עיריית אשקלון: ערבים יכולים לעבוד בעיר, אך אחרי הלימודים

(ראש העיר איתמר שמעוני, בחמישי: "אין לי שום דבר נגד ערבים")

כמה ימים לאחר הודעתו של ראש עיריית אשקלון, איתמר שמעוני, על הפסקת עבודתם של פועלים ערבים בעיר – והסערה שפרצה בעקבותיה – מפרסמת הערב (שבת) עיריית אשקלון הודעת הבהרה, שמרככת מעט את זו המקורית של שמעוני. "כפי שהוצע להם קודם", נמסר מהעירייה, "הפועלים יכולים לחזור לעבודתם עם סיום יום הלימודים, לאחר השעה 16:00. זאת, על פי חוזר מנכ"ל משרד החינוך, שאוסר עבודה בתוך גני ילדים במהלך היום מבחינה הבטיחותית". נוסף על כך, נמסר עוד, "העירייה הביעה נכונות לשאת בכל ההוצאות כתוצאה מהשינוי בשעות העבודה".

ביום רביעי האחרון נחשף לראשונה בוואלה! חדשות כי שמעוני הורה להפסיק את העבודות לבניית הממ"דים במוסדות החינוך בעיר ובסביבתם, וזאת בשל העובדה כי את העבודות מבצעים פועלים ערבים-ישראלים - העלולים לפגום, לשיטתו, בתחושת הביטחון של תושבי העיר. ראש העיר פנה ישירות לקבלן, שזכה במכרז של משרד הביטחון ופיקוד העורף, והורה לו להפסיק את העבודות לתקופה הקרובה - עד שהמתיחות הביטחונית ברחבי הארץ תשכך מעט.

סערת אשקלון - כותרות נוספות:
עשרות הפגינו באשקלון: "ראש העיר הוא כיפת הברזל שלנו"
משרד הפנים לשמעוני: בטל הפסקת עבודת הערבים באשקלון
"ספק אם ההוראה של עיריית אשקלון - חוקית"

הוראתו של שמעוני קוממה עליו גורמים רבים. כיממה לאחר פרסום הדברים, הורה לו משרד הפנים לבטל לאלתר את הוראתו. שר הפנים, גלעד ארדן, הבהיר כי החלטתו פסולה. "אסור לנו לפעול באופן שיכלול ויכתים ציבור שלם במדינת ישראל, והחלטות כאלה עלולות להוביל להגברת המתיחות וליבוי היצרים", אמר ארדן. "בעת הזו על המנהיגות לפעול להרגעת הרוחות ולהשבת הביטחון האישי". הוא הוסיף כי הוא "מבין את דאגת ראש העיר והאזרחים, אבל לשם החזרת הביטחון יש את הצבא ואת המשטרה, ויש לעיריות גם יכולת לאבטח מוסדות ציבור ומקומות רגישים".

במקביל, לשכת היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, שיגרה מכתב לשמעוני ובו ביקשה לקבל ממנו הבהרות בעניין. שמעוני התבקש להבהיר אם אכן הורה לקבלנים להפסיק את עבודת הפועלים, ואם כן – למי ניתנו ההוראות ומה היה תוכנן. עו"ד אורן פונו, עוזר בכיר של וינשטיין שחתם על המכתב לשמעוני, ציין בו כי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה "אוסר על מעסיק להפלות בין עובדיו, בין היתר, מחמת לאום ומוצא". לטענתו, "חוק זה הוא ביטוי מובהק לערכי היסוד של מדינת ישראל והוא נועד להבטיח את זכותו של כל עובד להיבחן על ידי מעסיקו על פי קריטריונים ענייניים בלבד ולא על פי השתייכות קבוצתית".

עוד הוסיף עו"ד פונו, כי "הימנעות מהעסקת עובדים בשל היותם ערבים והעברת מסר בידי אישיות ציבורית, שלפיו העסקת עובדים ערבים אינה רצויה, אינה עולה בקנה אחד עם הוראות אלה ותכליתן החוקתית כבדת המשקל, ועלולה להיות בעלת השלכות חמורות מבחינה ציבורית ומשפטית".

פוליטיקאים רבים גינו את החלטתו של שמעוני. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אמר כי "אין מקום לאפליה נגד ערביי ישראל. אל לנו להכליל ציבור שלם בשל מיעוט קטן אלים ומתלהם". לדבריו, רובם המכריע של אזרחי ישראל הערבים הם שומרי חוק, והמדינה פועלת נגד מי שמפר את החוק בנחישות ובתקיפות".

"במסגרת הצעת 'חוק הלאום' שאביא ביום ראשון לממשלה נבצר את השוויון המלא של כל אזרח בפני החוק ללא הבדל דת, גזע ומין, לצד הבטחת זהותה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי", הוסיף נתניהו. "אין סתירה בין הדברים ולא אאפשר חתירה תחת שני עקרונות יסוד אלה".

גם שר הכלכלה, נפתלי בנט, יצא נגד ההחלטה. "כשר הכלכלה לא אתן יד לפגיעה בשום עובד על רקע דת או גזע", אמר בנט בפתיחת ועידת התעשייה 2014 באילת. "לכן הנחתי את אנשיי להגביר את האכיפה בתחום האפליה. הדמוקרטיה נמדדת במצבים קשים והמבחן שלנו הוא דווקא בימים הקשים".


לפניות לכתב יניר יגנה: Yanir9310@walla.com