ברגעים האחרונים לפני מותו, כאשר אולץ לכרוע על ברכיו במדבר הסורי ולדבר אל המצלמה, ג'יימס פולי הביט אל המוות בעיניים. אך זו לא הייתה הפעם הראשונה שבה העיתונאי האמריקני בן ה-40, שהוצא להורג בידי "המדינה האיסלאמית", הרגיש כי חייו מתקרבים לקצם.
תחקיר מקיף שמפרסם ה"ניו יורק טיימס", החושף את תנאי הכליאה המזעזעים בתאי המעצר של הארגון, מגלה שפולי עבר עינויים קשים, היה נתון לאיומים חוזרים בהוצאה להורג והורעב בתקופה שקדמה לרציחתו. "מותו המצולם", כך נכתב בתחקיר, היה רק "סיום פומבי מאוד לחוויה נחבאת וקשה".
התחקיר התבסס על שיחות עם חמישה שבויים לשעבר, עם עדי ראייה ועם אחד מהסוהרים, ומגלה כי פולי היה נתון להתעללות הקשה ביותר מבין לפחות 23 בני ערובה מערביים מ-12 מדינות. הם הוכו שוב ושוב, וחלקם הוטבעו במים באמצעות "ווטרבורדינג", השיטה שזכתה לפופולריות בידי חוקרי הסי-אי-איי.
השבויים הוחזקו בתאי מעצר חשוכים לגמרי בצפון סוריה, בתחילה מתחת לבית החולים לילדים בחאלב, ולאחר מכן בתאי בטון בעיר רקה, בירת "המדינה האיסלאמית". הם הוחזקו בתנאים משפילים בידי קבוצת חוטפים אחת, והועברו לאחר מכן לידי קבוצה אחרת, ש"ניחמה" אותם בשוקולדים, וגרמה לחלקם להאמין כי שחרורם מתקרב מיום ליום.
ככל שהזמן בשבי התארך, בני הערובה פנו זה נגד זה ורבו. בייאושם, הם ביקשו להתקרב לשובים. רובם, כולל החטוף האמריקני-ישראלי סטיבן סוטלוף, התאסלמו, ואימצו לעצמם שמות ערביים. אך בעוד שחלק מהשבויים רק עיינו ברפרוף בספרי הקוראן שהביאו להם החוטפים, ג'יימס פולי נשאב לתוכו, וגם זאת לא מנע את הוצאתו להורג בחודש אוגוסט האחרון.
גם פיטר קאסיג, עובד הסיוע מאינדיאנה בן ה-26 ש"דאעש" מאיימים להוציאו להורג, היה וככל הנראה עודנו - נתון לעינויים. שבוי לשעבר סיפר כי לאחר שהחוטפים צפו בכתבה של סי-אן-אן, בה סוקר עברו הצבאי של קאסיג, הם כבלו את רגליו בשלשלאות ותלו אותו מתקרת תא המעצר.
דרכונים שונים מבשרים על גורלות שונים
גורלם של 23 השבויים התפצל כאשר השובים החליטו לשחרר את חלקם תמורת כופר. פולי, יחד עם בני הערובה האמריקנים הנוספים ועמיתיהם הבריטים, בודדו משאר השבויים, וצפו בייאוש כיצד שאר 15 החטופים אחרים שוחררו בזה אחר זה.
פולי תואר בכתבה כיוצא דופן מכל השבויים, בזכות אופיו המיוחד והעובדה שעמד בגבורה בעינויים. הוא יזם משחקים כדי לסייע לשאר השבויים להעביר את הזמן, ובלילות הקפואים בתא המעצר התפשט מבגדיו כדי שלאחד השבויים תהיה כרית מאולתרת לישון עליה.
אך עבור השבויים, "דרכונים שונים בישרו על גורלות שונים". כך למשל, שבוי רוסי שהוחזק עם הקבוצה הוצא להורג בירייה כדי להדגים לחטופים מה צפוי להם, אלמלא ממשלותיהם ישלמו כופר עבורם.
"החוטפים ידעו אילו מדינות צפויות לציית לדרישותיהם", סיפר שבוי לשעבר ולדבריו, הם הכינו רשימה של השבויים, המסודרת מ"הקל אל הקשה". "הם התחילו עם הספרדי". אמר, משום שהחוטפים ידעו שממשלת ספרד שילמה לא מכבר שישה מיליון אירו, תמורת חטופים שנשבו בידי תא של אל-קאעדה באפריקה.
ואכן, השבויים הספרדים שוחררו תוך זמן קצר יחסית. לאחר מכן פנו החוטפים אל ממשלת צרפת, בדרישה לכופר תמורת העיתונאים הצרפתים החטופים. במסגרת המסרים שהועברו למשפחותיהם ולנציגי המו"מ, הם צולמו בסרבלים הכתומים המפורסמים, כשהם נתונים לאיומים ועם אולטימטום בהוצאה להורג.
בעוד שהמשא-ומתן עם ממשלות אירופה התקדם בהדרגה, פולי האמריקני - שממשלתו סירבה לשלם כופר - עבר עינויים קשים יותר ויותר. לא רק שהוא הוכה באכזריות, אלא שהוא גם הוטבע במים בתהליך שגרם לו, פעמים רבות, לאבד את ההכרה. אחד השבויים ששוחח עם ה"ניו יורק טיימס" אמר כי חבריו של פולי לתא "חשו הקלה כאשר הוא חזר עם סימני דם. כי אם לא היה דם, ידענו שהוא עבר משהו גרוע עוד יותר".
בתקופה שקדמה להוצאתו להורג של פולי, הוא והשבויים הנותרים עברו הרעבה: מדי יום, הם קיבלו לא יותר ממנת מזון בנפח "ספל תה". עד תחילת חודש יוני השנה, תאי הבטון בבית הזיקוק בעיר רקה, שבתחילה הוחזקו בהם 23 עצירים, כבר התרוקנו מרוב השבויים, ונותרו בהם רק שבעה: ארבעה אמריקנים, ושלושה בריטים, כולם אזרחי המדינות שסירבו לשלם כופר.
15 שבויים שוחררו בתקופה שבין מרץ ליוני תומרת סכומי כופר שונים - כשני מיליון אירו בממוצע. במאמר שפורסם לאחרונה בעלון הרשמי של דאעש, "מגזין דאבק", המצדיק אונס ורצח של אלפי אזרחים, נכתב כי המתקפה האווירית על אנשי הארגון הובילה להוצאתם להורג של ארבעה מהשבויים הללו: ג'יימס פולי, אלן הנינג, סטיבן סוטלוף ודיוויד היינס. כעת הארגון מאיים להוציא להורג את פיטר קאסיג, השבוי האמריקני הצעיר שהתאסלם גם הוא. במכתב שהעביר להוריו, סיפר קאסיג כי הוא חושש שיום מותו הולך וקרב.