ברחבי העולם הערבי ציינו אתמול (שבת) את חג הקורבן, אחד החגים החשובים ביותר בלוח השנה המוסלמי. על האווירה החגיגית מעיבה השנה עננה כבדה שמגיעה מכיוון סוריה ועיראק, שם ממשיך ארגון "המדינה האיסלאמית" (דאעש) במסע הכיבושים שלו. בסוף השבוע התקרבו לוחמי ארגון הטרור לעיר הכורדית הגדולה כובאני, ובמקביל הוציאו להורג מול המצלמה את אלן הנינג, עובד סיוע בריטי שהגיע לסוריה כדי לסייע לקורבנות המלחמה והפך לקורבן בעצמו.
ארצות הברית וכוחות הקואליציה שחברו אליה מפציצים מטרות של דאעש מדי יום ומסבים לו נזקים, אולם עד כה לא חלה נסיגה משמעותית בפעילותו של הארגון. על רקע האימה המשותפת כמעט לכל מדינות העולם מהתקדמותם של האיסלאמיסטים, הוקמה בשבוע שעבר בניו יורק התארגנות חדשה, שמטרתה לפגוע בשני מוקדי הכוח העיקריים של "המדינה האיסלאמית" ושל ארגוני טרור הדומים לו: אמצעי המימון של הארגון ויכולתו לגייס מתנדבים דרך האינטרנט.
מסע הכיבוש של דאעש || סיקור מיוחד:
דאעש ערפו ראשו של בריטי; קמרון: "בלתי נסלח"
הרוג ראשון לכוחות ארה"ב מתחילת הלחימה נגד דאעש
"חשש מטבח ומהרס": דאעש נכנסו לכובאני הנצורה
ההתארגנות החדשה, הפועלת תחת הכותרת "הפרויקט למאבק בקיצוניות" (באנגלית: Counter Extremism Project) מנסה לחשוף את רשתות התמיכה הכלכליות של דאעש ושל ארגונים מסוגו, ובמקביל להיאבק בפעילות הענפה של האיסלאמיסטים ברשתות החברתיות. ההתארגנות מובלת על ידי בכירים לשעבר בממשל האמריקני, בהם הסנאטור ג'ו ליברמן והדיפלומט הוותיק מארק וואלאס. כמו כן, חברים בהתארגנות אישים בכירים ממדינות מוסלמיות ומומחים לטרור, לכספים ולרשתות חברתיות.
נשיאת ההתארגנות החדשה היא פראן טאונסנד, שכיהנה כיועצת הבכירה לביטחון פנים של הנשיא לשעבר ג'ורג' וו. בוש. בראיון לוואלה! חדשות שהתקיים השבוע בניו יורק, הסבירה טאונסנד מדוע חשוב להיאבק בפעילות הכלכלית והאינטרנטית של ארגוני הטרור. "הכסף הוא החמצן של ארגוני הטרור", היא אומרת. "דאעש מרוויח מיליונים מדי יום ממכירת נפט, והכסף הזה מאפשר לשלם ללוחמים, לתחזק את 'המדינה' שהם טוענים שהקימו בסוריה - והכי חשוב מבחינתם, לייצר תעמולה איכותית מאוד, שבאמצעותה הם מגייסים לוחמים חדשים ואוספים תרומות. בלי ההכנסה השוטפת הזו, הם יהיו ארגון חלש יותר באופן משמעותי".
הבעיה העיקרית, אומרת טאונסנד, היא שכיום, למרות שהמאבק נגד דאעש נמצא בראש סדר העדיפויות הבינלאומי, עדיין אין מספיק מידע על מקורות ההכנסה של הארגון. "אנחנו מבינים שהם מוכרים נפט לחברות פרטיות במדינות השכנות ל'מדינה' שלהם, וכמובן שהם הרוויחו הרבה כסף מקבלת כופר עבור חטופים", היא אומרת, ומסבירה כי "האתגר המרכזי הוא לחשוף מי מקיים איתם יחסים כלכליים, ולהפעיל לחץ על ממשלות וחברות פרטיות לחדול מקשרים ישירים או עקיפים עם הכנופייה הזו".
נדע להקים את הרעש הנחוץ
טאונסנד מאמינה שהדבר אפשרי, בהתבסס על ניסיון העבר עם איראן. בשנים האחרונות היא הייתה פעילה בהתארגנות בשם "מאוחדים נגד איראן גרעינית", שהצליחה לגרום לשורה של חברות ענק לצמצם את פעילותן הכלכלית ברפובליקה האיסלאמית. "בפעילות נגד הגרעין האיראני הצלחנו לגרום לחברות חשובות מאוד מארצות הברית, אירופה ואפילו סין, לחדול מפעילות שיכולה לתמוך בתכנית הגרעין או בפעילות הטרור שאיראן מארגנת. אם נעבוד נגד ארגוני הטרור בשיטות דומות לאלה שהפעלנו נגד איראן חשיפת רשתות התמיכה הכלכליות, והפעלת לחץ ציבורי על חברות וממשלות לשנות את דרכיהן אני מאמינה שנצליח להגיע לתוצאות", היא מבהירה.
הביטוי שטאונסנד משתמשת בו הוא Name and Shame - דהיינו, לחשוף מי מרוויח מסחר עם ארגוני הטרור, ולהשתמש באמצעי התקשורת וברשתות החברתיות כדי להביך אותו. בהקשר הזה בדיוק פרצה בסוף השבוע סערה דיפלומטית, לאחר שהעיתון הטורקי "הורייט" חשף כי סגן נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן, האשים את טורקיה בסיוע ליצירת דאעש.
נשיא טורקיה, רג'פ טייפ ארדואן, הגיב בזעם לדברים ואמר כי ביידן "מחוק" מבחינתו. מאוחר יותר שוחח ביידן עם ארדואן והתנצל על דבריו. טאונסנד העדיפה בשיחה עם וואלה! חדשות לא להתייחס ספציפית לטורקיה, והסתפקה באמירה ש"אנחנו עובדים קשה מאוד כרגע, עם מומחים מכמה תחומים, כדי למפות ולחשוף את היחסים של מדינות שונות עם דאעש. ברגע שיהיו ממצאים ברורים, אנחנו נפרסם אותם ונדע להקים את הרעש הנחוץ בנושא".
מדוע בעצם יש צורך בהתארגנות אזרחית כמו שלכם? זו לא אמורה להיות אחריותו של הממשל האמריקני?
"אני בטוחה שגם בממשל וגם בסוכנויות המודיעין עוסקים בנושא החשוב הזה, אבל היתרון שלנו כהתארגנות אזרחית הוא שאנחנו יכולים להשתמש במומחים משורה רחבה של תחומים, שאינם עובדים בשורות הממשלה. יתרה מכך, יש לנו יותר לגיטימציה לנהל קמפיין תקשורתי אגרסיבי בנושא. אם נגלה שחברה או מדינה מסוימת תומכות בעקיפין ובדרכים מתוחכמות בפעילות הטרור, לא יהיו שיקולים מדיניים או כלכליים שיגבילו את התגובה הציבורית שלנו. הממשל, לעומת זאת, נדבק לשאלות משפטיות, וקשה לו להתמודד עם סיטואציות שהן 'בתחום האפור'. אנחנו לא באים להחליף אותו, אלא לסייע לו".
"נוסף על כך, הממשל מתמקד כרגע בעיקר בהיבט הצבאי, שהוא חשוב מאוד ודורש הרבה תשומת לב. האחריות של הממשל היא רחבה מאוד, וחלק גדול מהזמן הוא עוסק אך ורק בטיפול במשברים מידיים, כמו מה שקרה עם היזידים בעיראק בחודש שעבר. אנחנו לעומת זאת, ממוקדים לחלוטין בשני נושאים מאוד ספציפיים: המימון והפעילות המקוונת".
ברור מדוע חשוב לעסוק במימון, אבל למה החלטתם להתמקד גם בפעילות ברשת?
"פעילות ברשתות חברתיות היא כיום הדרך היעילה ביותר של ארגוני טרור כמו דאעש לגייס לוחמים חדשים לשורותיהם, לאסוף תרומות ולהפיץ פחד ואימה ברחבי העולם. מאז שהשקנו את היוזמה התראיינתי כמה פעמים בנושא, ואחרי כל ראיון הוצפתי במאות, לפעמים אפילו אלפי תגובות אלימות, כולל איומים ברצח. הרושם שקיבלתי הוא שיש להם ממש 'צבא אלקטרוני', מאורגן וממושמע, שמפיץ את השנאה שלהם לכל קצוות תבל. בלי להילחם בתופעה הזו, אי אפשר יהיה לנצח אותם.
"גנרל אמריקני בכיר ששוחח איתי בנושא אמר לי דברים דומים. אי אפשר רק להרוג את התנין, הוא הסביר, חייבים במקביל גם לייבש את הביצה כי אחרת ייצאו ממנה תנינים חדשים. כרגע מה שקורה, באופן אבסורדי, הוא שהפעילות הצבאית שלנו, שהיא חשובה מאוד, דווקא מחזקת אותם בזירה האינטרנטית. הם משתמשים בזה כדי לצייר את עצמם כמי שנלחמים בשם העולם המוסלמי כולו נגד המערב".
מה אפשר לעשות כדי לעצור את המגמה הזו? להגביל את מה שקורה ברשת זה כמעט בלתי אפשרי.
"אני לא חושבת שאפשר להגביל לחלוטין את הפעילות שלהם, אבל בהחלט יש מקום לסמן משתמשים שמפיצים באופן שיטתי תעמולת טרור, ולהגביל את הפעילות שלהם. כיום אנחנו נמצאים בפיגור אחרי התעמולה שלהם, וצריך להפוך את המגמה. מעבר לכך, חשוב לעודד קולות אחרים, בעיקר מתוך העולם המוסלמי, שמציגים את האמת על הפעילות של ארגוני הטרור. יש לא מעט קולות כאלה, אבל הבעיה היא שהם לא מקבלים מגפון מספיק קולני. חשוב גם לדעת מה החולשות של הטרוריסטים ולפגוע בהם בנקודות הנכונות. למשל, להשתמש באנשי דת נגדם, לעודד קולות שמגנים את הפעילות שלהם דווקא מנקודת מבט דתית.
"עוד דבר חשוב מאוד זה לחזק את מעמדן של הנשים. אחרי שפורסם בתקשורת הערבית שבהפצצות נגד דאעש השתתפה גם טייסת קרב אמיצה מאיחוד האמירויות, מרים אל-מנסורי, אפשר היה לראות איך הרשתות החברתיות בערבית גועשות סביב הסיפור. מבחינת הטרוריסטים זו כמובן הייתה השפלה כפולה, המחשבה שאישה מטיסה מטוס קרב ומפציצה אותם מהאוויר היא בלתי נסבלת עבורם. זו דוגמה מצוינת לכך שאפשר להילחם בנרטיב שלהם, להציב מודלים אחרים לחיקוי ולחזק מגמות חיוביות בעולם המוסלמי, נגד החושך שארגוני הטרור מנסים לקדם".
ביוזמה שטאונסנד מובילה שותפים אישים בכירים שמזוהים עם שתי המפלגות הגדולות בארצות הברית, דמוקרטים ורפובליקנים. היוזמים מתכוונים לעבוד בשיתוף פעולה עם הממשל האמריקני, ומביעים תמיכה בהחלטתו של הנשיא אובמה לפגוע מהאוויר במוקדי הפעילות של דאעש. עם זאת, טאונסנד עצמה סבורה שההתערבות האמריקנית במלחמה בסוריה הגיעה מאוחר מדי. "דעתי האישית היא שהיינו צריכים להתערב הרבה קודם לכן, ואילו היינו עושים זאת, היינו מתמודדים כיום עם איום פחות משמעותי על שלום העולם", היא אומרת.
אבל מתי? הרי דעת הקהל בארצות הברית התנגדה באופן גורף למעורבות אמריקנית, עד ששודרו תמונות ההוצאה להורג של העיתונאי ג'יימס פולי.
"לפני שנה, אחרי שאסד השתמש בנשק כימי, הייתה תמיכה בינלאומית רחבה לפעולה אמריקנית נגדו, כולל מצד מדינות ערב. הציפייה הייתה שאובמה יעמוד במילה שלו לגבי 'הקו האדום'. העובדה שנמנענו מפעולה באותו שלב, גרמה לדעתי להיחלשות משמעותית של כוחות האופוזיציה המתונים בסוריה וחיזקה את הקיצוניים. אנשים הגיעו למסקנה שהישועה לא תבוא מהמערב, ופנו לחפש את הישועה במקומות אחרים. חלפה שנה, וכעת אנחנו מוצאים את עצמנו בכל זאת נלחמים בעיראק ובסוריה, בסיטואציה לא פחות מסובכת".
"גם ישראל תוכל לתרום את חלקה"
טאונסנד מאמינה שהנושא החשוב ביותר שלא זוכה כיום לתשומת לב בינלאומית מספקת הוא מצבם של פליטי המלחמה בסוריה. "הסבל האנושי שנגרם לפליטים הללו בטורקיה, בירדן ובלבנון הוא בלתי נתפס", היא טוענת. "מחנות הפליטים הענקיים הופכים עם כל יום שעובר ללשכות גיוס עבור הארגונים הקיצוניים. גדל כיום דור שלם של ילדים סורים שאינם זוכים לחינוך, או לתנאי מחיה בסיסיים". לדבריה, "הפחד הגדול שלי הוא שהילדים הללו יפלו כפרי בשל לידי הטרוריסטים. הארגון שלנו מתמקד בסוגיות שהזכרתי, המימון והפעילות ברשת, אבל חשוב מאוד לתת את הדעת גם לבעיה ההומניטרית הזו".
ישראל, לדעתך, יכולה לסייע בנושא הזה?
"אני יודעת שישראל כבר מסייעת לפליטים ולקורבנות של המלחמה בגבול ברמת הגולן. מעבר לכך, אני משוכנעת מניסיוני בסיכול טרור עבור הממשל, שישראל תורמת תרומה משמעותית מאוד בתחום המודיעין. אני לא נמצאת בעמדה בכירה בממשל זה כמה שנים, אבל בתקופתי לא היה ספק שהמודיעין הטוב ביותר והניתוח המדויק ביותר נמצא בידי הישראלים, בעיקר בגלל שאנשי המודיעין שלהם מבינים את השפה וחיים את המרחב. אני בטוחה שישראל תוכל לתרום את חלקה גם למאבק הכלכלי שהארגון שלנו מתכוון להתמקד בו".
לפניות לכתב אמיר תיבון: amir.tibon@walla.co.il
(עדכון ראשון: 23:10)