השר סער: "לא צריך לסגור את 'חולות', אלא להרחיבו"

ועדת הפנים של הכנסת התכנסה הבוקר (שני) כדי לדון במדיניות כלפי מבקשי המקלט. זאת, בעקבות פסילת סעיפיו המרכזיים של התיקון לחוק ההסתננות בבג"ץ לפני כשבועיים, והקביעה כי לא ניתן לכלוא מבקשי מקלט ללא משפט ויש לפנות את מתקן "חולות" תוך 90 יום. שר הפנים, גדעון סער, אמר במהלך הדיון כי מי שחושב שתופעה של הסתננות בלי-חוקית לשטח ישראל מאחורינו - טועה. "זו לא סכנה שחלפה, אלא סכנה שאורבת", אמר סער.

שר הפנים ציין כי בגיבוש הצעת החוק החדשה יש לתת מקום לשני היבטים מרכזיים. הראשון, לדבריו, הוא מאסר למי שנכנס. "החקיקה לגבי גדר היא כמעט חסרת משמעות. השאלה היא מה קורה למי שחוצה את הגדר. אם מסתנן ידע שאם הוא חוצה את הגדר הוא לא יגיע לעבוד - הוא לא ינסה לחצות אותה. הדבר הזה נחוץ להרתעה. חקיקה כזאת קיימת באוסטרליה, ביוון. בלי עונש מאסר אני לא מביא את החוק לממשלה", הדגיש סער.

הסעיף השני, אמר סער, הוא כי לא צריך לסגור את מתקן "חולות". "התוצאה הבלתי-נמנעת של ויתור על 'חולות' תהיה הטמעת המהגרים בחברה הישראלית", אמר. "אנחנו יכולים לקבל חלק מהערות בית המשפט על 'חולות', אבל בשום אופן לא לוותר על המתקן. לא מיצינו את מלוא ההיקף של 'חולות', אני לא חושב שצריך לסגור אותו אלא להרחיב אותו".

ביטול התיקון לחוק ההסתננות - עוד כותרות:
הפגנה נגד ביטול חוק המסתננים: "בג"ץ הניף דגל שחור"
תושבי דרום תל אביב הגישו תלונה נגד מבקשי המקלט
חרף פסיקת בג"ץ: רשות ההגירה מזמנת זרים ל"חולות"

השר סער הדגיש כי אם ישראל רוצה לשלוט על גבולותיה ולקבוע את צביונה העתידי - עליה לפעול בבירור ליציאת המסתננים ממרכזי הערים וחזרה מרצון לארצות מוצאם. "המגמה של היציאה מרצון נבלמה ב-1 באפריל, מועד הפסיקה בבג"ץ. היו מי שדאגו ללחוש למסתננים שבג"ץ יפסוק כך, ולכן כדאי להישאר", הסביר. "מי שטוען שהחברה הישראלית יכולה לספוג את זה, טועה". לדבריו, כל מי שמבין מעט בהגירה יודע שספיגה כזאת תביא מיד לבקשה של קרובי משפחה להגיע. "פסק הדין של בג"ץ, אם נקבל אותו כמילה אחרונה, לא מאפשר למדינה להתמודד עם תופעת ההסתננות. לדעתי הוא שגוי ומייצר סולם נורמטיבי הפוך, שבראשו עומדים אלו שהסתננו שלא כחוק, ובתחתיתו אזרחי המדינה", אמר.

סער הוסיף כי חשוב לשמור על בית המשפט, אבל חשוב גם לשמור על המדינה. "מה שעומד כאן הוא עתיד וצביון המדינה, ולדעתי זה הדבר הקובע", אמר שר הפנים. "יש לנו יכולת להכפיל את התפוסה ב'חולות'. אבל זה לא דבר שעומד לבדו". סער פנה לח"כ ח"כ מרב מיכאלי (העבודה) ולח"כ מיכל רוזין (מרצ), ואמר: "אתם נאבקים שהם לא יצאו מפה, אלא שהם יישארו פה. מעולם לא הצגתם כלי איך נתמודד איתם. אתם הלובי הפרלמנטרי של המסתננים. אתם משקרים באופן רציף".

יו"ר הוועדה, ח"כ מירי רגב (הליכוד), טענה בדיון כי החלטת בג"ץ הייתה בלתי-מידתית. "היא הותירה את ממשלת ישראל בלי דרך להתמודד עם הבעיה. ההחלטה העבירה מסר לאפריקנים שהם יכולים לחצות את הגדר, לשהות 60 יום במתקן השהייה, ולאחר מכן להישאר בישראל ולעבוד. עד 22 בדצמבר נביא הצעת חוק חדשה. אם צריך ועדת הפנים תעסוק אך ורק בזה", אמרה רגב. "החוק החדש יעסוק בהחזרה מרצון של אלפי מסתננים שהגיעו לארץ כדי לעבוד. אני לא מדברת על פליטים".

ראש עיריית אילת, מאיר יצחק הלוי, תמך בעמדתם של רגב וסער. "יש כאן דינמיקה מסוכנת", אמר. "איך אני יכול לנהל עיר באופן הזה? מדינה ריבונית מסודרת לא יכולה לאפשר לכל דכפין להיכנס. מבחינתי עניי עירי קודמים. תושבים ברחו מהשכונות הוותיקות באילת".

בתגובה לטענותיהם של סער ורגב, אמרה יו"ר ועדת העובדים הזרים, ח"כ רוזין, כי הם "מנסים לעשות הפרד ומשול ולשסות את תושבי דרום תל אביב במבקשי המקלט". ח"כ רוזין הוסיפה: "הגיע הזמן להתפכח ולהבין שמי שאשם במצב זו הממשלה שלא מספקת מדיניות הגירה יעילה ואנושית. הפתרון הראוי והאנושי הן לתושבי דרום תל אביב והן למבקשי המקלט הבורחים מארצם הוא לאפשר למבקשי המקלט להתפרנס בכבוד ולהתפזר בכל רחבי הארץ".

חברת סיעתה של רוזין, ח"כ תמר זנדברג, הבהירה כי "מדינת דרום תל אביב" זקוקה בדחיפות לתכנית חירום לאומית, כבר עכשיו. "הגורם הראשון הוא הזנחה כללית בתחום החינוך והרווחה. מכיוון שהאוכלוסייה בדרום תל אביב מוזנחת מלכתחילה, הקיצוצים בתחומים האלה פגעו בה באופן כפול" הסבירה ח"כ רוזין. "הוספת אוכלוסייה נוספת מוחלשת עוד יותר, כמובן דרדרה את המצב עוד יותר".

באמצע הדיון קם ממקומו עובד חוגי, תושב דרום תל אביב שהאזין לדברים, ואמר: "איך האנשים האלה מייצגים אותנו? בג"ץ מנותק מהעם. אם לא ל'חולות', אז תיקחו אותם אליכם הביתה. אומרים 50 אלף, וזה נשמע לא הרבה במדינה של תשעה מיליון. אבל זה לא 50 אלף שמפוזרים במדינה, הם כולם בתא שטח קטן מאוד". חוגי זעם בדיון והטיח בנוכחים: "אתם שוכחים אותנו. אל תתפלאו כשבסוף יהיה פה ימין קיצוני. תראו מה קורה באירופה, זה מה שיהיה כאן בסוף".

שפי פז מסיעת "דרום העיר" במועצת העיר תל אביב טענה כי "שכונות דרום תל אביב מרוסקות, אנשים שבורים, אין להם כוח. תמצאו פתרונות זמניים כדי להוציא אותם מהשכונות.
תתחילו לשקם אותנו, אנחנו כמו אחרי גל של צונאמי".

ח"כ מיכאלי השיבה לטענות של תושבי דרום תל אביב ואמרה: "קיצצו לכם את קצבאות הילדים, מטוסים עוברים לכם מעל הראש כאילו אתם לא צריכים לישון בלילה. יש הרבה פעולות שנעשות כל הזמן בכנסת בניסיון לשפר זכויות אדם של תושבי ותושבות דרום תל אביב. אנו רואים אתכם מול העיניים, מבקרים אצלכם ואכפת לנו מכם יותר ממזרים ומזרות. הבעיה היא שלכלוא אותם או להעניש אותם לא יפתור לכם את הבעיות".

יו"ר המכון להגירה במרכז האקדמי רופין, ד"ר דבורה בלום, אמרה כי "גדעון סער, בהצהרות הפופוליסטיות שלו, ממשיך מדיניות ממשלתית שעובדת על תושבי הדרום בעיניים, ולמעשה משסה אותם במבקשי המקלט". ד"ר בלום הוסיפה כי "יש קרוב ל-50 אלף מבקשי מקלט בישראל וכליאתם במתקן 'חולות היא לא רק לא מוסרית, אלא גם לא יעילה. השר חייב להפסיק להתעלם מהעובדה שהם כאן ולא ניתן להחזירם בגלל החוק הבינלאומי ובמקום זה למצוא פתרון אמיתי. אם יתנו להם אשרות עבודה למשרות שבהן ישראלים בכל מקרה אינם עובדים, ובמקביל יפזרו אותם באופן גיאוגרפי באופן ראוי בין ערי המדינה, כך יימצא פתרון ראוי לתושבי דרום תל אביב וגם למבקשי המקלט".

המרכז למדיניות הגירה ישראלית המייצג את התושבים הציג היום בוועדת הפנים נייר מדיניות המציע תכנית פעולה יצירתית לטיפול במימדי התופעה. התכנית כוללת הקמת קרן ממשלתית אליה יופרשו 40% משכרם של מהגרי העבודה ישירות מהמעסיקים. הסכום שייצבר ישוחרר רק בעת יציאה מהארץ או לחלופין בעת קבלת מעמד פליטות בישראל.
יונתן יעקובוביץ', ראש תחום הסברה במרכז למדיניות הגירה: "על מנת להתמודד עם תופעת ההסתננות, על מדינת ישראל לשלול את התמריץ הכלכלי. בנוסף, על המדינה לבדוק את בקשות המקלט של כל אדם החפץ להגיש בקשה שכזו, לקבוע מכסה לקליטת פליטים בישראל ולבקש סיוע בינלאומי או למצוא הסדרים במדינות קולטות שלישיות".

(עדכון ראשון: 9:42)

לפניות לכתב עמרי נחמיאס: omri_n@walla.net.il

בהכנת הידיעה השתתפה דנה ירקצי