לרגל הפורים, גם האיראנים רוצים שואה משלהם

יותר ויותר קולות ברפובליקה האיסלאמית מתייחסים למגילת אסתר כמסמך אותנטי, המעיד על טבח שביצעו היהודים באיראנים בימי אחשוורוש. קברם של מרדכי ואסתר הפך למוקד שנאה חדש

ד"ר משה-חי הגיגת
יהודיה מתפללת בקבר מרדכי ואסתר בהמדאן, מערב איראן (צילום: ShutterStock)

חג הפורים ופרס העתיקה, איראן של היום, הם שני מושגים בלתי-נפרדים. עד היום מספרים בכל בית כנסת בעולם את סיפור מגילת אסתר, שמקורו בעיר שושן, בירת של המלך הפרסי אחשוורוש. בשנים האחרונות, עם המתח ההולך וגובר בין ישראל ואיראן, הפך גם חג הפורים – ועמו וסיפורם של אסתר ומרדכי, יחד עם סיפור הנס שפקד את היהודים בממלכת אחשוורוש - לקרב נוסף במערכה התודעתית.

עוד בוואלה! NEWS

ביס של החיים: כיסונים ממולאים קורנביף בציפוי פריך

אינס שילת ינאי בשיתוף עוף טוב
לכתבה המלאה

זה לא סוד שרבים ממנהיגיה של איראן אינם מכירים בהתרחשותה של השואה, או לכל הפחות ממעיטים בערכה. אחד הקולניים שבהם היה הנשיא לשעבר, מחמוד אחמדינג'אד. אך בשנים האחרונות, החלו להישמע ברפובליקה האיסלאמית גם קולות המתייחסים למגילת אסתר כמסמך היסטורי, המעיד באופן מובהק כי הטבח שביצעו היהודים באיראנים, תחת מלכותה של אסתר, היה אכזרי יותר מזה שעשו הנאצים ביהודים בימי השואה. הטענות הללו לא נבלמות רק בקרב הוגי הדעות או באנשי החברה, אלא מחלחלות גם לאיראני הפשוט ברחוב.

לקראת סוף סיפור המגילה, לאחר שאסתר ומרדכי מסכלים את תכניתו של המן להרוג את היהודים, נכתב כי היהודים בממלכתו של אחשוורוש הרגו ביום חג הפורים 75,000 משונאיהם. לפני כמה שנים, ברקע השיח המתעורר בעניין הצורך לחקור את השואה, והפקפוק באומדן הנרצחים היהודים בה, החלו אנשי אקדמיה איראנים ומובילי דעת קהל, להעלות ולהזכיר גם את עניין ההרוגים מקרב האיראנים עצמם. לפני שלוש שנים, למשל, התאספו מחוץ למתחם הקבר של אסתר ומרדכי בעיר המדאן, מאות סטודנטים והפגינו נגד "הרס מסגד אל-אקצה בידי ישראל". הם קראו להרוס את המתחם הקדוש, ושאלו "מדוע נהרגו 77 אלף איראנים?" (השוני במספר - במקור). המילה "שואה" בפרסית נכתבה על השלטים בצבע אדום, כשמסביבה צוירו טביעות ידיים מגואלות בדם.

לא התחפושת הטיפוסית. איראנים מפגינים מול קבר אסתר ומרדכי

תושבי המדאן, עיר שקטה במערב איראן, לא חוו הפגנה סוערת שכזו במשך שנים ארוכות. למעשה, מתחם הקבר שבו טמונים אסתר ומרדכי לפי המסורת, משמש מעיין טריטוריה נבדלת, בשל היותו מקום קדוש עבור היהודים, ומתחם תפילה ומוקד עלייה לרגל עבור יהודי המדינה. הקבר, ששופץ לפני פחות מעשור על ידי השלטונות, מהווה דוגמה לסובלנות הדתית (היחסית) שבה מתנהגים באיראן כלפי מקומות קדושים ליהדות. רק השבוע פרסם אתר החדשות של העיתון "איראן", המלצה לטייל בעיר, ונכתב כי כדי לטייל גם "באדמה הקדושה ליהודים".

נקודת המבט המתחדדת כיום, בקרב רבים מהאיראנים, היא שהמגילה מגוללת את סיפור "רצח האירנים" מבלי לטייח דבר, מבלי להתבייש בכך ומבלי לתת על כך את הדין. זאת, בשעה שישראל זכתה לאהדת העולם בעקבות מאורעות השואה. לפני כמה שנים התפרסם סרטון, בו נראה חסן עבאסי, אחד מההוגים הבולטים במחנה האולטרה-שמרני באיראן, מסביר לקהל סטודנטים את "מהות חג הפורים". לדבריו, החג "סיזדה בדר", המצוין שבועיים לאחר ראש השנה האיראני, הוא למעשה חג הפורים היהודי, שמציין את הרג עשרות אלפי האיראנים בימי אחשוורוש.

צפו בסרטון (ניתן להפעיל כתוביות בעברית):

"באותה התקופה, נוצר מצב, שמתוך שלושת שליטי המדינה – המלך אחשוורוש, מלכתו אסתר ובכיר היועצים מרדכי – שניים היו יהודים", הסביר עבאסי בביקורתו אנטישמית על אירועי תקופה. דברים דומים מהדהדים עד היום גם בשיטוט מקרי ברשת, או בחיפוש זריז באינסטגרם. הנה, למשל, משתמש אינטסגרם שהעלה תמונה מהעיר המדאן, וכך הוא כותב על מתחם הקבר:

"אסתר ומרדכי - שהאל יקלל אותם. רבים אינם זקוקים להסבר נוסף לגביהם. הם גרמו למותם של 75 אלף בני אדם, ועשו דברים אחרים. היהודים מציינים מדי שנה את רצח העם הזה, וקוראים לו 'חג פורים'. אח"כ, לאיש אסור לדבר על השואה... וגם לא ניתן להיכנס בקלות לאתר הזה".

בשנים שחלפו מאז המהפכה האסלאמית, ואפילו כיום, בימים של איבה מתגברת והדדית בין שתי המדינות – איראן עדיין מכבדת את מקומות הפולחן של היהודים. אולם הסכנה היא שהקולות הללו, שכבר מחלחלים מטה, ומדברים על הצורך בהכרה באסונם של האיראנים לפני אלפי שנים, יהפכו להיות יותר מסתם הפגנה קולנית מול מתחם קבר כזה או אחר.

"היהודים מציינים מדי שנה את רצח העם הזה... ואח"כ אסור לדבר על השואה"

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully