שעות שאחרי שהפסקת האש נכנסה לתוקף, מתחילים היום (רביעי) חישובי הרווח וההפסד של שני הצדדים. ישראל אומרת בצדק שחמאס חטף מכה קשה ואיבד רבים מהנכסים האסטרטגיים שלו. חמאס אומר, גם הוא בצדק, שישראל איבדה נכס מרכזי אחד: אמון הציבור בהנהגה ובצבא, שנסדק על רקע התמונות של תושבי עוטף עזה מתפנים מבתיהם תחת אש.
ראש הממשלה בנימין נתניהו מקווה שהשבת השקט תחזיר עם הזמן גם את אמון הציבור בהנהגה. זו הנחה אופטימית: מלחמת לבנון השנייה הביאה שקט ארוך טווח בצפון, אבל הציבור לא סלח למנהיגים שהובילו אותה. אחת הסיבות המרכזיות לכך הייתה "מחאת המילואימניקים" המניפולטיבית שנתניהו, אז ראש האופוזיציה, ניהל מאחורי הקלעים. ראש הממשלה חושש כעת מהשרים נפתלי בנט ואביגדור ליברמן: הוא יודע עד כמה קל להפוך תחושת חמיצות של אחרי מלחמה, לקמפיין פופוליסטי נגד הלגיטימיות של ראש ממשלה.
מלחמה בדרום | סיקור מיוחד בוואלה! חדשות:
ח"כ שקד במשדר וואלה!: הדרג המדיני גמגם
עיתוני העולם חוגגים עם עזה את שתיקת נתניהו
לילה שקט אחרי כ-5,000 רקטות: "ישנו כמו שאר הלילות"
נתניהו נמצא תחת מתקפה מימין, והאינטרס הפוליטי המובהק שלו הוא להקשיח עמדות מול הפלסטינים ולחזק את ההתנחלויות. מצד שני, המציאות המדינית תקשה עליו לפעול כך. אבו מאזן יוזם מהלכים נגד ישראל בפורומים בינלאומיים, החרם הכלכלי נגד ההתנחלויות באירופה מתחיל לגרום נזק ממשי, ואילו שותפותיה הקרובות של ישראל במהלך המבצע, מצרים וסעודיה, צריכות להוכיח כעת שהן אמנם נגד חמאס, אבל תומכות בעצמאות הפלסטינית. ישראל של נתניהו תצטרך להתמודד בחודשים הקרובים עם שיקום הנזק הכלכלי והמדיני של הלחימה. היא לא תוכל להרשות לעצמה צעדים שיעמיקו את הבידוד הבינלאומי שלה.
בתוך הקואליציה של נתניהו נמצאים לא רק בנט וגדעון סער, אלא גם 25 מנדטים של ציפי לבני, יעקב פרי ויאיר לפיד, שדוחפים את נתניהו לצאת ביוזמה מדינית עצמאית של ישראל. במהלך הלחימה נגד חמאס, ישראל נגררה במקום להוביל, ולמעשה נתנה לחמאס לקבוע את סדר היום. גישת "ירי ייענה בירי, שקט ייענה בשקט" לא תעבוד לנתניהו בזירה המדינית. אם לא תצא ביוזמה, אומרים לו שותפיו המתונים בממשלה, העולם יכפה עליך ויתורים שאתה לא מעוניין בהם.
הלחימה בעזה חיזקה את אחד הטיעונים המדיניים המרכזיים שנתניהו העלה במהלך תשעת חודשי המשא ומתן של ג'ון קרי: נסיגה משטחי הגדה המערבית ללא הסדרי ביטחון קשיחים אינה באה בחשבון. ישראל יצאה מעזה באופן חד צדדי, ללא כל הסדרי ביטחון בשטח, ונתניהו הדגיש לכל אורך המשא ומתן שהתנהל עד חודש אפריל כי "הגדה המערבית לא תהיה עזה". לבני תמכה בו לחלוטין בנקודה הזו.
לבני לוחצת על פשרה טריטוריאלית
הבעיה של נתניהו היא שכדי לנצל את הלחימה בעזה לחיזוק הטיעון החשוב הזה - אין גבולות חדשים ללא הסדרי ביטחון - הוא יצטרך לדבר גם על הגבולות החדשים, לא רק על ההסדרים. זו בדיוק הנקודה בה לבני ושותפיה לוחצים עליו: הם קוראים לו לצאת ביוזמה מדינית אמיצה, שתכלול הסכמה לוויתורים טריטוריאליים אבל תדגיש את הדברים החשובים לישראל בתחום הביטחון, או שהעולם יכפה עלינו תכנית ללא הסדרי ביטחון נאותים, כמו זה שמקדם בימים אלה יו"ר הרשות הפלסטינית.
העסקה "גבולות תמורת ביטחון" עמדה בלבו של המשא ומתן החשאי שניהל ג'ון קרי עד חודש אפריל האחרון. האמריקנים גיבשו תכנית ביטחונית חסרת-תקדים בהיקפה, שהתמקדה באזור בקעת הירדן. נתניהו, מצדו, ניהל עם אנשיו של קרי משא ומתן מתיש על ניסוחו של "מסמך המסגרת" שהם התכוונו להציג. באופן פומבי נתניהו דיבר על המסמך כ"מסמך אמריקני שאינו מחייב את ישראל", אבל בפועל גורמים בכירים מאוד בארה"ב ובישראל מודים שכמעט כל מילה במסמך תואמה אתו ועם יועציו.
השורה החשובה ביותר במסמך עוסקת בסעיף הגבולות. נכתב שם, שחור על גבי לבן, כי "על הגבול החדש, הבטוח והמוכר בין ישראל לפלסטין, יתנהל משא ומתן על בסיס גבולות 1967 עם חילופי שטחים מוסכמים". הטענות על כך שזהו "מסמך אמריקני בלתי מחייב" שייכות לעבר, כמו המסמך עצמו. אבל העסקה שנתניהו גיבש מול קרי - ויתור טריטוריאלי היסטורי תמורת הסדרי ביטחון קשיחים ומפורטים - עדיין תקפה. נתניהו יכול להפוך אותה ביום שאחרי הלחימה ליוזמה מדינית חדשה, שתפתיע את העולם ותעצור את הסחף נגד ישראל.
לפניות לכתב אמיר תיבון: amir_t@walla.net.il