אלוף גדי איזנקוט, שהתבשר אתמול (שישי) כי נבחר לתפקיד הרמטכ"ל ויחליף את רב-אלוף בני גנץ ב-14 בפברואר 2015, יתחיל להיכנס לעובי הקורה כבר בימים הקרובים. השבוע יידרש איזנקוט למנות בעלי תפקידים ל"כוורת" הקרובה אליו, ולאחר מכן גם צוותי חשיבה לתחומים שבהם ירצה לבצע שינויים ורפורמות בצבא, נוכח האתגרים העומדים בפני צה"ל.
העיסוק המרכזי של אלוף איזנקוט כסגן הרמטכ"ל היה תקציב הביטחון וניהול הצבא. עם כניסתו לתפקיד, הוא יודע שאת המאבק המרכזי בבית יהיה עליו להקדיש לקבלת תקציב רב-שנתי. זאת, בניגוד לרמטכ"לים הקודמים שכשלו במשימה זו. בקרב על התקציב מול משרד האוצר, בראשות השר יאיר לפיד, בחר איזנקוט בדרך הדיפלומטית והשקטה המאפיינת את שר הביטחון משה יעלון והרמטכ"ל גנץ. ואולם, ללא תכנית רב-שנתית, הצבא ייאלץ למצוא את עצמו מעכב פרויקטי ענק, כאלה הנמשכים על פני כמה שנים וכוללים תקציבי עתק, וכן יתקשה להגביר את קצב והיקף האימונים, בדגש על מערך היבשה והמילואים.
בשולי התקציב הרב-שנתי יהיה עליו לעסוק ביתר שאת בתנאי השירות של משרתי הקבע, שהפכו באחרונה לשק חבטות בתקשורת בישראל. זאת, כשברקע נמשכת מלאכת הפיטורים והפרישות המוקדמות של משרתי הקבע בצה"ל.
עוד על בחירתו של איזנקוט לתפקיד הרמטכ"ל:
מהצפון ועד איו"ש: כך נסללה דרכו של איזנקוט לרמטכ"לות
בחירת הרמטכ"ל איזנקוט: לא ההליך שיעלון רצה
במשפחתו של איזנקוט בירכו: "בטוחים שיהיה רמטכ"ל טוב"
מלבד אלו, הרמטכ"ל ה-21 של צה"ל יצטרך להתמודד עם שורה של אתגרים ואיומים, מבית ומחוץ, אשר לפיהם עלולה להימדד מידת הצלחתו בתפקיד.
אתגר המינויים: מסיבה לא ברורה, עיכב גנץ שורה ארוכה של מינויים במטכ"ל, אשר מן הראוי היה שלא יתקבלו ברגע האחרון, אלא יישארו להחלטתו של הרמטכ"ל המיועד או לפחות שיעשו במשותף. בחירתו של האלוף יאיר גולן - שאינו מחזיק כרגע בתפקיד במטה הכללי - כסגן הרמטכ"ל, נותן לאיזנקוט מרווח נשימה ומאפשר לו לדחות את סבב המינויים במטה הכללי. נוסף על כך, מבינים כמה אלופים במטכ"ל כי דרכם החוצה נסללה לאחר בחירתו של איזנקוט.
אתגר הרפורמות: נשאלת השאלה כבר עתה האם יהיה האלוף איזנקוט רמטכ"ל שיצטייר כאח הצעיר של הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי, וישקיע יותר באימונים ובתכניות המבצעיות של צה"ל, או שיהיה רמטכ"ל של שינויים מרחיקי לכת ויילך על צמצום המטה הכללי. אחד השינויים שעליהם מדברים בשנים האחרונות הוא האיחוד המתבקש בין אגף המבצעים לאגף התכנון ואיחוד בין זרוע היבשה לאגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה. אם יעז איזנקוט ליישם לפחות חצי מעבודת המטה שנעשית בימים אלו בצמרת צה"ל, הוא יהפוך לרמטכ"ל שהשאיר חותם משמעותי על הצבא.
אתגר מערכות היחסים: גנץ לא הצליח לשמר מערכת יחסים חיובית עם שב"כ (שירות הביטחון הכללי) והעומד בראשו יורם כהן. למרות ההתפייסות התקשורתית בין שני הבכירים, נותר טעם מר, בלשון המעטה, מהמאבק בין הגופים סביב מבצע "צוק איתן". אחד האתגרים של האלוף איזנקוט יהיה לנקות את השולחן, לפתוח דף חדש ולהחזיר את האמון האבוד ביניהם על רקע מלחמת קרדיטים וגרסאות. זה לא יקרה ברגע, אך אין ספק כי לשני הצדדים ברור שמדובר במהלך מחויב למציאות, כשברקע האיומים הביטחוניים מתגברים. כשראשי ארגונים מתגוששים בפומבי, המהלכים השליליים הללו מקרינים פנימה לדרגים השונים ויוצרים חוסר נעימות בין דרגים זוטרים יותר.
כמו כן, מערכת יחסים מתוחה מתקיימת גם בין בכירים בצה"ל לבין מקביליהם משרד הביטחון, על רקע התקציב ורפורמות נוספות שביקשו הצדדים לקיים בחוסר הסכמה. בנוגע למערכת היחסים של הרמטכ"ל המיועד עם ראש הממשלה, שהשהה את ההכרעה בהליך בחירתו, טוענים בכירים במערכת הביטחון כי איזנקוט נבנה לאורך השנים באמצעות מנהיגות שקטה ולא מתלהמת, וכן על ידי הישגים. לטענתם, הוא יידע לבנות מערכת יחסים נקייה וחזקה תחת שר הביטחון וראש הממשלה.
האתגר החברתי: צה"ל, שעסוק בתכנון בניין כוחו לשנים הבאות, יידרש לקחת החלטות מורכבות בכמה נושאים פנימיים, ובהם משרתי הקבע וגיל הפרישה, תמהיל המשרתים בסדיר ובניית יחידות שיתאימו לגישור הפערים. זאת, על רקע ההחלטה לקצר את משך השירות שתיכנס לתוקפה בשנה הבאה, והעלאת שכר המשרתים בסדיר.
רצועת עזה: למרות הישגי מבצע "צוק איתן" והשקט היחסי לאורך גדר המערכת, האיומים הנשקפים מצד תושבי עזה לא נעלמו. תהליך שיקום עזה, המכונה במערכת הביטחון "שו"פר" (שיקום ופיתוח רצועת עזה), ייצא השבוע לדרך וביכולותו לעורר לעורר תקווה בקרב הפלסטינים בעזה ולהרגיע את הסיר המבעבע. במערכת הביטחון ובצה"ל מבינים כי יידרשו פעולות נוספות על ידי הדרג המדיני כדי ליצור בידול בין האוכלוסייה הפלסטינית לארגוני הטרור. עם זאת, צה"ל יצטרך להיות ערוך להתלקחות ברצועת עזה, כי בזמן שהמצרים משמידים מנהרות הברחה מדי יום, והמצב הכלכלי הפלסטיני מוסיף להיות בכי רע, הכול אפשרי בעזה. כך, כישלון טקטי אחד שעלול להוביל לאי-הבנה בין ישראל לממשלת חמאס, עשוי לגרור לתגובה חריפה מצד צה"ל ומשם קצרה הדרך לסבב דמים נוסף.
הגדה המערבית: המצב ברחבי יהודה ושומרון ובקעת ירדן נראה יציב יותר מרצועת עזה, חרף שני הפיגועים החמורים שאירעו בחודשים האחרונים ולמרות חשיפת תשתיות הטרור שהוקמו על ידי מפקדת חמאס בטורקיה. האתגר באזור הוא משולב: שימור מערכת היחסים חיובית מול מנגנוני הביטחון הפלסטיניים, ובמקביל שימור רמת המוכנות של צה"ל להידרדרות בגדה, שעשויה לקרות בכל רגע נתון.
סוריה: בקדנציה של גנץ נערך צה"ל לטרור שעשוי לפרוץ בגבול רמת הגולן, ועשה זאת בצורה טובה. בין היתר, הוקמה אוגדה שתכליתה היא תגובה לכל הידרדרות ביטחונית הנשקפת מהמאבק בין הנשיא הסורי בשאר אסד למורדים, אשר הולכים ומרחיבים את השטחים שבשליטתם. אזור רמת הגולן נראה לכאורה יציב, אך בפועל הוא משמש את חיזבאללה לתגובות על פעילות ישראל בלבנון. נוסף על כך, מתחת למכ"ם קמים להם בסיסי טרור של ג'יהאד עולמי, שטרם החליטו אם להתנפץ על גדר המערכת של ישראל. שימור מערכת היחסים העדינה מול "המורדים הטובים" היא אינטרס ישראלי, על מנת להיערך בצורה טובה יותר לימים המורכבים שעוד עלולים לבוא על האזור בהמשך.
לבנון: ארץ הארזים, זו שכל כך מוכרת לאיזנקוט, נראית בשלב זה ככאב ראש הגדול ביותר של הרמטכ"ל המיועד. בחודשים האחרונים הגביר מזכ"ל חיזבאללה, חסן נסראללה, את קצב האיום שלו על ישראל, ואף אישר בעצמו תקיפות של חיילי צה"ל על הגבול שכמעט והסתיימו בהרוגים. המתיחות נובעת מהעובדה שחיזבאללה שקוע עד הצוואר בגזרות אחרות, ועל כן מנהיגיו חוששים כי צה"ל ינסה לנצל את המצב שנוצר כדי להשיג מטרות שונות על אדמת לבנון.
האתגר של איזנקוט יהיה להכין את צה"ל ללחימה מסוג אחר בשכנתה מצפון. זאת ועוד, הרמטכ"ל הנכנס יצטרך להכין העורף הישראלי למלחמת טילים ורקטות שטרם נראתה כמותה מאז קום המדינה. עם זאת, "מאזן האימה" חד וברור בין שני הצדדים עשוי לדחות את המלחמה הבאה.
איראן: צה"ל לא יוציא לפועל תקיפה באיראן בזמן שהמערב מנהל דיאלוג עם משטר האייתולות באשר לתכנית הגרעין של טהראן. ואולם, הרמטכ"ל המיועד יצטרך לשמר רמת כשירות גבוהה של כלל המערכים למקרה של הידרדרות פתאומית או פיצוץ במשא ומתן. זאת, בזמן שקהילת המודיעין הישראלית מנהלת מלחמת צללים להשיג כל שבב מידע על פרויקט הגרעין האיראני.
התחום המדיני: מערכת הביטחון מהלכת על חבל דק. הדרג המדיני רוצה לנצל את המציאות החדשה במזרח התיכון לקשירת קשרים חדשים עם מדינות עמן אין לישראל יחסים דיפלומטים. לכן, הרגישות המדינית וההבנה למהלכי הצבא בימים אלו היא קריטית ותעמוד גם היא למבחן בימי איזנקוט.
לפניות לכתב אמיר בוחבוט: amirbohbot@walla.com