הסבב האחרון של שיחות הגרעין, שנפתח אמש (שלישי) בווינה בירת אוסטריה, היה אמורות להיות רגע השיא בקמפיין שמנהל ראש הממשלה בנימין נתניהו. זה שנים שנתניהו מזהיר את העולם מפני פשרה גרועה עם האיראנים, מטיף מעל כל במה על הסכנה של פריצה איראנית מהירה לעבר פצצה, ומנהל מלחמה חסרת תקדים בנושא עם נשיא ארה"ב ברק אובמה. אלא שבימים האחרונים, לשכת רה"מ עסוקה מן הסתם במתיחות הביטחונית בירושלים יותר מאשר בבלימת הפייסנות המערבית הזוחלת מול האיראנים.
לתגובה השקטה והכמעט-אדישה של ירושלים לשיחות בווינה, שעשויות להוביל בתוך ימים ספורים לחתימה על הסכם היסטורי שיסיר את הסנקציות מעל טהראן, יש שתי סיבות עיקריות. הסיבה הראשונה היא שישראל כבר עשתה כמעט כל מה שביכולתה כדי לעכב את דהירת הרכבת הדיפלומטית; היא קיימה דיאלוג שוטף עם שש המעצמות, ובעיקר עם ארה"ב וצרפת, בניסיון להביא להקשחת עמדתן. היא הפעילה בשלט-רחוק חברי קונגרס בוושינגטון, בניסיון כושל להטיל עיצומים נוספים על איראן, וניהלה מאמץ הסברתי רחב היקף לחשיפת "פרצופו האמיתי" של שלטון רוחאני, הנחשב למתון. לא ברור מה עוד אפשר לשלוף מהכובע.
עוד על הגרעין האיראני ועל השיחות המכריעות
"קשה, אך אפשרי": שיחות הגרעין האיראני לקראת הכרעה
בזמן המו"מ: רוסיה ואיראן סיכמו על בניית 8 כורים חדשים
חיים סבן: "להפציץ את האיראנים הבני זונות"
הסיבה השנייה, והמהותית יותר, היא שבירושלים מאמינים, או לפחות מקווים, שההסכם הרע שנתניהו מזהיר ממנו פעם אחר פעם, לא יושג בימים הקרובים. ההערכה הרווחת בקרב הבכירים המעטים בירושלים שעדיין עוסקים בסוגיה האיראנית, היא שהפערים בין הצדדים גדולים מדי, ולא ניתנים לגישור עד לתאריך היעד לסיום המו"מ ב-24 בנובמבר (יום שני). גם האמריקנים, שבשבועות האחרונים השמיעו קולות אופטימיים, שמרו אמש על זהירות. בתידרוך לכתבים המסקרים את השיחות אמר גורם בכיר במחלקת המדינה כי "ניתן להגיע להסכם, אבל זה יהיה קשה". האיראנים, כהרגלם, משדרים לפחות פומבית שהם מקשיחים עמדות ומוכנים לשאת במחיר הכישלון.
אם לא ייחתם הסכם בסבב השיחות הנוכחי, הצדדים עשויים להסכים על הארכה. בירושלים מקווים בשקט שהארכה תוביל להקשחת עמדות בשני הצדדים: המערב, בגלל לחץ מחודש מצד הקונגרס והסנאט שבשליטת הרפובליקנים, ואילו האיראנים בשל התנגדותם הקולנית של השמרנים למהלכים שמוביל הנשיא רוחאני. במצב כזה, ישראל לא תצטרך להתערב מעבר לשליחת מסרי עידוד לחבריו של נתניהו בגבעת הקפיטול, ושני הצדדים כבר יחסלו בעצמם את הסיכויים לפשרה. זה תסריט ריאלי, אבל הוא רחוק מלהיות מובטח. "באותה מידה שיכולה להיות הארכה, יכול גם להיחתם ההסכם. אנחנו עוקבים אחרי זה בעניין, אבל אי אפשר להסיק מסקנות נחרצות כרגע", אמר בכיר ישראלי בשיחה עם וואלה! חדשות.
בנוסף לדיון על מתקני הגרעין החשאיים, נקודת המחלוקת העיקרית בין המעצמות לאיראן היא כמות הסרכזות (הצנטריפוגות) שהמדינה תוכל לשמור, ומה יעלה בגורלן של אלה שעליהן היא תיאלץ לוותר. בכירים ישראלים מביעים זה כמה חודשים חששות שארה"ב ושאר המעצמות יתפשרו עם איראן בסוגיות שונות, מתוך שאיפה להפוך את איראן לשותפה מרכזית במאבק נגד ארגון הטרור הסוני "המדינה האיסלאמית" (דאעש), שמאיים על איראן השיעית. "אובמה קיבל החלטה אסטרטגית להפוך את איראן לשותפה מרכזית של ארה"ב באזור, ולהיעזר בה לפיתרון המשברים בסוריה, בעיראק, בתימן ובזירות נוספות", אמר בשבוע שעבר לוואלה! חדשות גורם מדיני בכיר בישראל.
שר החוץ האמריקני, ג'ון קרי, שוחח השבוע בטלפון עם ראש הממשלה נתניהו, ועידכן אותו בעמדה האמריקנית ערב חידוש השיחות. לפני החתימה על הסכם הביניים עם איראן, בנובמבר שנה שעברה, פרץ בין השניים עימות מילולי קשה בעת ביקור חטוף של קרי בארץ, בדרכו לשיחות שנערכו בז'נבה. נתניהו הגיע אז במיוחד לנתב"ג כדי לפגוש את קרי, ורגע לפני תחילת הפגישה יצא למצלמות והמטיר אש וגופרית על ממשל אובמה. בהמשך, הפגין אדישות וזלזול כלפי קרי, עד ששר החוץ נאלץ להורות לכל העוזרים והיועצים משני הצדדים לצאת מהחדר ולהותיר את המנהיגים בארבע עיניים, כדי לצמצם את המתח והמבוכה.
מאז אותה פגישה מתוחה הספיקו השניים להתפייס, לריב ולהתפייס שוב, וכיום קרי הוא למעשה החבר האחרון של נתניהו בממשל - יוצא הדופן שלא מאשים אותו בלעדית בכישלון השיחות עם הפלסטינים, והיחיד שבאמת הזדעזע מהכינויים השערורייתיים שהשמיעו מקורבי אובמה בראיון המפורסם לג'פרי גולדברג. נתניהו נזהר כעת יותר מבעבר בכבודו של קרי, אבל אם תיווצר ההזדמנות, הוא לא יהסס להיכנס לעימות חזיתי נוסף עם ממשל אובמה בנושא הסרת הסנקציות. ניסיונות ריכוך של קרי יכולים לעכב את ההתנגשות, אבל לא למנוע אותה.
לפניות לכתב אמיר תיבון: amirtibon@gmail.com