הוועדה למינוי שופטים בחרה היום (ראשון) פה אחד ביועץ המשפטי לממשלה לשעבר מני מזוז, ובשופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, ענת מרון, לכהן כשופטים חדשים בבית המשפט העליון. שרת המשפטים ציפי לבני אמרה כי "הוועדה בחרה שני מינויים מצוינים".
לדבריה, הבחירה בשניים - שמצייגים "התנהגות שראויה לשופט" תחזק את העליון. "הדרך לחיזוק אמון הציבור במערכת המשפט עוברת דרך מינוי שופטים טובים, שהתנהלותם ללא רבב", אמרה ברומזה על שורת המקרים הפליליים לכאורה בהם היו מעורבים שופטים. "המערכת תקיא מתוכה את אלה שלא ראויים", סיכמה.
עוד ידיעות בוואלה! חדשות
חשש בערים המעורבות: יום הכיפורים וחג הקורבן יתנגשו
השופט, הרומן והמעקבים הסודיים
"מרוב תרומות לחיילים - לא נשאר לנזקקים"
מזוז ומרון נבחרו אחרי שזכו ברוב קולות מחברי הוועדה, בה חברים פרט ללבני גם שר התקשורת גלעד ארדן, יו"ר האופוזיציה יצחק הרצוג, ח"כ יצחק כהן (ש"ס), הנשיא גרוניס והשופטים אסתר חיות ואליקים רובינשטיין. חברים נוספים בוועדה הם עורכי הדין רחל בן ארי וחאלד זועבי מטעם לשכת עורכי הדין.
מזוז, שהיה מועמד כבר ב-2011, היה המועמד המועדף על לבני והייתה הסכמה לגביו גם אצל רוב החברים האחרים בוועדה. מזוז גדל בפרקליטות ומונה לבסוף לתפקיד הנחשב של היועץ המשפטי לממשלה. הוא הוביל חקירות רבות נגד אנשי ציבור, אבל זכור גם כמי שסגר את תיק ה"אי היווני" נגד ראש הממשלה אריאל שרון ובנו גלעד, וספג ביקורת חריפה על הסדר הטיעון שביקש לערוך עם הנשיא לשעבר משה קצב.
ברון היא בוגרת החוג למשפטים באוניברסיטת תל אביב, ואת התמחותה בסוף שנות ה-70' עשתה בלשכת היועץ המשפטי למערכת הביטחון. היא עורכת דין מאז 1979, ואחרי יותר מעשור כעצמאית מונתה בתחילת שנות ה-90' לשופטת בית משפט השלום בתל אביב. מאז יולי 2002 עברה לכהן בבית המשפט המחוזי בעיר - והיום כאמור זכתה במינוי המכובד לעליון.
ברון נהנתה מתמיכתם של השופטים בוועדה ויחסיה הקרובים עם חברת הוועדה השופטת חיות שיחקו לטובתה. חיות לא השתתפה בהצבעה על מועמדותה, ולכן נזקקה לרוב רק של שישה קולות.
בעוד שמינויו של מזוז היה די צפוי, הקרב על המקום השני היה פתוח עד הרגע האחרון. הדבר היחיד שהיה ידוע הוא שהשרה לבני ביקשה למנות לתפקיד אישה, ושהיא והרצוג היו מעוניינים לראות בתפקיד דווקא את נאוה בן אור, שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים. עם זאת, השילוב של בן אור, שבדומה למזוז מגיעה מהפרקליטות, עורר התנגדות מצד הפוליטיקאים האחרים בוועדה וגם בקרב נציגי לשכת עורכי הדין, שראו בשילוב בין השניים תוספת תביעתית מוגזמת ולא מידתית עבור הפרקליטות בעליון.
הבחירה בשופטים חדשים הייתה הכרחית בשל פרישתו בחודש ינואר הקרוב של נשיא העליון אשר גרוניס ולאור פרישתה של השופטת עדנה ארבל לפני שלושה חודשים. את גרוניס תחליף השופטת מרים נאור, שהוועדה תאשר את מינויה לתפקיד. השופט אליקים רובינשטיין ימונה למשנה שלה.
טרם בחירתה של ברון, אחת המועמדות המובילות במרוץ הייתה נשיאת בית המשפט המחוזי בתל אביב, דבורה ברלינר. עם זאת, בשל גילה (67) באם הייתה נבחרת הייתה מתמנית לתקופה של שלוש שנים בלבד לאור גיל הפרישה. השופט אליקים רובינשטיין היווה בהצבעה היום את כף המאזניים, אולם הוא בחר שלא להתעקש על ברלינר.
לבני מצדה העדיפה למנות שופטת לזמן ארוך ולא מינוי זמני כשל ברלינר. פרט לכך, אחד הדברים שישחקו לזכותה של ברון הוא הוותק שלה כמו גם תמיכתו של גרוניס בה. ברון מגיעה עם סט ערכים של זכויות הפרט וכשתמונה אסתר חיות לנשיאת העליון, ברון - שמחזיקה בתפיסת עולם דומה של שלטון החוק וזכויות הפרט, תהווה לכך חיזוק משמעותי.
מנכ"לית הרשות לקידום מעמד האישה, ורד סויד, ברכה על החלטת הוועדה למינוי שופטים ואמרה כי "ניכר שלראשונה הוטמע בוועדה השיקול המגדרי". סויד הביעה תקווה כי "צעד זה הינו סנונית ראשונה המעידה כי מגמת קידום הנשים בוועדה תימשך, במטרה לצמצם את הפער המגדרי הקיים כיום בבית המשפט העליון".
לפניות לכתבת גלי גינת: gali.gnt@walla.com