קשה להתחמק מהקלישאה הנוראית (אך המדויקת, במקרה הזה), שהפיגוע אתמול (שלישי) בשכונת הר נוף שבירושלים, מהווה עליית מדרגה מסוכנת באלימות של השבועות האחרונים בעיר. זה כבר אינו מקרה של "טרור ספונטני", כפי שראינו בפיגועי הדריסה והדקירה. שני המחבלים, עודאי ורסאן אבו ג'מל, מהכפר ג'בל מוכאבר, הכירו ככל הנראה את הזירה שבה פעלו, אחרת קשה להבין מדוע החליטו לתקוף בית כנסת בקצה השני של העיר, בשכונה הכי מערבית של ירושלים, להבדיל מכפרם שנמצא בפאתים המזרחיים.
ייתכן שהם עבדו בעבר בשכונה, או שאספו מודיעין על האזור. הם היו חמושים באקדח ובסכין קצבים - ובאמצעותם הצליחו להרוג ארבעה מתפללים ולפצוע אחרים. מכאן, שבשונה מניסיון הרצח של יהודה גליק, הפיגוע היום הסתיים בתוצאות טרגיות הרבה יותר והוא בעל פוטנציאל הסלמה יוצא דופן מבחינת השפעתו על הצד הישראלי. טבח חסר אבחנה של מתפללים בבית כנסת, בשעת תפילת שחרית בעודם עטופים בטליתות, מצליח לפגוע בסמלים הבסיסיים ביותר לעם היהודי ועלול לגרור גם מעשי נקם נגד פלסטינים.
פיגוע בירושלים | סיקור מיוחד בוואלה! חדשות
אלפים בהלוויות הרוגי הפיגוע: "קדוש שנרצח בשל היותו יהודי"
חיסל המחבלים: "רצו לעברי עם סכינים מגואלים בדם - ויריתי"
בנט הציג בשידור חי תמונה של גופה מהפיגוע וננזף
על אף שמדי פעם נדמה שהשקט חוזר לירושלים, חולפים כמה ימים ושוב מתרחש עוד פיגוע, ושוב נשמעים דיבורים על אינתיפאדה והסלמה. ירושלים, כך נראה, מסרבת לחזור לשגרה. משהו ביציבות של העיר הזו נשבר מאז רצח הנער מוחמד אבו חדיר, מבצע "צוק איתן", והעימותים סביב הר הבית. האינסטינקט הטבעי כמעט של הפוליטיקאי הישראלי הממוצע מן הימין היא להאשים את יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן באחריות למצב. שוב ושוב הם מציינים את שמו כאילו הפיגוע בוצע בידי אחד מאנשיו בשטח בשליטת הרשות הפלסטינית.
הפוליטיקאים הללו עושים זאת, בעיקר כתוצאה מחוסר אונים ותסכול ולאור העובדה שהיכולת של מקבלי ההחלטות ומערכת הביטחון לפתור את התסבוכת הביטחונית שאליה נקלענו בירושלים, אינה ממשית.
חמאס - המרוויח העיקרי מהפיגוע
ההסלמה הנוכחית מקורה בהיעדרו של אופק מדיני, וכמו כן - בחמאס. ראש הממשלה בנימין נתניהו ושריו מהימין, אינם רוצים להתעמת עם חמאס ואינם רוצים בפתרון הקונפליקט עם הפלסטינים. הם רוצים לנהל את הסכסוך, משימה לא ריאלית בתקופה זו. מכאן שפשוט יותר להצביע על אבו מאזן כאשם המרכזי מבלי ליזום מהלך דרמטי יותר ומשמעותי שעשוי להביא לרגיעה ביטחונית, ולו רק זמנית.
יו"ר הרשות מצדו, פרסם אתמול הודעת גינוי לפיגוע. אולם אנשי הימין צודקים בדבר אחד: הוא אינו יכול להמשיך ולטעון שהוא מונע פיגועים בשעה שכלי התקשורת שלו מלאי שטנה נגד ישראל והיהודים, ואף מעודדים פיגועים. גם הטענות בדבר ה"רצח" של נהג האוטובוס, שהתאבד שלשום בתלייה הן חלק מההסתה הזו. אז נכון, המנגנונים הפלסטינים פועלים במלוא המרץ נגד חמאס והג'יהאד האיסלאמי בגדה המערבית ומונעים שם פיגועים. אולם לא ניתן להסתפק בכך וגם אבו מאזן (שאינו קשור לפיגוע ולא רוצה בו) צריך להרגיע את הרוחות מצדו.
המרוויחים העיקריים מהסיטואציה הזו הם כמובן ארגוני הטרור בראשות חמאס. הארגון עושה כל מה שרק ניתן להעלות על הדעת כדי לשלהב את הרוחות ולגרום לעוד פיגועים. דובריו משבחים ומהללים את הרוצחים מהפיגוע כמו גם מפיגועים קודמים. אל חמאס מצטרפים גם שורה של ארגונים אחרים, כמו הג'יהאד האיסלאמי והחזית העממית שטוענת כי המחבלים הם אנשיה. הבעיה של ישראל היא שחמאס ימשיך ויעודד פיגועים כל עוד ישראל חוששת מעימות עמו. וממשלת נתניהו אכן חוששת.
לפניות לכתב אבי יששכרוף: aviissacharoff@walla.com
(עדכון ראשון: 23:29)