיראן לישראל, נחקק בקונגרס האמריקני בשנת 2008 חוק שלפיו בכל משא ומתן בין ישראל למדינות ערב, יעלה על הפרק גם סוגיית ההכרה בזכויות שנשללו מהיהודים שעלו ארצה מאותן מדינות.

שנה לאחר מכן, חוק דומה שהוצע על ידי חבר הכנסת ניסים זאב (ש"ס) עבר בכנסת בקריאה טרומית. ב-2013 הועבר החוק האמור בעניין, הקובע בין היתר קידום פעילויות חינוכיות, חלקן בינלאומיות, להגברת המודעות לפליטים היהודים יוצאי ארצות ערב ואיראן, ולזכויותיהם לפיצוי.

היום יצוין באירוע חגיגי במשכן הנשיא. ראובן ריבלין (צילום: לשכת העיתונות הממשלתית)

"האליטות של התקשורת והאקדמיה לא אוהבות להתעסק בנושא פליטות יהודי ארצות ערב ואיראן, כי זה מתפרש כעניין פוליטי מהצד הימני של המפה", מאשים עדי שוורץ, עיתונאי וחוקר נושא יהודי ארצות ערב ואיראן. "אם יגיע פרופסור מהאקדמיה וידבר על זה שעיראק גירשה את היהודים, זה יישמע כאילו שהוא נגד ערבים וזה לא פוליטיקלי קורקט. יש פה פחד וזהירות גדולה בקרב האליטות בישראל, שלא רוצות לגעת בנושא. אני אומר זאת בצער: זכויותיהם של היהודים נשללו במדינות ערב, וזה נתפס כחלק מהסכסוך הישראלי-ערבי ולכן נדחק הצדה".

כותרות נוספות בוואלה! חדשות:
נתניהו על המשבר בקואליציה: "אם לא ייפתר, נסיק מסקנות"
יעלון על הצתת בית הספר: "מעשה טרור לכל דבר"
הפגנה מול בית ראש הממשלה: "המדינה מנוהלת על ידי אגו-מניאק"

שוורץ תקף גם את דבריה של שרת המשפטים ציפי לבני בימי ממשלת אריאל שרון, שאמרה אז כי העלאת השיח בנושא תיתן לגיטימציה לפלסטינים לדבר על הפליטים שגורשו מישראל. "העמדה שלה בנושא היא פשוט אבסורדית", מסביר שוורץ. "משנת 1948 ועד היום הערבים ממשיכים לטעון את אותן הטענות ממילא".

לרגל הפורים, גם האיראנים רוצים שואה משלהם

קצפו של שוורץ יוצא גם על ההדרה של יהודי ערב ואיראן מהשיח המקומי. במשך השנים, אמר, התקבעו לימודי ההיסטוריה סביב היהודים מאירופה שהגיעו ארצה, וזו של יהודי ערב ואיראן נדחקו הצדה מההוויה הישראלית. "כששואלים אנשים מחו"ל מה היא מדינת ישראל, הם יגידו שאלו אירופים שהגיעו לארץ", אומר שוורץ. "יש מעט מאוד אנשים בעולם שמכירים את נושא העלייה ממדינות ערב. גם נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, כשהוא מדבר על הקמת מדינת ישראל, מדבר על יהודים שהגיעו לישראל לאחר השואה. ההקשר האירופי הוא מאוד גדול, כשבאותה עת חלק גדול מתושבי המדינה היו אנשים שהגיעו ממדינות ערב בנסיבות מאוד קשות: הם גורשו בפועל, ונושלו מהם זכויותיהם".

לדבריו, מדינת ישראל נחלה כישלון חרוץ בנושא בחינוך התלמידים בבתי הספר. "בבתי ספר בקושי מלמדים את היסטוריית העלייה של יהודי ארצות ערב ואיראן. אם תשאלי ילדים בכיתה י"א-י"ב הם לא ידעו כלום. חצי מהאוכלוסייה של מדינת ישראל הם ילדים להורים וסבים מארצות ערב ואיראן, והם אינם יודעים דבר על אודות הנסיבות שהביאו אותם לישראל", תוקף שוורץ.

עוד באותו נושא

מת יוסף המדאני כהן, הרב הראשי של איראן

לכתבה המלאה

"דחקו אותנו כמו ברכבות גרמניות"

אברהם גלילי, יליד איראן, עלה בשנת 1951 לישראל. לדבריו, באיראן לא היה גירוש של ממש, אך האנטישמיות ההולכת וגוברת שהחלה בעיקר בעקבות מלחמת העצמאות היא שהובילה אותו ואת משפחתו לעלות ארצה. "כל מי שיכול היה להימלט - ברח. לאבי היה יער ענק באספהאן, שם הפעיל מאות עובדים שכרתו עצים והכינו רפסודות. ניסיון התנקשות באבי הוא שהעלה את המחשבה למכור את המפעל ולעלות לארץ", סיפר גלילי. מאז, אמר, מוסלמים באזור החלו לתקוף יהודים, והוא וחבריו היו צריכים לחזור מבית הספר בליווי המשטרה המקומית.

הטענות על כך שהסוכנות היהודית בישראל הפעילה סוכנים באזור כדי ליצור מצג שווא של פחד בקרב יהודים, ובכך ידחקו בהם לעלות לישראל, נדחות מבחינתו על הסף. "אבי מכר את המפעל בנזיד עדשים לכל מי שרק הציע לקנות. בכל יום רביעי היה מגיע מטוס אחד מאיראן לישראל, אך משום מה, בחודשים האחרונים שלנו במחנה העולים, הטיסות נפסקו. החליטו ששולחים אותנו לארץ דרך טורקיה. בחורף שבו עליתי ארצה הגיעו 20 אוטובוסים, דחקו אותנו כמו ברכבות הגרמניות, ונסענו דרך אזרבייג'ן, בשלגים".

"המדינה משתמשת ביום הזה כדי לסמם את ההמונים"

ד"ר הני זובידה, מרצה בחוג למדעי המדינה במכללה האקדמית עמק יזרעאל, רואה את היום לציון גירוש יהודי ערב ואיראן כמס שפתיים מצד המדינה. "זה מאוחר מדי, עכשיו נזכרו לעשות את זה? זה פשוט לעג לרש", אמר. "זו התנערות של המדינה מהאחריות שלה כלפי אוכלוסייה שלמה במדינה באופן טוטאלי. הם הבינו שהמזרחים הם כוח אלקטורלי במדינה, השיח מתעורר, צריך לתת להם עוד משהו שישתיק אותם, אז זה עבר".

לדברי זובידה, שעלה לישראל מעיראק לפני יותר מ-40 שנה, היום הסמלי ריק מתוכן. "מדוע במשרד החינוך לא דואגים להכניס את התכנים האלה כחלק מתוכניות הלימוד? מדוע ההיסטוריה הזאת אינה חלק מארון הספרים הישראלי?", תהה זובידה. "המדינה עושה את זה מפני לחץ ופחד, ומשתמשת ביום הזה כדי לסמם את ההמונים. הם גם רוצים לקנות את המזרחים בנזיד עדשים, וגם להמשיך את השנאה של המזרחים כלפי הערבים".

גלעד סממה, מנכ"ל המשרד לאזרחים ותיקים, אשר עומד בראש החוק לציון יום היציאה והגירוש, הסביר מדוע לקח למדינה כל כך הרבה זמן כדי להבין את חשיבות הנושא. "הטיפול בנושא היה עד עתה תחת טיפולו של משרד המשפטים", אמר. "רק ב-2010 הוא עבר לטיפול משרדנו. אפשר לומר שזאת הפעם הראשונה שהמדינה והממשלה מתייחסים לנושא הזה בצורה אקטיבית. במשך שנים ניסו לטאטא את זה כי זאת סוגיה שהיא נפיצה מדינית, אבל אנחנו בתוך המשרד הגענו להחלטה שהנושא הזה מאוד חשוב. יש פה מורשת שהולכת לאיבוד ולא נותנים לה את היחס המתאים. יש סיפורים שההיסטוריה מחייבת אותנו לספר ולהעלות לתודעה הציבורית".

לפניות לכתבת דנה ירקצי: danayark@walla.com

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully