מצרים פתחה אתמול את מעבר רפיח בפעם הראשונה זה חודש, והתירה לאלפי פלסטינים לשוב לביתם ברצועת עזה. עם זאת, הגבול נותר סגור לכיוון השני, ועל תושבי הרצועה עדיין נאסר לחצות את המעבר למצרים. רבים מאלה שחזרו גילו כי שכונות שלמות ברצועה מוצפות במי הגשמים העזים שפקדו את דרום הארץ.
מעבר רפיח נסגר ב-25 באוקטובר אחרי סדרת פיגועים רצחנית בחצי האי סיני. בפיגוע הקשה ביותר נהרגו 33 אנשי כוחות הביטחון. במהלך החודש שחלף מאז, שבו הוקם אזור חיץ ממערב לרפיח המצרית, נתקעו כ-6,000 פלסטינים במצרים ובמדינות אחרות.
המעבר נפתח אתמול לארבע שעות בבוקר, וצפוי להיפתח היום למשך שבע שעות, עד אחר הצהריים. עם פתיחת המעבר, מאות פלסטינים שביקשו לשוב לביתם הסתערו על מסוף הגבול. גורמים רשמיים במצרים חוששים ש-11 השעות שהוקצו לא יספיקו למעבר כל העזתים המבקשים לחזור לרצועה. מאהר אבו-סבחה, מנהל המעבר מטעם חמאס, קרא לרשויות בקהיר להתיר למאות הפלסטינים שנתקעו במדינות אחרות להגיע למצרים, ולסייע להם לחצות את הגבול בחזרה לרצועה.
חדשות נוספות מהעולם
בתוך 2 שניות: שוטר ירה למוות בילד שאחז באקדח צעצוע
בדאעש מאיימים: נכבוש את ירושלים גם במחיר עימות כבד
מזעזע: נערה הודית שהתנגדה לאונס קבוצתי - והוצתה למוות
התושבים ברצועת עזה מדווחים על הצפות קשות זה יותר משבוע, שכן מי הגשמים אינם מתנקזים ברחובות. לדברי התושבים, נזק רב נגרם למערכות הביוב בשל הפגזות צה"ל במהלך מבצע "צוק איתן". רבים מאלה שהתראיינו לכלי התקשורת הפלסטיניים הטילו את האחריות למצב על ישראל, אך גם על חמאס, על נשיא מצרים עבד על-פתאח א-סיסי ועל יו"ר הרשות אבו מאזן.
פאטמה מוחמד חוסיין סוכר, תושבת שג'אעיה, סיפרה לארגון "בצלם" על התנאים הקשים בעזה בימים אלה. "אונר"א נתנו לנו 450 דולר לדמי שכירות ועוד 500 דולר למחיה", העידה. "חיפשנו בית בשכירות, אבל לא מצאנו, כי כל בעלי הבית רצו תשלום מראש לשישה חודשים ולא היו לנו איך לשלם. לכן, החלטנו לחזור לבית שלנו, למרות שהוא הרוס".
בעדותה, כפי שהובאה ב"בצלם", סיפרה סוכר: "לא יכולנו לגור בדירה שלנו כי היא הייתה הרוסה כמעט לגמרי. בעלי סידר את הדירה הישנה, בקומת הקרקע, שכוללת שני חדרים ושירותים ופה אנחנו גרים עכשיו. גם הדירה הזאת נפגעה מפגזים וחלקים ממנה נהרסו. כל פעם שיורד גשם הבית מוצף. יש כל מיני חורים וחלונות חסרים ואין לנו הגנה מהקור והגשמים. מי הגשם נכנסים לחדרים ולמטבח. אנחנו גרים פה כבר 20 יום, כי אין לנו ברירה. הילדים סובלים מהקור והגשמים והם מצטננים וחולים. קשה להם ללמוד ולהכין שיעורי בית בתנאים אלה".
"מכונת הכביסה שלי גם נהרסה בהפצצות ועכשיו אני צריכה לכבס הכל ביד. בימים גשומים אני עסוקה כל היום בניגוב המים שחודרים פנימה ובייבוש הבית. בלילה אני מנסה לאטום את הסדקים שמתחת לדלתות עם שמיכות כדי שהגשם לא יחדור משם.
"אני מקווה שנוכל לחזור ולגור בדירה שלנו, כמו שהיא הייתה, עם הציוד והרהיטים, ובמיוחד עם מכונת הכביסה. אני מקווה מאוד שהסבל שלנו ייגמר מהר ככל האפשר. המלחמה הזו החזירה אותנו 40 שנים אחורה".
This is neither a swimming pool nor swimming competition
This is how #gaza children r trying to get to their schools pic.twitter.com/IthpEOeQKl
Dr.Bassel AbuWarda (@DrBaselAbuwarda) November 26, 2014