מתוח בסלון של המתנחלים

קצין בכיר באוגדת יהודה ושומרון חולף על פני הטרמפיאדה בגוש עציון ממנה נחטפו שלושת הנערים גיל-עד שער, נפתלי פרנקל ואיל יפרח בחודש יוני האחרון ואומר: "אם היה עומד פה חייל בליל החטיפה, הוא לא היה מרגיש שמדובר באירוע כזה".

החשש שמתאר הקצין מכרסם לא רק בקרב מפקדי השטח של צה"ל שמבינים שהאקדח הפלסטיני טעון והוא עלול לפתוח באש שתצית שריפה בגדה, אלא גם בראשי רכזי השטח ואנשי הדסק של השב"כ, שצריכים לספק את "ידיעת הזהב" מפני אירוע דומה בעתיד.

"אנחנו מבינים שהכול יכול להידלק כאן ברגע אחד. אירוע קטן יכול להצית אש שיהיה קשה מאוד לכבותה", אומר הקצין הבכיר ומקבל הודעה ממפקד פלוגת הקשר שיושב מאחוריו ברכב הממוגן: "התקשרו ממפקדת הקישור. הפלסטינים מצאו את ה'רוכב שמיים' (מטוס זעיר ללא טיס. א"ב) שהלך לאיבוד לפני כמה שבועות".

לפני צבר האירועים השבוע, הקצין מתאר ירידה דרמטית באירועי הטרור בעקבות מבצע "שובו אחים" לאיתור שלושת הנערים החטופים ומבצע "צוק איתן" על 50 ימיו בעזה. הוא לא יודע שעוד באותו ערב קיצי בשבוע שעבר יידרסו שלושה חיילים מתחת לפילבוקס בציר 60 המוביל לכפר בית אומר באירוע שנסיבותיו עדיין נבדקות ומספר ימים לאחר מכן תירצח דליה למקוס על ידי מחבל בטרמפיאדה ממנה נחטפו שלושת הנערים.

"אני מסתכל על כל מה שקורה בגזרה", הוא מסביר, "מרמת האבן ועד אירוע ירי או פיגוע שנבנה מתחת לאף שלי, וכבר קרו דברים". הקצין לוחץ על מסך המחשב בג'יפ כדי לראות מה פשר ההודעה המהבהבת שקפצה על המרקע. "אבן שמושלכת 'במקום הנכון' מסוגלת להרוג. הנהג חוטף מכה חזקה, מאבד שליטה ומסוגל להתהפך ולמות".

התושבים באזור גוש עציון חוששים מאוד לחזור לימים סוערים ומקווים לשמור על שגרת חייהם ללא שיבוש והפרעות, אבל שוב ושוב צף ועולה החשש מפרוץ אינתיפאדה שלישית. "ראשי המועצות מודאגים, אחת השאלות השכיחות שהם מפנים אלי היא אם ההסלמה בירושלים תגלוש לפה. עברנו שני מבצעים ברצף במשך 70 יום ויש לנו אורך נשימה להתמודד עם זה, אבל הכוננות פוגעת בתחומים אחרים, בעיקר באימונים, והחיכוך בגרף עלייה מסבב לסבב. במבצע 'עמוד ענן' התעסקנו בהפרות סדר: באנו בבוקר, סיימנו בערב. ב'צוק איתן' היו גם אירועי ירי, בהפרות סדר וירי צירים. בסבב הבא אנחנו מעריכים שזה יעלה מדרגה".

בעקבות הפיגוע בצומת אלון שבות השבוע וניסיונות פיגוע ברחבי יהודה ושומרון הוחלט על תגבור של 2,500 חיילים ברחבי הגדה. באזור גוש עציון מוקדי החיכוך הם הכפרים אל-ערוב, בית-אומר, אל-חדר וחוסן שלא נרגעו מאז מבצע "צוק איתן". הכוחות בשטח מנסים למנוע הידרדרות מחד, אך לא להתחכך יתר על המידה עם אוכלוסייה מאידך. גם בצד הפלסטיני נעשה מאמץ להרגיע את השטח מסביר הקצין. "מנגנוני הביטחון הפלסטינים מקיימים מאמץ אדיר כדי להרגיע את השטח, אנחנו רואים את הפעילות בעיניים. יש להם עניין גדול לשמר יציבות. אני מדבר איתם על טרור גואה בנקודה מסוימת הם הולכים לומדים ופועלים", הוא אומר.

"אנחנו תמיד יוצאים מנקודת הנחה שאנחנו לא יודעים הכול. תסתכל על שנת 2013. מי נהרג? אביתר בורובסקי בצומת תפוח, חדירה למחנה 'רמה' של צה"ל, האירוע של עדן אטיאס שנרצח באוטובוס בעפולה, האירוע של תומר חזן שרימו אותו ונרצח בכפר סינריא, גל קובי שנהרג מקליע בודד סמוך למערת המכפלה בחברון, ברוך מזרחי שנורה מול הכפר אידנא בערב פסח. אני לא אומר פה חצי מילה רעה אחת על השב"כ הם עושים עבודה איכותית ויוצאת דופן, אבל מעבר ליכולות המופלאות שלהם מצליחים לנבוט אירועים", מזהיר הקצין הבכיר. "ב-2013 נרצחו חמישה ישראלים, יחד עם זאת קשה לי לזכור אירוע בכל יהודה ושומרון בשלוש השנים האחרונות שידענו על התפתחותו ולא הצלחנו למנוע אותו".

הקצין הבכיר עוצר את הג'יפ ליד תרגיל של גדוד דוכיפת שמתרגל פיזור הפרת סדר המונית. התרגיל כולל חיילים מחופשים לפלסטינים, צמיגים בוערים, רימוני הלם ואפילו השלכת אבנים לעבר כוח הצבאי המתורגל בפיקודו של מפקד הגדוד. הקצין הבכיר מביט על הנעשה בשטח, נותן הערות, מקבל לסירוגין הודעות על הפרות סדר בזמן אמת במספר מוקדים בגזרתו אבל ממשיך לדבר עם המפקדים. אחר כך הוא יחזור לאירוע החטיפה ויספר שהתרגיל החטיבתי שייערך בקרוב בגזרה ייחל מדימוי אירוע חטיפה.

"אני יודע שזה פוגע במרקם חיים, אבל אנחנו כן עושים כיום בידוקים. לא נעכב אדם לחצי שעה, מספיק מבט אחד להבין שמשהו לא בסדר. יש עבודה אוגדתית לאסוף את כל ניתוחי השטח שהצטברו במבצע 'שובו אחים' לכדי תשתית טכנולוגית שתסייע לנו ביום שאחרי החטיפה. אין לך מושג כמה לא ידענו מבחינה טופוגרפית על השטח שעליו אנחנו עומדים עכשיו. אנחנו מעמיסים מידע על מנהרות ובעלו?ת על השטח. נדע במהירות מי בעליו של השטח בזמן אמת".

"יש לנו שיחות עם הנהגות מקומיות וגורמי ביטחון. לכל כפר כאן יש 'ראיס'. לא כולם מורידים את הראש בפניו אבל מקשיבים לו בכפר ומרשים אותו שאתה רוצה לדבר איתו ולא רק לירות עליו גז ברחוב. הוא גם יעשה פעולות אקטיביות ברחוב אם תתייחס אליו. אני אומר למפקדים לא לדבר עם האוכלוסייה רק בשפת הכוח".

"אני יכול להעריך מה היה שם. מי שניגש בהתחלה לרכב החוטפים היה אייל יפרח. הוא אומר להם (לפרנקל ושער. א"ב) שהוא נוסע לכיוון בית שמש ו'יאללה בוא נעלה'. אחרת החוטפים לא היו מעלים שלושה. הנערים מרגישים ביטחון בטרמפיאדה חשוכה באמצע יהודה ושומרון בשעה 22:30 בלילה, הם חיים בתרבות חשיבה אחרת, מבחינתם הם עומדים באמצע הסלון בבית, צומת אלון שבות היא בדיוק הטבור בין בת-עין לכפר עציון. משם החוטפים מעלים אותם".

"האמנתי שהטעות נרצחה. למה אני מתכוון? האמנתי שהם תכננו לחטוף רק אחד או שניים. ומה שיצא להם מעבר לזה, אותו הם רצחו. ככה חשבתי עד היום האחרון".

הקצין הבכיר צועד הצדה כי מפקד פלוגת הקשר מעביר לו מידע רגיש בטלפון המוצפן. הוא חוזר עם שורה תחתונה לריאיון: "אנחנו צריכים לשמר יציבות. אבל אם נקלעת לסיטואציה מסוכנת, לדוגמה כוח שנכנס למעצר בתוך בית ומחוצה לו המון מפר את הסדר, אז אל תחכה שמישהו ימות מיידוי אבן, אלא תירה מתחת לברך במי שמסכן אותך, כי אחרת הוא ירגיש בטוח להתקרב אליך ואז תיאלץ לירות בו כדי להרוג. בסך הכול אנחנו מאוד מידתיים ומשתדלים לסיים אירוע בחוכמה לפני שנכנסים למצוקה".

לפניות לכתב: amirbohbot@walla.com