שיחות הגרעין בין איראן לבין המעצמות התנהלו בסוף השבוע בתוך מערבולת של ספינים, הדלפות ושמועות. רגע אחד אפשר היה לקרוא דיווחים אופטימיים בתקשורת האיראנית על הסכם שנמצא בהישג יד, ומיד לאחר מכן הגיעו התבטאויות פסימיות וזהירות יותר מצד דיפלומטים בכירים במדינות המערב, שהסבירו כי הפערים בין הצדדים נותרו משמעותיים. לדרמה הזו נותרו 48 שעות, עד לשעת האפס ביום שני בלילה.
בשעה שהתקשורת הבינלאומית נוהרת למרכז וינה, שם מתנהלות השיחות, דווקא ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שנבחר פעמיים לתפקיד באמצעות הפחדת הציבור בנושא הגרעין האיראני, שומר על שתיקה. למעט כמה ראיונות בתקשורת האמריקנית, שבמהלכם חזר על המסרים הקבועים שלו בנושא, קולו של נתניהו לא נשמע בימים האחרונים, וזאת דווקא בשעה שהסכם גרעין היסטורי עם איראן נראה כאפשרות ריאלית.
הגרעין האיראני - כותרות נוספות:
גורם ביטחוני בכיר: "מתגבש הסכם רע מאוד עם איראן"
קרי על הסכם הגרעין עם איראן: "יש עדיין פערים גדולים"
נתניהו יגלה בקרוב אם קמפיין ההפחדה השתלם | פרשנות
כפי שנכתב בשבוע שעבר בוואלה! חדשות, הסיבה המרכזית לשתיקתו של נתניהו היא שבישראל מעריכים כי השיחות לא יסתיימו בעוד יומיים בהסכם קבע, אלא בהסכמה על הארכתן בלבד. מעבר לכך, ראש הממשלה עסוק כרגע במלחמות קרובות ודחופות יותר מאשר המלחמה הדיפלומטית נגד איראן מצד אחד ישנו הטרור הפלסטיני המשתולל בירושלים, ומצד שני המאבק בעלייתו של נפתלי בנט בסקרים. האיומים הללו לא יכולים לחכות, האיום האיראני דווקא כן.
אם בווינה אכן יוסכם על הארכה בלבד, בירושלים ינשמו לרווחה. בהנחה שהשיחות יוארכו עד לחודשי האביב, עד אז כבר יתחלפו הקונגרס והסנאט בוושינגטון, מה שיאפשר לנתניהו למרר את החיים לנשיא אובמה ולהקשות עליו להגיע להסכם. במקביל, גם בטהראן יגבר הלחץ על הנשיא רוחאני מצד הקיצוניים המתנגדים לפשרות עם המערב, וכך המשא ומתן עשוי לקרוס אל תוך עצמו.
הבעיה העיקרית היא שכרגע, בניגוד להערכות שנשמעו בישראל בימים האחרונים, כלל לא בטוח שהארכה היא האפשרות הריאלית ביותר. הדיפלומטים בווינה דנים באפשרות לגבש "הסכם מסגרת", שבמסגרתו הם יסכימו על הסעיפים העיקריים של הסכם הקבע, אבל ישאירו את הסוגיות הטכניות למשא ומתן עתידי. הסרת הסנקציות תתחיל בד בבד עם יישום ההסכם, ותגבר ככל שהסוגיות הטכניות ייפתרו. במצב כזה, למתנגדי ההסכם בארצות הברית ובאיראן יהיה קשה הרבה יותר לחבל בהמשך המשא ומתן, וכך גם לישראל.
הדרישה הישראלית לאפס צנטריפוגות נראית כיום רחוקה מתמיד
הסכם מסגרת, אם אכן יושג, יאפשר לאיראן להשאיר בידיה אלפי צנטריפוגות. הנושאים ונותנים מטעם המערב יתעקשו להנמיך את המספר, אבל הדרישה הישראלית לאפס צנטריפוגות נראית כיום רחוקה מתמיד. בין אם מדובר על 4,000 או 10,000, מירושלים איראן תיראה כ"מדינת סף גרעינית". הסכם כזה גם יכריח את איראן לתת גישה הרבה יותר נרחבת לפקחים בינלאומיים שיבדקו את תכנית הגרעין שלה, אבל בירושלים מסרבים להתרשם ומאמינים שהאיראנים ירמו את העולם, כפי שעשו בהצלחה גם בעבר.
היומיים הקרובים עשויים בהחלט לעורר את נתניהו מתרדמתו. אף אחד בווינה לא יופתע אם פתאום יודלפו שוב לתקשורת הבינלאומית איומים מצד "בכירים בישראל" לתקוף באיראן, להפעיל את הקונגרס נגד אובמה או לחבל במתקני הגרעין האיראניים באמצעים כאלה ואחרים. בשלב הנוכחי, זה כנראה לא מה שיכשיל את הסכם המסגרת המתגבש, אבל למה לא לנסות? לישראל בכל מקרה אין הרבה מה להפסיד בשלב הנוכחי.
גם מדינות ערב הסוניות, שעוקבות בחרדה אחרי השיחות, עשויות לתרום את חלקן לחגיגה. בשבוע שעבר התקיים באוניברסיטת הרווארד בארצות הברית מפגש מעניין בין ראש המודיעין הסעודי לשעבר הנסיך טורקי אל-פייסל, לבין שר המודיעין הישראלי לשעבר דן מרידור. מול כמה עשרות סטודנטים ומרצים, השניים שוחחו בפתיחות על המצב במזרח התיכון, והביעו שניהם את התנגדותם לעסקה שתקל את הסנקציות על איראן. הנסיך הסעודי ניצל את ההזדמנות כדי לאיים שאם המערב יחתום עם איראן על הסכם שמאפשר לה להחזיק אלפי צנטריפוגות, סעודיה תמהר לדרוש הסכם דומה, ולא מן הנמנע שמדינות ערביות אחרות ילכו בעקבותיה.
"אין לי ספק שהאמריקנים הם הצד הלהוט יותר להגיע להסכם, אפשר לראות את זה גם בהתנהלות התקשורתית שלהם וגם בתמונות שיוצאות מהשיחות", אמר לוואלה! חדשות מוטי קריסטל, מומחה למשא ומתן. "האיראנים, 'אלופי הבזאר', יידעו לסחוט מהם תמורה משמעותית, בין אם יושג הסכם מסגרת או שיסכמו על הארכה בלבד. האתגר של האמריקנים צריך להיות איך להגביל את התמורה הזו, ולהימנע ממצב שתמורת הארכת השיחות בלבד, הם משלמים מחיר". בשעות הקרובות נדע האם הצוות של שר החוץ קרי מצליח לעמוד באתגר הזה, או שמא הלחץ להשיג פריצת דרך יוביל את הנושאים ונותנים של המערב ל"מכירת חיסול" של ממש.
לפניות לכתב אמיר תיבון: amir.tibon@walla.co.il
(עדכון ראשון: 23:26)