יממה אחרי שהרשיע את גואל רצון ברוב עבירות המין שבהן הואשם, נימק הבוקר (שלישי) הרכב השופטים את ההחלטה לזכות אותו מעבירה של החזקה בתנאי עבדות. השופטים הקריאו את הנימוקים בטקס הפרישה של ראש ההרכב, שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב נורית אחיטוב. מלבדה, ישבו בהרכב גם השופטת מרים דיסקין והשופט רענן בן יוסף.
השלושה מתחו ביקורת חריפה על הפרקליטות בשל הסתמכותה על חוות דעת לוקות בחסר ובלתי מעוגנות. למרות רשימה ארוכה שפירטה דרישות שהעמיד רצון בפני הנשים ופעולות שהן עשו למענו, הם טענו כי אין שום הבהרה לגבי הפעולות שאותן הוא נקט או האמצעים שבהם השתמש על מנת "לקשור לחייו נשים או לקבל את המעמד המיוחס לו".
עוד בוואלה! חדשות:
משרד הביטחון ערך ניסוי במערכת ההגנה מפני טילים "חץ 2"
כך מקשה המדינה על נכים להחליף את כיסא הגלגלים
ארה"ב: יותר מ-1,000 ילדים נפגעו מנגיף מסתורי
שלושת השופטים ציינו כי הפרקליטות העידה מטעמה את ד"ר דוד גרין, מומחה בכיר בפסיכולוגיה קלינית שהסביר על שליטה נפשית, או "מיינד קונטרול" בעגה המקצועית. מדובר בתהליך פסיכולוגי המוכר בספרות המקצועית, ובו ניתן לגרום לרוב האנשים לשנות את רגשותיהם, את אמונותיהם ואת התנהגותם באופן בלתי מודע.
השופטים אמרו כי במהלך החקירה הנגדית של ד"ר גרין, של עורכות הדין שלומציון גבאי-מנדלמן ורויטל קוצר, התברר כי הוא מעולם לא פגש בגואל רצון או במי מהמתלוננות, וכי הוא ביסס את חוות דעתו רק על חומרי החקירה שקרא ועל אנשים ששוחחו עם המתלוננות. לדברי ההרכב, ההתייחסות לנסיבותיהן האישיות של הנשים וכן לתזה שהציג ד"ר גרין נעשתה באופן קצר וכוללני, מבלי להתייחס באופן פרטני ליסודות הנדרשים ליצירת השליטה המנטלית על הנשים.
"חוות הדעת שהציגה המאשימה (הפרקליטות, ג"ג) נסמכות על בסיס עובדתי חלקי ביותר ואף אחת מהן לא מעוגנת במפגשים ישירים של המומחים עם הנאשם והנשים", כתבו השופטים. "ניכר שהן מהוות ניסיון מגושם ליישם מודל תיאורטי כללי על הנאשם והמתלוננות בלי לתת את הדעת על התכנים והנסיבות הייחודיים להם". הם המשיכו ופירטו: "הקשיים בולטים במיוחד בחוות דעתו של ד"ר גרין, שנכתבה בהתבסס על ראייה חברתית ועל אמונותיו האישיות-נורמטיביות, ותוך התעלמות מהסטנדרטים המקצועיים המקובלים האוסרים הגשת חוות דעת לצרכים משפטיים למי שיש זיקה אישית או מוסדית להליך".
הפרקליטות טענה במשפט כי למרות שעל המתלוננות לא הייתה מגבלה פיזית, קוגניטיבית או משפטית שמנעה מהן לעזוב את הנאשם או להתעמת עמו, הן לא היו בנות חורין משום שנמצאו במצב של שליטה מנטלית. על כך אמרו השופטים כי הפרקליטות מבקשת מבית המשפט "להכיר באפשרות כי ניתן להשתיל בלבו של אדם מחשבות וכוונות לא לו".
לדברי ההרכב, "עצם קיומה של אפשרות מעין זו יוצרת קשיים משמעותיים במערכת המשפטית שבה נתונה משמעות קריטית להלך המעורבים. דברים אלו מעלים אפשרות מטרידה לפיה בפי כל נאשם בעבירה כלשהי הנמנה על קבוצה כזו או אחרת או אף טוען להיותו חבר בה תהיה פתוחה הדרך להעלות טענות בדבר אי-קיומו של היסוד הנפשי. זאת, בלא שהסתמך מצדו על כל אבחנה רפואית, פסיכיאטרית או נוירולוגית מקובלת ומבלי שיינתנו לגורמי חקירה או לבתי המשפט כלי עזר ממשיים מצד אנשי המקצוע לבחון את נכונות הדברים". השופטים סיכמו: "נוכח האמור לעיל, איננו סבורים שיש מקום לקבל את התיאוריה בדבר קיומה של שליטה מנטלית באדם אחר כבסיס לקביעת ממצאים בבתי המשפט בישראל".
באשר לעבירת ההחזקה בתנאי עבדות, שנוספה לספר החוקים לפני שנים ספורות, השופטים קבעו לה גבולות: "במישור העובדתי, לא נדרשת התנהגות מוגדרת של הנאשם, אלא על ההתנהגות להיות מכוונת לשתי מטרות: אחת החזקה, שלילה מוחלטת של יכולת לבחור אם לקיים קשר עם הנאשם; והשנייה ביצוע עבודה או מתן שירותי מין בידי הנפגע. במישור הנפשי, נדרש שהנאשם יהיה מודע לתוכן התנהגותו ולהשפעתה על האדם האחר".
השופטים כתבו כי רצון אמנם ניצל את המתלוננות כלכלית והפעיל עליהן לחצים נפשיים ומניפולציות, אולם הנשים היו מודעות לשוני בין החיים הרגילים לבין החיים לצדו, ומלבד המחסום הנפשי, לא נעשתה שום פעולה שמנעה מהן לעזוב. "בהתחשב בכך שהסברי התביעה בדבר השליטה המנטלית נדחו, אין בידנו לומר שהמתלוננות הוחזקו בידי הנאשם", קבע הרכב השופטים.
עו?ד שלמציון גבאי מנדלמן שייצגה את גואל רצון מטעם הסניגוריה הציבורית אמרה כי ?מקריאת נימוקי הכרעת הדין שפורסמו עולה, כי טענות ההגנה התקבלו, ובהתאם לכך נדחתה חוות הדעת של ד?ר גרין שטענה כי גואל שלט בנשותיו באופן מנטאלי. במהלך חקירתו הנגדית של ד?ר גרין התברר כי לחוות דעתו אין תיקוף מדעי, ולפיכך, בית המשפט קבע כאמור כי לא ניתן לקבוע ממצאים בבתי המשפט בישראל על בסיס תיאוריה זו?.
לפניות לכתבת גלי גינת: gali.gnt@walla.com