בני משפחה, חברים ואישי ציבור רבים משתתיפ היום (חמישי) בטקס האזכרה הממלכתי לחבר הכנסת והשר לשעבר רחבעם זאבי (גנדי) בהר הרצל שבירושלים.
זאבי, שנרצח ב-17 באוקטובר 2001 על ידי מחבלים מארגון "החזית העממית" במלון "היאט" בירושלים, היה חבר כנסת, שר בממשלה, לוחם בפלמ"ח וב"הגנה" ואלוף בצה"ל. הוא שימש בין היתר כמפקד פיקוד מרכז משנת 1968 עד 1973, ופרש מצה"ל כשבוע לפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים. עם פרוץ המלחמה חזר לשרת כעוזר לרמטכ"ל, ולאחר מכן כיהן תקופה קצרה כראש אגף המבצעים. בעת הירצחו שימש בתפקיד שר התיירות בממשלתו הראשונה של אריאל שרון וחבר כנסת מטעם מפלגת מולדת בסיעת האיחוד הלאומי.
עוד בוואלה! חדשות:
לידיעת סילבן: פחח הוא מקצוע מאוד מבוקש ומתגמל
תיעוד חדש: רגע הפיגוע בירושלים מזווית נוספת
ההברחה שהובילה לירי בגבול מצרים: נעצרו שני תושבי הנגב
"זאבי נפל קורבן לתאוות הדמים של מרצחים פלסטינים. הוא היה אוהב גדול של ארץ ישראל וקיפח את חייו מכדורי אקדח שנורו ביד זדונית, אבל רוחו הגדולה חיה עמנו", ספד לו ראש הממשלה, בנימין נתניהו. "גנדי נרצח לא רחוק מהמקום שבה נרצחה אמש חיה, תינוקת תמימה בת שלושה חודשים. אני אומר דבר פשוט מאוד: אנחנו נשיב את השקט והביטחון לתושבי ירושלים. יש לנו את היכולות וכמו במערכות אחרות נגד הטרור גם כאן ננצח. העולם היום לומד להכיר את הטרור הזה. הרבה מהיסודות שמכים בנו משמשים את הטרוריסטים של האיסלאם הקיצוני שמכה בבירות אחרות. אנו, בניגוד אליהם, לא מנסים להצדיק אותו, או 'להבין' את המניעים המתועבים האלו. יש דברים שאין להם הצדקה, כמו רצח של שר בישראל או של תינוקת".
לדברי נתניהו, "אם היה בכוחם של המרצחים לעשות זאת, הם היו מכלים את כולנו, ולא רק אותנו. האמת הפשוטה הזאת צריכה להדריך את כל הקהילה הבינלאומית. אם לא יתעוררו הם ימצאו אותו אצלם בתוך הבית. גנדי ידע שביסוס המפעל הציוני דורש אורך רוח. הוא הבין היטב שאנחנו במלחמת שחרור שלא הסתיימה ושתימשך עוד עשרות שנים. חרב המגן היא ערובה לביטחוננו. רק ישראל חזקה ובעלת עוצמה תוכל לבלום את נחשולי התוקפנות הנראים באופק".
נשיא המדינה, ראובן ריבלין, התייחס באירוע לרצח זאבי וקשר בינו לבין פיגוע הדריסה שאירע אתמול בירושלים. "אי אפשר לעמוד כאן מבלי להביע צער על אירוע הדמים שארע אתמול במרחק קצר מאירוע רציחתו", אמר. "השתתפתי אתמול בהלוויה של התינוקת וראיתי את כאבם של ההורים, הכואבים על רצח נורא וחסר הבחנה של תינוקת רכה". לדבריו, "יוזמי הטרור יעשו הכול כדי לפגוע ביכולתנו להסתובב ברחובות ירושלים בבטחה ולאפשר לה לשגשג ולפרוח. עלינו לאפשר לתושבים לחיות כאן בביטחון. לירושלים יש את אוהביה שתמיד יעמדו למענה, רק על כוחות הביטחון לעמוד נגד הטרור, שולחיהם ואלו הרוצים לפגוע בחפים מפשע".
"לא פעם כאשר מביטים על המערכה הפוליטית בישראל חושבים שהמילים אמת ופוליטיקה הם אוקסימורון", הוסיף. "רחבעם היה איש של אמת פוליטית ישרה. אדם שלא ידע פשרה ופשרנות. גנדי לא היה מוכן לשקר גם בשביל האידיאולגיה. נכון, בשביל ישראל מותר לשקר, כך אמר פעם שמיר, אבל גנדי לא יכול היה לעשות אפילו את זה. אפשר להתווכח על תוכן האמת שייצג גנדי, אך אי אפשר לא להעריך את עמידתו באידיאולוגיה שלו".
"הוא נרצח בירושלים, בעיר שבה נולד, נלחם ולבסוף נקבר בה. מתוך דרישתו לאמת אני מרגיש צורך להדגיש את הפער בין תפישתי המאמינה של זכותם של תושבי הארץ לחיות כאזרחים שווים. מוצאן של המחלוקות שהיו בנינו הייתה אהבה גדולה משותפת - אהבת ארץ ישראל. כמי שחי וספר התנך בידו כמפה ידע כמה חזק כוח הקניין של הרגלים. אהבת הארץ שלו הייתה אהבת ספר. אהבה ומחוייבות לשפה העברית. מי שראה את גנדי יושב בספרייתו העמוסה, ראה מסירות של מאהב. הספרים הללו לא היו תפאורה כבדה עבור צילום דיוקן, אלא מציאות. קולו של גנדי חסר היום בשיח הישראלי ובוודאי חסר לתומכיו. השם ייקום דמו, יהי זכרו ברוך".