תמונה היסטורית: הנכדים שחזרו את פגישת בן גוריון והקנצלר

ד"ר יריב בן אליעזר, נכדו של ראש הממשלה הראשון, פגש את ד"ר פטריק אדנאואר, נכדו של מנהיג מערב גרמניה לאחר מלחמת העולם השנייה, לרגל יובל לשיחה שבה כוננו היחסים בין המדינות. "ידידות עמוקה"

הרבה מעבר לאינטרסים פוליטיים. קנצלר מערב גרמניה קונרד אדנאואר ובן גוריון, מרץ 1960 (צילום: מערכת וואלה! NEWS, בנו וונדסהאמר)

לרגל שנת היובל לכינון היחסים הדיפלומטיים בין ישראל לגרמניה בשנת 2015, נערך מפגש מיוחד בין נכדו של דוד בן גוריון, ד"ר יריב בן אליעזר, ונכדו של קונרד אדנאואר - קאנצלר מערב גרמניה אחרי מלחמת העולם השנייה, ד"ר פטריק אדנאואר. השניים שחזרו ביום שבת האחרון את הפגישה ההיסטורית בין המנהיגים במרץ 1960, שבה הניחו את היסודות לפיוס וכינון היחסים הדיפלומטיים בין ישראל לגרמניה אחרי השואה ומלחמת העולם השנייה. בפגישה המשוחזרת העלו השניים זיכרונות אישיים מימים עברו, ודנו בחשיבות הידוק שיתוף הפעולה בין ישראל לגרמניה, בייחוד לאור חוסר היציבות במזרח התיכון.

ד"ר מיכאל בורכרד, מנהל קרן קונרד אדנאואר בישראל שארגנה את המפגש, הסביר כי מדובר ביותר משחזור תמונה נוסטלגית. "המפגש בין השניים בא להמחיש את ההמשכיות חוצת הדורות ביחסי ישראל-גרמניה. אלה הם יחסים שהם הרבה מעבר לאינטרסים פוליטיים; אלה יחסים המושתתים על שותפות אמתית וידידות עמוקה, הנטועות בעבר, אך תמיד עם הפנים לעתיד. זהו המסר שילווה את הפעילות של קרן קונרד אדנאואר בישראל במהלך שנת היובל", אמר.

עוד בוואלה! חדשות:
עובד האו"ם שנדבק באבולה בליבריה מת בביה"ח בגרמניה
למרות ההכחשות: יועץ הבטיחות באסון בהר הרצל המשיך לעבוד עם העירייה
מרד אסירים בברזיל: סוהרים הופשטו והושלכו מהגג

העתיד כבר כאן

הבדיקה החכמה שמאתרת סיכון מוגבר ללקות בשבץ מוחי

בשיתוף שחל
לכתבה המלאה
דנו בהידוק היחסים בין המדינות. ד"ר פטריק אדנאואר וד"ר יריב בן אליעזר (צילום: קרן קונרד אדנאואר בישראל צילום: תומר אפלבאום ועקנין)

מהקרן נמסר כי הקשר המיוחד בין שני האישים הוביל למהלך אמיץ מבחינתם, שכן התרחש 20 שנה בלבד לאחר השואה. כינון היחסים הדיפלומטיים, נמסר, היו חיוניים עבור שני הצדדים: לגרמניה היה זה חוב מוסרי כלפי העם היהודי ומהלך שנועד להחזיר לה את מעמדה בזירה הבינלאומית, ואילו עבור ישראל הייתה זו תמיכה מצד גרמניה - בעיקר בתחום הכלכלה והחימוש וללא קשר להסכם השילומים - שהייתה הכרחית לחיזוקה של המדינה הצעירה. בשנת 1965 נפתחו שגרירויות בשתי המדינות.

"גרמניה לא תעזוב את ישראל"

הפרוטוקול של הפגישה המקורית חושף דו שיח מרתק בין בן גוריון לקנצלר הגרמני. "אנחנו לא ניכנע לגורל הזה של השואה, אנחנו נתגבר על כך. אם אינך מסכים למה שאני אציע, זוהי זכותך. עבור חייהם של שישה מיליונים אנשים אין שילומים, אבל ניתן לעשות משהו כדי לצמצם את הנזק הנורא שנגרם לרעיון של בית יהודי. אנחנו רוצים שאתה תשתתף בפיתוח ארצנו. אנחנו צריכים להקים תעשייה, לפתח פרויקטים של ספנות וחקלאות, ליצור עבודה למיליון אנשים. אתה יכול להשקיע בפרויקטים האלה או להלוות לנו לטווח ארוך, כל שנה 50 מיליון דולר כל זה יקל עלינו לעשות את מה שהוטל", פנה בן גוריון לקנצלר הגרמני.

ראש הממשלה הראשון של ישראל הוסיף בפגישה ההיא כי שני הצדדים צריכים להמשיך הלאה ביחסים בין המדינות. "אם זה לא ישמע מביך, הייתי אומר שעל ידי השם נאמר כי זה יסייע לנו לקבץ את הגלויות במדינת ישראל. אתה אינך יכול לבטל את מה שהיטלר עשה, אך אתה יכול לסייע לנו להשיג את האמצעים כדי לבנות מחדש את ישראל", אמר.

בתגובה שאל אותו אדנאואר: "מה דעתך, כמה מיקרופונים יש בחדר, שלושה או ארבעה?" בהתייחס לעובדה שדבריו מוקלטים. "אינני יודע כמה, אך אני בטוח שיש", השיב לו בן גוריון. "אנחנו נעזור לכם: הן מסיבות מוסריות והן מסיבות פוליטיות מעשיות. ישראל היא מבצר של המערב. ישראל צריכה להתפתח, זה אינטרס של העולם. אנחנו לא נעזוב אתכם לבד", התחייב בפניו אדנאואר.

לפניות לכתבת דנה ירקצי: danayark@walla.com

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully