כשיוסי (שם בדוי) הגיע ללשכת הגיוס בשנת 2011 על מנת לעבור את הליכי המיון הראשוניים לצה"ל, הוא לא ציפה שלפניו יעמדו שלוש שנים שבהן צה"ל יחשיב אותו כעריק ואף יעצור אותו בשל הפרעת נפש חריפה, אשר גורמת לו לחרדה ממקומות פתוחים אגרופוביה. יוסי עזב את לשכת הגיוס שעות ספורות לאחר שהגיע אליה ובטרם סיים את ההליכים. הוא הפעיל את עורך דינו, בני קוזניץ, שיפנה לצבא על מנת להסביר את המצב הרגיש. קוזניץ אכן פנה לצה"ל בבקשה להתייחס באופן מיוחד למקרה בעקבות המחלה אך לטענתו, צה"ל התעלם מפנייתו.
רק לאחרונה, שלוש שנים מאז היום שבו ברח יוסי מלשכת הגיוס בשל מצבו הנפשי, התייחס צה"ל למקרה כששוטרי המשטרה הצבאית הגיעו לביתו של יוסי על מנת לעצור אותו בגין עריקות. לאחר מעצרו, הוא הועבר לכלא 4 שבצריפין ושם אובחן פסיכיאטרית ונמצא כסובל מהפרעה נפשית חמורה. הדבר לא מנע מצה"ל להגיש נגדו כתב אישום בגין היעדרות משירות במשך 798 ימים.
עוד בנושא צבא וביטחון:
ראש השב"כ מגיב למכתב: "הטענות של גנץ חסרות בסיס"
פלסטיני נעצר בחשד שתכנן לדקור נהג אוטובוס בירושלים
אבנים נזרקו על כיתה שטיילה בגליל התחתון; המורה נפצעה קל
אגרופוביה היא מחלת נפש ששמה העברי הוא "בעת חוצות". החולים בחרדה מהסוג הזה, נוטים לחשוש להיקלע למקום ציבורי שבו יתקשו לקבל עזרה במידת הצורך, או לצאת ממנו במקרה שתתקוף אותם פאניקה. בשל החששות, הלוקים בחדרה מרבים להימנע ממקומות ציבוריים בהתאם לחומרת ההפרעה. במקרי קיצון של החרדה, בדומה למקרה של יוסי, החולים לא נמנעים רק ממקומות פתוחים אלא גם ממרחבים סגורים שבהם לא בהכרח תהיה להם עזרה נגישה כמו מרכזי קניות, מעליות, נסיעות בתחבורה ציבורית ועוד.
במהלך הדיונים שנערכו בבית הדין הצבאי, הגיעו עו"ד קוזניץ והתובע, סרן אלי ציטרון, להסדר טיעון ובו הוסכם על ידי הצדדים שיוסי יודה בדברים המצוינים בכתב האישום, ולאחר שיורשע תבקש התביעה לגזור עליו 12 ימי מאסר בפועל כמספר הימים ששהה במעצר בכלא 4. כך, לא יצטרך לשאת בעונש נוסף מעבר לימים שבהם שהה במעצר. כמו כן, הוסכם כי ייגזר עליו עונש על תנאי שיהיה לשיקול דעת בית הדין. השופט, רב סרן שחר גרינברג, קיבל את הסדר הטיעון וגזר עליו בנוסף ל-12 ימי המאסר, 30 ימי מאסר על תנאי למשך שנה.
לפני קבלת גזר הדין, הסביר עו"ד קוזניץ כי ניתן היה למצוא את יוסי, לו רק היו מחפשים אותו. זאת, משום שהוא חושש לצאת מביתו בשל המחלה. "הוא זומן לבדיקות, אך לא יכול היה לצאת מביתו", אמר קוזניץ. התובע הצבאי תמך בגרסתו של עורך הדין ואמר במהלך הדיון כי אם היה יוסי מתייצב בבדיקות במדור לבריאות הנפש לפני שלוש שנים, ככל הנראה היה מקבל פטור משירות. "אנחנו סבורים שמדובר בהסדר טיעון ראוי ומאוזן ביחס לכך שייתכן שאם היה הנאשם מתייצב בשנת 2011 לבקשת הוועדה, בסבירות גבוהה הוא היה פטור משירות או לפחות היה מומלץ לפטור אותו משירות", אמר.
עו"ד קוזניץ הוסיף על דבריו של התובע, כי אכן תקופת ה"עריקות", אינה גורם מכריע במקרה הזה בשל ייחודיות המקרה. "תקופת ההיעדרות אינה שיקול בלעדי בגזירת העונש", אמר. "מדובר במקרה ייחודי, שיכול היה להסתיים לפני כמה שנים".
לפניות לכתב אמיר בוחבוט: amirbohbot@walla.com