ראש השנה הולך ומתקרב, וכך גם חלוקת המזון וערבי ההתרמה הטלוויזיוניים בחסות העמותות השונות למען משפחות שידן אינה משגת לערוך ארוחת חג ראויה. אולם, סקר חדש שנערך לקראת החג מעלה כי לרוב הישראלים נמאס מהתמונות של תורי חלוקת המזון הארוכים מאירועי ההתרמה - והם סבורים שעל המדינה לדאוג לנזקקים, ולא העמותות. מנגד, רבים תומכים בהמשך פעילותן ואף סבורים כי על המדינה לסייע במימונן.
הסקר, שערך מכון המחקר "מאגר מוחות" בראשות פרופ' יצחק כץ עבור השדולה לביטחון תזונתי ועמותת "ידיד", כלל 515 נשאלים מכלל הציבור היהודי והערבי בישראל. 57% מהנשאלים סבורים כי יש לסייע לנזקקים על ידי הענקת תלושים לרכישת מזון לשימושם האישי, ולא באמצעות חלוקת חבילות מזון על ידי עמותות. את התלושים, סבורים רוב הנסקרים, על המדינה למסור באמצעות הרשויות המקומיות (47%) או הביטוח הלאומי (35%). רק כחמישית מהנשאלים (18%) סבורים כי עמותות המזון הן אלו שצריכות לחלק את כרטיסי המזון והשוברים.
עוד ידיעת בנושא חברה ורווחה:
"כולם בשביל אחד": האפליקציה שתציל אתכם מצרה
חרם בנתיבות: התלמידות הספרדיות נותרו לבד בכיתה
ילד של אף אחד: כך מועבר יתום בין מסגרות ללא פתרון
כמו כן, 81% מכלל הנסקרים סבורים שהמדינה צריכה לסייע במימון העמותות. 46% מהנשאלים בסקר סבורים שהמדינה צריכה לממן "במידה ניכרת" או "באופן מלא" וכשליש (35%) סבורים כי המדינה צריכה לממנן במידה בינונית ובמידה רבה. רק כחמישית (19%) מהנשאלים סבורים כי המדינה לא צריכה כלל לממן את העמותות המחלקות מזון לנזקקים או לממנן "במידה מעטה" בלבד.
כאשר נשאלו הנסקרים האם הם עצמם נוהגים לתרום לעמותות לחלוקת מזון, רק 38% מהם אמרו כי הם נוהגים לתרום כסף לאיסוף וחלוקת מזון לנזקקים "לעיתים קרובות" או "כל הזמן", בעוד ש-62% מהם אמרו שהם נוהגים לעשות זאת "לעיתים רחוקות בלבד", או כלל לא.
עוד נמצא, כי 73% מהנשאלים סבורים שעל המדינה לסייע לבעלי אולמות אירועים ומסעדות המעוניינים לתרום מזון לנזקקים אך פוחדים מתביעות מצד מקבלי המזון. כיום בעלי מסעדות ואירועים נאלצים לשלם סכומים גבוהים לחברות הביטוח אם ברצונם לחלק מזון שנשאר בסוף היום, מכיוון שחלק מהנזקקים עלולים לגרור אותם לבית המשפט בתואנה שהאוכל מקולקל. מסיבה זו, רבים מבעלי האולמות והמסעדות נמנעים מחלוקת מזון לנזקקים.
עוד עולה מהסקר, כי 53% סבורים שלא צריך לקיים אירועי גיוס והתרמה טלוויזיוניים, בשל הגדלת התלות של הנזקקים בעמותות. מנגד, 47% מחזיקים בדעה ההפוכה ותומכים בשידורים לאור הכסף הרב שמגויס בהם לטובת משפחות קשות יום.
הרצוג: "אין סיבה שבישראל יסבלו מחוסר ביטחון תזונתי"
יו"ר האופוזיציה, ח"כ יצחק הרצוג, שמשמש יו"ר השדולה לביטחון תזונתי, התייחס לממצאי הסקר. "ביטחון תזונתי הוא התנאי הבסיסי למחייה בכבוד וכך צריכה הממשלה להתייחס אליו", אמר הרצוג. "כדי להילחם בתופעה המתרחבת של אובדן הביטחון התזונתי על הממשלה להציב זאת כיעד לאומי בסדר עדיפות גבוה ולהקצות לכך את המשאבים המתאימים. אין שום סיבה שבמדינה עשירה ומתקדמת כמו מדינת ישראל יסבלו כל כך הרבה אנשים מחוסר ביטחון תזונתי".
רן מלמד, סמנכ"ל עמותת "ידיד" הפועלת לעיגון מדיניות ממשלתית בתחום הביטחון התזונתי, התייחס גם הוא לנושא ולתקצובו על ידי הממשלה. "אנו דורשים את הרחבת מפעל ההזנה בבתי הספר עד לכיתות הגבוהות, מתן ארוחות חמות לילדים בחופשה ובעיקר תקצוב שוטף של המועצה לביטחון תזונתי", אמר מלמד. "הדבר יאפשר לה לקבוע את המדיניות הממשלתית ולהפעילה הלכה למעשה".
לפניות לכתבת דנה ויילר פולק: danawp@walla.com