שר החוץ של דנמרק, מרטין לידגארד, התקבל השבוע באהדה רבה בירושלים. לידגארד הגיע לביקור של שלושה ימים בישראל וברשות הפלסטינית, שתוכנן חודשים מראש, אבל זכה לתשומת לב רבה בגלל התפתחויות שאירעו רק בשבוע שעבר. החלטתה של ממשלת שוודיה, שכנתה של דנמרק, להכיר במדינה פלסטינית באופן חד-צדדי, יצרה חשש מפני גל שישטוף מדינות נוספות באירופה. לשמחתם של אנשי משרד החוץ, דנמרק סירבה לבקשתה של שוודיה להצטרף אליה, ובכך בלמה את השיטפון, לפחות בינתיים.
ביום שני בערב ערך לידגארד מסיבת עיתונאים קצרה עם שר החוץ אביגדור ליברמן, שבמהלכה הפגין את התנגדותה הנחרצת של דנמרק להתנחלויות. הוא התייחס לבנייה שהוכרזה באותו יום בשכונת רמת שלמה בירושלים כ"בניית התנחלויות חדשות", ואמר כי הצעדים הללו פוגעים אנושות בסיכוי לשלום. ליברמן, בתגובה, דווקא שיבח את דנמרק על ה"גישה המאוזנת והאחראית שלה" בנוגע לסכסוך הישראלי-פלסטיני. בימים כתיקונם, ההערות נגד ההתנחלויות היו מתקבלות בכעס מסוים, אבל כיום ישראל יכולה לחיות עם הנזיפות המנומסות של האורח הדני, כל עוד ארצו עומדת על התנגדותה להכרה חד-צדדית בפלסטין.
בריאיון עם וואלה! חדשות שנערך בתחילת השבוע (לפני פיגועי הדריסה) בירושלים, הסביר לידגארד מדוע בחרה דנמרק להותיר את שוודיה לבדה בסוגיית המדינה הפלסטינית: "אנחנו רוצים מאוד להכיר במדינה פלסטינית בעתיד, אבל מקווים שזה יקרה בעקבות הסכם שלום שייחתם עם ישראל. אנחנו מבינים את רצונה של שוודיה ליצור תקווה בקרב הפלסטינים, אבל מאמינים שהדרך הנכונה היא להקים מדינה פלסטינית כתוצאה ממשא ומתן לשלום. רק כך יובטח שזו תהיה מדינה שבאמת יכולה להתקיים ולהחזיק מעמד".
עוד בנושא
קרי יציע לעריקאת "פתרון ביניים" למניעת הפנייה לאו"ם
מהדקים אחיזה: הממשלה צפויה להחיל חוקי עבודה בשטחים
מלך ירדן: בלי מדינה פלסטינית תהיה עוד מלחמה בעזה
לידגארד לא אמר זאת מפורשות, אבל הקו של דנמרק ושל מדינות נוספות באירופה - שלא ממהרות להכיר בפלסטין, הוא שהכרה סמלית מסוג זה לא מובילה בפועל לשינוי המצב בשטח דבר שיכול לקרות רק כתוצאה ממשא ומתן מול ישראל. אולם לידגארד סבור שבישראל צריכים להתייחס לצעד השוודי ברצינות: "זה איתות אזהרה לישראל. אמרתי זאת גם לשר החוץ ליברמן בשיחתנו. דעת הקהל האירופית משתנה כל הזמן לרעת ישראל. במקומות שבהם הייתה בעבר אהדה והבנה לישראל, משתלטת לצערי גישה ביקורתית מאוד. הסיבה העיקרית לכך היא הבנייה בהתנחלויות".
אמרת דברים דומים במסיבת העיתונאים עם ליברמן, והוא בתגובה אמר שההתנחלויות אינן המכשול האמיתי לשלום ושהעמדה האירופית בנושא שגויה לחלוטין
"דנמרק היא ידידה של ישראל ואנחנו מבינים את הצורך שלה בביטחון. אנחנו רואים מה קורה מסביב וברור לנו שישנם סיכונים, אולם אין שום קשר בין נושא הביטחון לבין מדיניות ההתנחלות של ישראל. המדיניות הזו אינה תורמת לביטחונה של ישראל, והיא מזיקה מאוד לישראל מבחינה בינלאומית. המדיניות הזו פוגעת קשות בסיכוי להסדר שלום, ולכן אנחנו מתנגדים לה ונמשיך להתנגד לה. אמרתי גם לשר החוץ ליברמן שכידיד של ישראל, אני מוטרד מהמגמות באירופה. הסיבה המרכזית לכך היא הבנייה בהתנחלויות, שגורמת לאנשים לשאול - האם ישראל בכלל מעוניינת בשלום?".
זה המסר שהשמעת באוזני בכירים ישראלים שפגשת. מה המסר שלך לנשיא הפלסטיני אבו מאזן?
"דנמרק מזהה שני מכשולים עיקריים להסכם: מצד אחד הפעילות הישראלית בהתנחלויות, מצד שני הפילוג הפנים-פלסטיני. כיום אין רשות פלסטינית אחת שיכולה לשאת ולתת עם ישראל, יש פיצול בין הגדה המערבית לעזה, שמקשה על מציאת פיתרון.
"אי אפשר להתעלם מרצועת עזה"
הפלסטינים צריכים להתאחד תחת ממשלה משותפת, כזו שתהיה מחויבת להכרה בישראל, להסכמים הקודמים עם ישראל ולהימנעות מוחלטת מאלימות בהתאם לתנאי הקוורטט הבינלאומי. בנוסף, המסר שלי לשני הצדדים הוא שיש לפעול נגד הסתה".
לדעתך ישראל טעתה כאשר סירבה לנהל משא ומתן מול ממשלת האחדות שאבו מאזן הקים בחודש אפריל?
"אני חושב שכן. אי אפשר להתעלם מרצועת עזה. אבל כפי שאמרתי, חייבת לקום ממשלה שמייצגת את כל העם הפלסטיני, מחויבת למשא ומתן עם ישראל ומתנגדת לאלימות".
בכירים בישראל, כולל שר החוץ ליברמן, האשימו את שוודיה כי החלטתה להכיר בפלסטין נובעת בעיקר משיקולי פוליטיקה פנימית ורצון לקרוץ לבוחרים מוסלמים. ישראל מהווה סוגיה פוליטית בדנמרק? זה משפיע על המדיניות שלכם?
"ישראל היא סוגיה רגישה וחשובה בדנמרק, בין השאר בגלל הקשר ההיסטורי האמיץ בינינו (לידגארד מתייחס לפרשת הצלתם של 90% מיהודי דנמרק במהלך השואה א.ת.). זה בהחלט חלק מהדיון הציבורי, אבל לא בגלל האזרחים המוסלמים דווקא. האזרח הדני הממוצע עוקב כבר שנים אחר הסכסוך הישראלי-פלסטיני, וכפי שאמרתי, לצערי אנחנו רואים שינוי בגישה הרווחת כלפי ישראל. רואים את זה בסקרי דעת קהל. זה מצער במיוחד דווקא בגלל ההיסטוריה המשותפת".
זו גם הסיבה לכך שראינו בתחילת השנה מגמה של חרם נגד ההתנחלויות מטעם דנמרק, כולל ההחלטה של הבנק הגדול במדינה להחרים את בנק הפועלים?
"אני לא רוצה להתייחס להחלטות של חברות פרטיות, שאינן קשורות לממשלה. אנחנו לא מתערבים בפעילויות של חברות פרטיות ובנקים. הבעיה הגדולה היא שחברות מרגישות לחץ מצד הלקוחות שלהן לקבל החלטות בנושא".
לידגארד סבור כי המלחמה האחרונה בעזה רק תחריף את היחס השלילי לישראל. "מצד אחד, ראינו רקטות שחמאס ירה לעבר אזרחי ישראל והיה ברור שיש צורך לגיטימי של ישראל להגן על אזרחיה. מצד שני, מדי לילה שודרו תמונות קשות מאוד מעזה, של נשים וילדים שנהרגו. זה משפיע".
בחזית המלחמה נגד דאעש
לידגארד מונה לשר החוץ בתחילת השנה, אחרי שלוש שנים שבמהלכן כיהן כשר לענייני אנרגיה. שני הנושאים שנמצאים בראש סדר היום שלו הם הפלישה הרוסית לאוקראינה והמאבק נגד ארגון הטרור דאעש. דנמרק הייתה מהמדינות האירופיות הראשונות להצטרף לקואליציה הבינלאומית נגד הארגון, ומטוסי קרב שלה השתתפו עד כה ביותר משלושים תקיפות נגד מטרות טרור בעיראק.
"מבחינת דנמרק, דאעש מהווה איום ביטחוני ראשון במעלה. אנחנו נאבקים נגד האיום הזה, אבל לא רק בכוח צבאי. חשוב לא פחות לפעול נגד התשתית הכלכלית של הארגון, לספק סיוע הומניטרי לפליטי המלחמה כדי למנוע ממנו לגייס בקרבם תומכים, ומעל הכל, לפעול ליצירת ממשלה חדשה בסוריה, שתייצג את כל קבוצות האוכלוסיה במדינה ותספק הגנה למיעוטים. אי אפשר להילחם בדאעש תוך כדי שיתוף פעולה עם אסד. חייבים להיאבק בשניהם בו-זמנית. לא יהיה פיתרון למשבר בסוריה בלי החלפתו של אסד".
דנמרק מילאה תפקיד מפתח גם בהוצאת מאגרי הנשק הכימי מסוריה, שרובו פונה על ידי ספינות של חיל הים הדני (חיל הים הנורווגי השתתף גם הוא במשימה). לידגארד אמר כי "זה היה צעד חשוב, שתרם גם לישראל", על אף העובדה שאסד הסתיר במדינה כמה אמצעי ייצור לנשק כימי, שאותם הוא אמור היה להשמיד. "אם תתקבל החלטה בינלאומית חדשה על הוצאת אמצעי הייצור הללו, דנמרק בהחלט תוכל לתרום את חלקה גם במקרה הזה", הבהיר.
הביקור השבוע בישראל היה הראשון של לידגארד בארץ, ולדבריו הוא נהנה מהשיחות אותן קיים עם שר החוץ ליברמן, שרת המשפטים לבני, יו"ר האופוזיציה הרצוג ובכירים נוספים במדינה. "התרשמתי מאוד מהיושרה ומהפתיחות של השיחות שקיימתי פה. זה נתן לי הרגשה טובה. יש לנו חילוקי דעות, אבל דנו בהם בלי להידרדר לעוינות, וזאת בהתאם לידידות הארוכה בין המדינות".
לפניות לכתב - amir.tibon@walla.co.il