באיחור של כמה שעות, בית המשפט המחוזי בתל אביב גזר היום (שלישי) עונש כבד של 30 שנות מאסר בפועל על גואל רצון בן ה-64, שהורשע בחודש שעבר בשורת עבירות מין חמורות בשש נשים. בכך נענו השופטים לבקשת הפרקליטות להטיל עשרות שנים על רצון, בין היתר בשל ריבוי העבירות וחומרתן. עורכות דינו, שלומציון מנדלמן-גבאי ורויטל קוצר, ביקשו להתחשב בגילו המבוגר ובעובדה שהמעשים לא בוצעו בכוח אלא בהסכמה, לטענתן, ולא לגזור עליו את העונש המקסימלי.
"לנוכח מספר העבירות החמורות שבהן הורשע הנאשם, לו היינו פוסקים בנפרד לכל אישום ואישום העונש היה עומד על מספר תלת-ספרתי. לפיכך אין מנוס מקביעת עונשו באופן שבו תקופות המאסר תחפופנה במידה רבה זו את זו", הסבירו השופטים בגזר הדין. עונש המאסר ייספר החל מיום מעצרו בינואר 2011. עוד נגזרו על רצון 30 חודשי מאסר על תנאי ומתן פיצוי למתלוננות בסכום כולל של 470 אלף שקלים. עורכות הדין דליה אברמוף ורונית בראון מטעם התביעה אמרו בתום הקראת גזר הדין כי "בית המשפט קיבל את עמדת הפרקליטות, אך יש לזכור שמשמעות הפרשה היא שאיפשרה את פירוק הקבוצה וחיים חדשים לנשים ולילדים. הפרשה גורמת לכאב רב לקורבנות והעונש שבית המשפט קבע ראוי לחומרת העבירות".
בנו יגאל רצון הגיב בתדהמה לגזר הדין החמור: "30 שנה זה הזוי", הוא אמר. "זה לא נתפס לי בראש. מה זה צריך להיות, מאסר עולם? מה, אבא שלי רצח מישהו? אני ציפיתי לשבע שנות מאסר. מה, זה למען יראו וייראו?", שאל הבן באולם בית המשפט, " זה לא נתפס לי בראש הדבר הזה". הבן אמר כי ימשיך להילחם למען אביו וכי יש מקום להגשת ערעור. "אין פה צדק", סיכם. גם פרקליטותיו הגיבו, ואמרו: "מדובר גזר דין קשה. נלמד אותו ונשקול את צעדנו".
עוד על גואל רצון:
אחת מנשותיו לשעבר של גואל רצון: "סירס לי את האישיות"
"התביעה במשפט רצון נסמכה על עובדות חלקיות ביותר"
נשותיו של רצון זועמות: "הייתה עבדות טוטאלית"
מתן גזר הדין התעכב לאחר שבשירות בתי הסוהר שכחו להביא את רצון מכלא אשל בבאר שבע שבו הוא מוחזק. בדיקה ראשונית העלתה כי תקלה ממוחשבת הביאה לשכיחתו של העציר בכלא. "מרגע שזיהינו את התקלה פעלנו במהירות להוצאתו של העציר מהתא", אמר הגורם הבכיר. בשב"ס מסבירים כי הליך הוצאת אסירים ועצורים מהכלא לבית המשפט מתבצעת באמצעות מערכת ממוחשבת המתעדכנת מדי יום. "אנחנו בודקים את מהות התקלה במטרה להבין כיצד נשכח העציר ולא הוזנה יציאתו לדיון", אמר גורם בשב"ס.
לאחר ארבע שנות דיונים הורשע רצון בתחילת ספטמבר ב-15 מתוך 16 העבירות שבהן הואשם, ובהן אונס בנסיבות מחמירות, עבירות מין במשפחה, מעשי סדום ומעשים מגונים, בשש מתוך שבע המתלוננות שהעידו נגדו נשותיו, שחלקן הן גם בנותיו. כמו כן, הוא הורשע בקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. בכתב האישום החמור שהוגש נגד רצון, שלו נולדו 40 ילדים מנשותיו השונות, נכתב כי במשך שנים "יצר לעצמו מעמד של כל יכול כלפי נשותיו וכמי שבעל יכולות ריפוי, הרס וקללה, ובאמצעות אלה שלט בחייהן של נשים באופן מוחלט, ברגשותיהן ובתפקודן".
עוד נכתב כי רצון הכיר את אחת מנשותיו בזמן שהייתה בת חמש, כשהתגוררה אצל סבה עם אחותה ואמה. הוא סיפר לאחותה שהוא ניחן בכוחות על-טבעיים וגרם לה לפתח בו תלות, עד שהיא אפשרה לו להתערב בגידולה של אחותה הקטנה. כאשר הייתה הילדה בת 14, היא התלוננה שהיא לא חשה בטוב, ואובחן שהיא סובלת מציסטות בחזה. במסווה של טיפול רפואי, נכתב, נגע רצון באזורים האינטימיים שלה, ביצע בה שורה של עבירות מין במשך תקופה ארוכה, ולבסוף אף אנס אותה.
על אף הרשעתו של רצון בעבירות רבות, הוא זוכה מהעבירה התקדימית של החזקה בתנאיעבדות. זו הייתה הפעם הראשונה שהפרקליטות העמידה לדין על אישום זה. הפרקליטות בתיק, דליה אברמוף ורנית בר-און, טענו כי אף שעל המתלוננות לא הייתה מגבלה פיזית, קוגניטיבית או משפטית שמנעה מהן לעזוב את רצון או להתעמת עמו, הן לא היו בנות חורין משום שנמצאו במצב של "שליטה מנטלית".
השופטים דחו את הטענה הזאת, משום שלדבריהם, "הפרקליטות מבקשת מבית המשפט להכיר באפשרות כי ניתן להשתיל בלבו של אדם מחשבות וכוונות לא לו". בקביעתם פסקו: "איננו סבורים שיש מקום לקבל את התיאוריה בדבר קיומה של שליטה מנטלית באדם אחר כבסיס לקביעת ממצאים בבתי המשפט בישראל".
הפרקליטות בתיק מטעם פרקליטות מחוז תל אביב, עורכות הדין דליה אברמוף ורונית בר-און אמרו כי בית המשפט גזר על רצון עונש שמשקף את חומרת מעשיו. "התיק הזה הצליח לטלטל ולזעזע בעוצמות אחרות", אמרה אברמוף.
לפניות לכתבת: gali.gnt@walla.com
