שר הביטחון, משה יעלון, התייחס הבוקר (שני) למשבר סביב תקציב המדינה לשנת 2015, הסובב סביב התעקשות משרד האוצר שלא לאשר למשרד הביטחון תוספת תקציבית של כעשרה מיליארד שקל. "ביטחון עולה כסף, ואין מלחמות זולות", אמר יעלון בנאום שנשא בכנס הסייבר הבינלאומי באוניברסיטת תל אביב.
"אני רוצה לדמיין את ישראל ב'צוק איתן' ללא 'כיפת ברזל'. אנו זקוקים למערכות נוספות כמו 'שרביט קסמים' ו'חץ 3' למען הגנה רב-שכבתית, וכן, זה עולה מיליארדים, כפי שאמר ראש הממשלה, אבל תחשבו על העלות האלטרנטיבית של 4,500 רקטות שהיו פוגעות בישראל ללא 'כיפת ברזל'".
"אין לנו מספיק כלי רכב ממוגנים, וגם זה עולה מיליארדים", הוסיף יעלון. "דמיינו שלא יהיו לנו יכולות המודיעיניות, שגם הן עולות מיליארדים, שאיפשרו לנו לבצע תקיפות מדויקות נגד חמאס, ואילצו אותו לקבל את הפסקת האש. גם המכשולים בגבולות עם מצרים ועם סוריה, לנוכח ההתפתחויות שם - עולים מיליארדים". לדברי יעלון, "תקציב הביטחון קוצץ בשל סיבות פוליטיות. כאן לא מדובר על תוספת, אלא על תיקון של עיוות שנועד לכסות את הוצאות 'צוק איתן'".
בהמשך דבריו התייחס יעלון גם למכתב הסרבנות שעליו חתמו חיילים מיחידה 8200. "הדילמות הללו צריכות לעלות בתוך הצבא, אך השימוש בצרכים צבאיים לצרכים פוליטיים אינו קביל", הבהיר. "רק בודדים מהם (מהחותמים, ד"י) עוסקים בהאזנות בזירה הפלסטינית, ורק אחד מהם שירת ב'צוק איתן'. אם כך, ברור שהמניעים הם פוליטיים. לא ארשה שימוש באמצעים צבאיים לצרכים פוליטיים, ולפיכך הנחיתי את הרמטכ"ל להתייחס לסרבנים הללו כאל עבריינים".
המאבק על התקציב - כותרות אחרונות:
במערכת הביטחון שוב מאיימים: "לא תהיה תוספת? נשבית טיסות"
נתניהו: "זקוקים לעוד מיליארדים רבים בתקציב הביטחון"
בכיר ביטחוני: "הצעת האוצר - הימור על ביטחון ישראל"
אתמול אחר הצהריים הסתיימה ללא תוצאות במשרד ראש הממשלה פגישתם של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר האוצר, יאיר לפיד, בנוגע לתקציב. השניים קבעו לתת לצוותים המקצועיים לדון בנושא בימים הקרובים, ולאחר מכן לשוב ולהיפגש. לפיד הציג לראש הממשלה תקציב המאופיין במדיניות שעליה הצהיר - הגדלת הגירעון, הימנעות מהעלאת מסים ותקצוב תכנית מע"מ 0. לפיד מתכנן כי יעד הגירעון בתקציב השנה הבאה יהיה 3.18% מהתוצר. מדובר בעלייה מיעד הגירעון של השנה הנוכחית, שעמד על 3%. לפיד הביע אמנם בפגישה הסכמה עקרונית לתת תוספות לתקציב הביטחון, אך רק כאלו הנוגעות לפעולות הקשורות במערך הלוחם.
אמש, בנאומו בכנס הסייבר, שב והדגיש ראש הממשלה את תמיכתו בהעברת הסכום המבוקש למשרד הביטחון. "הכספים שהשקענו בביטחון תרמו לכלכלת המדינה", אמר נתניהו. "המיליארדים שהשקענו ב'כיפת ברזל' אפשרו לכלכלת ישראל להמשיך לתפקד במהלך המערכה האחרונה - ומנעו בריחה של השקעות מישראל. המיליארדים שהשקענו בגדר בדרום בלמו כליל את ההסתננות לישראל, גם של הג'יהאדיסטים מסיני. אני זוכר שהייתה ביקורת על ההשקעה ה'מופרזת' שלנו בביטחון, אבל אני לא רוצה לחשוב מה היה קורה אילולא השקענו זאת".
נתניהו הדגיש: "לאור האיומים באזורנו אנחנו זקוקים להגדלה משמעותית של מיליארדים רבים בתקציב הביטחון, ויש לעשות זאת בדרך אחראית ללא גירעון גדול".
גורם בכיר במערכת הביטחון תקף אמש את הסירוב במשרד האוצר לאשר למשרד הביטחון את התוספת המבוקשת. "אם לא נקבל תקציב של 63 מיליארד שקלים נשבית פעם נוספת את הטיסות והאימונים ביבשה החל מחודש אפריל הקרוב", איים הגורם הבכיר. "הצבא פשוט יעצור, כאילו לא הייתה כאן מלחמה בחודשים האחרונים. זה לא איום, זו מציאות".
לטענת הגורם הבכיר, אנשי משרד האוצר, ובראשם השר הממונה יאיר לפיד, אטומים לרבות מהדרישות של משרד הביטחון. "רוצים שנתייעל ונקצץ, אבל לא מוכנים להקשיב בנושא ה'אבנים הכבדות'", אמר. "שוב שוכחים את חלקן של הפנסיות מכלל התקציב, תקציב נכי צה"ל באגף השיקום ותקציב המשפחות השכולות". עוד הוא הוסיף, כי "יש התעלמות מהבקשות הבסיסיות שלנו להפסיק לשלם מס על הדלק ומס על כספי סיוע מארצות הברית. זה לא רציני".
השר פרי: "אם נתניהו רוצה בחירות, זה יילך לשם"
עמיתו של שר האוצר למפלגת יש עתיד, שר המדע והטכנולוגיה יעקב פרי, התייחס אתמול למשבר. "אנחנו נישאר בעמדתנו: אם נתניהו רוצה בחירות, זה יילך לשם, ואם לא - נגיע להסכמות", אמר לוואלה! חדשות. "השאלה היא מי ימצמץ ראשון ואני מאוד מקווה שנמשיך לעמוד על שלנו והעסק יגיע לפתרון. אם לא, נלך לאופוזיציה או לבחירות".
לדברי פרי, חלק מהוויכוחים בין שר האוצר יאיר לפיד לראש הממשלה בנימין נתניהו הם תוצר של מבצע "צוק איתן". "באשר לתקציב הביטחון, נשלם את מה הדרוש עבור סבב הלחימה האחרון וניתן תוספת. נסגור את התקציב עם תוספת למערכת הביטחון, אבל לא 11 מיליארד שקלים", הבטיח. הוא הוסיף כי "אי-העלאת המסים היא הכרח עקב ההאטה במשק. ויש גם את חוק מע"מ אפס, שאני מעריך שנעביר אותו. אנחנו עומדים על קרקע כלכלית מוצקה. עדיף היה להקטין את הגרעון ולתת לעוד משרדים, אבל לא נקצץ ברווחה, בבריאות ובחינוך, להוציא קיצוצים רוחביים. יש הגזמה פרועה מצדם של אלה שטוענים כי הגדלת הגרעון בכמה עשיריות אחוז תוביל אותנו למשבר נוראי".
"לפיד לא רוצה בחירות כרגע, אבל הוא לא חושש מכך וגם לא מבחירות", הוסיף פרי. "אנחנו לא בהיסטריה מהסקרים. כשלפיד הלך לאוצר ידענו שהוא לא יהיה פופולרי בשנתיים הראשונות. קשה לצאת מהמשרדים האלה עם ניצחונות גדולים. התהליכים ארוכי טווח, ובזה אנחנו מתעסקים. באנו לשנות סדרי עדיפויות ולכן אנחנו מתעקשים".