מאז רצח אבו חדיר, ירושלים היא חבית נפץ שיצאה משליטה

נתניהו יכול להאשים את אבו מאזן ואהרונוביץ' יכול להתכחש, אבל האלימות בירושלים גוברת. כשבצד אחד פלסטינים מוסתים, ומהעבר השני גזענים שתוקפים חפים מפשע - המשטרה נראית חסרת אונים

23/10/2014
צילום: גדעון צנטנר, אבי כהן, אורי דייויס, עריכה: מתן חדד, קריינות: לירון בארי

"כך פועלים שותפיו של אבו מאזן לממשלה" - זו הייתה תגובתו אמש (רביעי) של ראש הממשלה בנימין נתניהו לפיגוע הדריסה שביצע צעיר פלסטיני מהכפר סילוואן, שמת מפצעיו בבית החולים כעבור כמה שעות. נתניהו התייחס כמובן להודעה של חמאס כי הדורס, עבד אל-רחמן שלודי, נמנה עם אנשיו, והוא אפילו בן משפחתו של האיש שנחשב ליורשו של המהנדס יחיא עייאש, מוחי א-דין א-שריף. בכך יצר נתניהו קשר מפליל לכאורה בין הרוצח לבין יו"ר הרשות הפלסטינית.

אולם נתניהו שכח לספר שכך פועלים שותפיו שלו למשא ומתן לשיקום עזה ולהפסקת האש ברצועה, אנשי החמאס. עוד שכח ראש הממשלה, שממשלתו שלו היא זו שהסכימה, באורח פלא ממש, לשתף פעולה עם אותה ממשלה פלסטינית שלכאורה חברים בה אנשי חמאס, אחרי מבצע "צוק איתן". נתניהו, שהוכיח לא פעם בחודשים האחרונים שהוא יכול לחיות עם חמאס כל עוד הוא שומר על השקט בעזה, ממשיך לתקוף את אבו מאזן כאילו הוא הוא מקור כל הבעיות שעומדות לפתחה של ישראל.

פיגוע הדריסה בירושלים - כותרות אחרונות:
חיה התינוקת נטמנה: "אלוהים החליט להקריב אותה"
המחבל שביצע את הפיגוע בירושלים - מזוהה עם חמאס
בעקבות הפיגוע: תגבור של מאות שוטרים בירושלים

נראה שנתניהו, שר הביטחון משה יעלון ושאר השותפים הבכירים בקואליציה, עושים לא מעט כדי להתכחש לתמונת המצב הנשקפת מהגדה המערבית באופן מוחשי יותר מירושלים. מאז הרצח של הנער מוחמד אבו חדיר, ביוני שעבר, הפכה מזרח ירושלים לחבית של חומר נפץ.

השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ' מיהר אתמול להרגיע ולהסביר שאין מדובר באינתיפאדה. ייתכן שאם משווים את המצב לסוף ספטמבר ואוקטובר 2000 הצדק עמו. אלא שבהשוואה למציאות בעיר לפני שנה ושנתיים, ניתן בהחלט להצביע על מחאה עממית אלימה. השטח תוסס, מספר התקריות האלימות הולך וגובר ובכל יום שחולף נראה שהר הבית יכול לגרור את האזור כולו לתבערה. הנטייה הטבעית של רבים בצד הישראלי היא להאשים את חמאס ואת אבו מאזן בהסתה לאלימות.

זירת הפיגוע בירושלים, אמש(צילום: צילום: הלל מאיר - סוכנות תצפית)

אך זה לא כל כך פשוט. דור שלם של מזרח ירושלמים מאס במציאות הכלכלית והפוליטית שלתוכה הוא גדל. בהיעדר האופק האישי והלאומי, הצעירים הללו, כמו אותו שלודי, נוטים להיסחף אחר אנשי דת שמזוהים עם חמאס או דברי ההסתה שהם שומעים במסגדים במזרח ירושלים. ההסתה הזו לא נעשית באזורים שתחת שליטת הרשות, אלא דווקא בכפרים שבמזרח העיר, לכאורה בשטח המוניציפלי של ירושלים.

לכל אלה צריך להוסיף אנשי ימין שמבקשים לעשות הון פוליטי מהמתרחש בהר הבית, חבורות של יהודים גזענים שתוקפים פלסטינים תמימים עוברי אורח. בכך נוצר תמהיל מסוכן, שגורם למרחק בין ירושלים המזרחית לזו המערבית להראות גדול מתמיד.

עוד באותו נושא

פיגוע דריסה בירושלים: תינוקת נהרגה, 7 נפצעו

לכתבה המלאה

ובתוך הכאוס הזה יושבת לה משטרת מחוז ירושלים, שבולטת בחוסר האונים שלה בשבועות האחרונים לנוכח הגל האלים ששוטף את העיר. ניצב משה (צ'יקו) אדרי נכנס דווקא אתמול לתפקיד מפקד מחוז ירושלים.

אדרי, בעל היסטוריה לא קצרה ביחידות המיוחדות ללחימה בטרור הפלסטיני, הוא כנראה האיש הנכון לתפקיד הזה, אבל אולי בזמן הלא נכון. האתגר שמצפה לו, ההחזרה של השקט היחסי לפחות לבירה, נראה כרגע כמו משימה בלתי אפשרית.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully