הממשלה צפויה לאמץ בישיבתה השבועית הקרובה שורה ארוכה של חוקים ודיני עבודה ולהחיל אותם על שטחי יהודה ושומרון באמצעות צווי אלוף. למהלך אמנם אין סממן של החלת ריבונות - אולם יש בו כדי לחזק את אחיזתה של ישראל בשטחים וכדי לעורר מחלוקת פוליטית. מדובר בקובץ משמעותי, הכולל עשרות חוקי מגן, ובהם חוק שכר מינימום, חוק הגנת השכר, צו הרחבה לפנסיה חובה, חוק שעות עבודה ומנוחה, חוק עבודת נשים וחוקים נוספים. הצווים יחולו גם על פלסטינים המועסקים אצל מעסיקים ישראלים. במקביל, נבחנת גם האפשרות שעובדים פלסטינים יזכו להפרשות לקופות גמל שיופקדו בקרן שיקים משרד האוצר.
בנוסף, נבחנת האפשרות להקים שני בתי דין לעבודה ביהודה ושומרון, בית דין אזורי לעבודה ובית דין כללי לעבודה, שבהם יכהנו שופטים מבתי המשפט בישראל, שימנה מפקד פיקוד המרכז בהמלצת הנהלת בתי המשפט. עם זאת, טרם הושגה הסכמה בנושא. כמו כן, נקבע בהצעה כי מנכ"לי משרדי הממשלה השונים, ולא השרים, יקבלו את הסמכות בנושא דיני העבודה ביהודה ושומרון. חוקים נוספים שיחולו בשטחי הגדה, אם תתקבל ההצעה, הם חוקי הבטיחות בעבודה, תוספות יוקר, חוק פיצויי פיטורים, חוק דמי מחלה, חוק ההסכמים הקיבוציים והזכות לעבוד בישיבה.
עוד בנושא פוליטיקה וממשל
נקם ב"ישראל היום": התעלול הטלפוני של כבל ללשכת נתניהו
עקב חשיפת וואלה!: לא ייקרא רחוב על שם סער באור יהודה
היסטוריה: "חוק הפונדקאות" עבר בקריאה ראשונה
קובץ הצווים הוא פרי עבודה של צוות בין משרדי, שבו לקחו חלק נציגי משרדי המשפטים, הכלכלה והאוצר, יחד עם שלושה מהמשנים ליועץ המשפטי לממשלה לאורך השנה החולפת. הצוות הוקם בהחלטת ממשלה מאוקטובר 2013 בעקבות הצעת חוק עבודת נשים שהגישה חברת הכנסת אורית סטרוק (הבית היהודי). הצעת החוק עברה בוועדת השרים לחקיקה, אולם השר יעקב פרי הגיש עליה ערר בטענה כי מדובר ב"סיפוח של שטחי יהודה ושומרון בדלת האחורית", והיא עלתה לדיון בממשלה.
ראש הממשלה בנימין נתניהו ביקש לתמוך בהצעתה של סטרוק ולחוקק את חוק עבודת נשים בחקיקה ראשית, אולם היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, גיבה את הערר של פרי וכתב בחוות דעת שהפיץ כי "ראוי שהזכויות הסוציאליות של נשים יבואו לידי הסדרה באמצעות תחיקת הביטחון ולא באמצעות חקיקה של הכנסת".
לדבריו, "מבחינה משפטית, להצטברות של החלת חקיקה ישראלית בעלת אופי טריטוריאלי באזור עשויות להיות השלכות במישור המשפט הבינלאומי. בהקשר זה ייתכן שלהצעה זו יהיו השלכות רוחב", הזהיר וינשטיין וסיכם את מכתבו במילים: "לנוכח האמור, קיים קושי בתמיכת הממשלה בהצעת החוק". נתניהו אימץ את עמדת ויינשטיין, ובאותו דיון נקבע "להטיל על משרדי הביטחון והמשפטים יחד עם גורמים רלוונטיים אחרים להביא לממשלה עדכון על אודות סגירת הפערים בין העובדים באזור יהודה ושומרון לבין העובדים במדינת ישראל, בדרך של תחיקת ביטחון".
בסופו של דבר החליט הצוות הבין משרדי להסדיר את כל דיני העבודה ביהודה ושומרון כך שיושוו לאלה שבתוך בישראל הריבונית, ולא רק את חוק עבודת נשים. בדרך של תחיקת ביטחון, החוק חל על בני האדם החיים באזור, אבל לא על האזור עצמו - כך שמבחינה בינלאומית לא מדובר בסממן של החלת ריבונות. עם זאת, להסדרת חוקי העבודה עשויות להיות השלכות פוליטיות פנימיות והיא צפויה לעורר מחלוקת בקואליציה.
חברת הכנסת אורית סטרוק, שהצעת החוק שלה החלה את הדיון בנושא, אמרה לוואלה! חדשות: "הפלסטינים הולכים לעלות כאן רמה אבל מבחינתי זה בסדר. אני בעד זכויות אדם. זכויות אדם זה לכולם. זה טוב שיהיה להם נוח להיות תחת שלטון ישראלי". לדבריה, "ביהודה ושומרון חיים ישראלים כבר דור רביעי, ולצדם חיים ערבים שהם בני אדם כמו כולם. אין הצדקה שמדינת ישראל תוציא את האנשים הללו מחוץ לשורותיה בהיבט של זכויות הפרט".
לפניות לכתב עמרי נחמיאס: omri_n@walla.net.il