10% עד 15% מהנשים בישראל חוו לפחות פעם אחת בחייהן אלימות במשפחה - כך עולה מסקירה שהעבירה אתמול מנכ"לית הרשות לקידום מעמד האישה, ורד סוויד, לחברי הממשלה, לרגל יום המאבק הבינלאומי באלימות נגד נשים שיצוין מחר (שלישי).
אחד מהכלים הבודדים העומדים לרשות נשים שחוות אלימות במשפחה בישראל הוא צו הגנה שמוציא בית משפט לענייני משפחה. במסגרתו, נאסר על האדם שנגדו מוגש הצו ליצור קשר עם האישה שנגדה הופעלה אלימות. כמו כן, במסגרת הצו נאסר עליו להטריד את בני משפחתה. האגף לסיוע משפטי במשרד המשפטי מסייע מזה שנים רבות לנשים בפניות לבית המשפט בבקשה להגשת צווים, אך הסיוע ניתן רק למעוטות יכולת בהתאם למצבן הכלכלי. הצעת חוק חדשה של שרת המשפטים ציפי לבני, שאושרה אתמול בוועדים השרים לחקיקה, צפויה להקל במעט על נשים שמוכרות כנפגעות תקיפה מינית והמבקשות צווי הגנה.
ההצעה הינה תיקון לחוק הסיוע המשפטי, והיא קובעת כי נפגע או נפגעת תקיפה מינית המעוניינים לקבל צו הגנה, יהיו זכאים אוטומטית לייצוג של הסיוע המשפטי במשרד המשפטים, ללא בחינה של מצבם הכלכלי.
עוד בוואלה! חדשות:
ארה"ב הציעה לאיראנים להאריך את שיחות הגרעין: "לא אמור להפתיע"
לפיד: "לא נצביע בעד חוק הלאום, בחירות - חוסר אחריות"
חקירת פעיל חיזבאללה בפרו: אסף מודיעין על שגרירות ישראל
"הפגיעה במקרים של עבירות מין היא כפולה - לא רק מינית, אלא גם נפשית-רגשית", אמרה אתמול השרה לבני. "לכן, זו חובתנו לצמצם עד כמה שאפשר את המצוקה הקשה שחווים הקורבנות, ולנסות להגן עליהם מפני הצפה מחודשת של הטראומה בעת מפגש חוזר עם התוקף או התוקפת - מבלי שמצב כלכלי יהווה חסם לכך. זה הדבר המוסרי והנכון לעשות".
על פי משטרת ישראל, בשנת 2013 נפתחו 22,695 תיקים בגין אלימות במשפחה, מתוכם 14,601 נפתחו עקב תלונות של נשים נגד בן זוגן. עם זאת, השנה בוצעו בסך הכול 5,800 מעצרים בגין חשד לאלימות במשפחה.
מדי חודש מוגשות בישראל כ-80 בקשות לצווי הגנה מטעם נשים על ידי האגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים. השנה הוגשו כ-1,200 בקשות על ידי האגף, זאת מתוך כ-7,000 צווי הגנה לנשים המוצאים בשנה. צו הגנה ניתן במסגרת החוק למניעת אלימות במשפחה, ומאפשר למקבלת הצו לפנות למשטרה בכל מקרה שבו בן הזוג מפר את הצו ויוצר עמה קשר ישיר. צו ההגנה ניתן לשלושה חודשים על פי חוק, וניתן להאריכו באישור בית משפט.
בית משפט לענייני משפחה מוציא צווי הגנה כאשר ישנה אלימות או חשש לאלימות במשפחה. מקרים נפוצים שבהם מוצאים צווים אלה הם במסגרת הליך גירושין או פירוד מבני זוג. בחלק בלתי מבוטל של הליכים מסוג זה גולש הסכסוך בין בני הזוג לאלימות, ויש צורך בהוצאת הצווים לשם הגנה על הנשים.
"לנפגעי אלימות במשפחה קשיים בפנייה לסיוע חיצוני"
"המציאות מלמדת כי תופעת אלימות במשפחה נרחבת בהרבה מאלימות כללית בחברה", אומרת קארן שוורץ אמיגה, מנהלת האגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים. "לנפגעי אלימות במשפחה קשיים מובנים בפנייה לסיוע חיצוני וחשיפת הבעיה בפני גורמים חוץ-משפחתיים, לרבות עשיית הצעדים הדרושים להגנה על עצמם ולמיצוי הדין עם הפוגעים בהם, על כל ההשלכות הנובעות מכך. מתוך הכרת המציאות והקשיים הייחודיים הניצבים בפני נפגעים אלה כמו גם שמירה על שלטון החוק, האגף לסיוע משפטי פועל באופן מותאם על מנת להנגיש את שירותיו לנפגעי האלימות ולהקל עליהם את התהליך הקשה ממילא".
לדבריה, "מטרת התיקון הינה להקל על הנפגעים, מתוך הבנה שרבים מהם נמנעים ליזום מהלכים מתוך קושי רגשי ורצון להימנע מהצפת האירוע מחדש - ועדות לכך ניתן למצוא במספר המועט של הבקשות לצווים מסוג זה ביחס למקרי האלימות. לכן, יש להקל ככל האפשר על תהליכים שנועדו לסייע לנפגעים להתמודד עם הטראומה שעברו ולהציב כמה שפחות מכשולים בדרך למימוש זכויותיהם".
"שרת המשפטים העמידה את הטיפול בקורבנות עבירה ובנשים נפגעות אלימות בראש סדר העדיפויות של המשרד", אמרה אמי פלמור, מנכ"לית משרד המשפטים. "בנוסף נעשות מגוון פעילויות למניעת הדרת נשים במרחב הציבורי. בהקשר זה, יש לציין כי פעילות האגף לסיוע משפטי הינה פורצת דרך ומסמנת את מחויבות המדינה כלפי נפגעי עבירה".
לפניות לכתבת דנה ויילר פולק: danawp@walla.com