המתווה המצרי: יופסק ירי הרקטות; ישראל תסייע בשיקום עזה

העיתון המצרי "א-שורוק" חשף היום (שישי) את הסעיפים המרכיבים את הצעת מצרים להפסקת אש ארוכת טווח בין ישראל לחמאס. בין הסעיפים, פתיחת המעברים בין ישראל לרצועת עזה, התחייבות מצד ישראל להפסיק את כל הפעולות העוינות ברצועת עזה מהיבשה, מהאוויר ומהים, וכן התחייבות מצד הארגונים בעזה להפסיק את התוקפנות נגד ישראל ולהפסיק את ירי הרקטות.

מלחמה בדרום | סיקור מיוחד בוואלה! חדשות:
בנט מקדם יוזמה בקבינט: הקלה במצור ללא הסכם
הג'יהאד האיסלמי: "תיתכן הפסקת אש קבועה גם ללא הסכם"
המלחמה השנייה בדרום: "אנשי המנהרות" יוצאים למאבק

על פי העיתון המצרי, סעיפי המתווה הם:
• ישראל תתחייב להפסיק את כל הפעולות העוינות ברצועת עזה, מן היבשה, מהאוויר ומן הים, וכל פעולה שעלולה לפגוע באזרחים.
• כל הפלגים הפלסטינים ברצועה יתחייבו להפסיק את הפעולות העוינות נגד ישראל, להפסיק את ירי הרקטות מכל סוג לעבר ישראל על מנת לפגוע באזרחים.
• ישראל תפעל בתיאום עם הרשות הפלסטינית בנוגע לסוגיות הקשורות לכספים ברצועת עזה.
• המעברים בין ישראל לרצועה ייפתחו ויוסר המצור: תותר תנועת בני אדם, סחורות וחומרי בנייה, וכן תותר העברת סחורות בין הגדה המערבית לעזה.
• יבוטל אזור החיץ בצפון הרצועה ובמזרחה ויתפרשו שם כוחות ביטחון של הרשות הפלסטינית החל מ-1 בינואר 2015. הביטול יתבצע בשני שלבים: הראשון, השטח יוקטן לטווח של 300 מטרים, והשני: הוא יוקטן לטווח של מאה מטרים.
• אזור הדיג יוגדל משישה מיילים ימיים ל-12 מיילים ימיים, זאת בתיאום בין הפלסטינים לישראלים.
• ישראל תעזור בשיקום הרצועה, עזרה שתכלול פינוי הריסות, בנייה מחדש והתרת טיפול רפואי מחוץ לעזה.
• חודש לאחר החתימה על ההסכם יתקיים בקהיר סבב נוסף של משא ומתן, שבו ידונו הצדדים על השבת גופות החיילים שנחטפו בקרבות, על שחרור האסירים ועל דרכי הפעלת שדה תעופה ונמל ימי ברצועה.

על פי הדיווח בעיתון, בתגובה לדרישות הפלסטינים לנמל ולשדה תעופה, ביקשה ישראל לפרז את הרצועה. עוד דווח כי המשלחת הישראלית והמשלחת הפלסטינית צפויות לשוב ביום ראשון הקרוב לקהיר כדי לגבש הכרעה בנוגע למתווה. על פי גורמים במצרים המעורים בשיחות, הסכם זה נחשב להתפתחות ניכרת. גורם מצרי רשמי הוסיף כי אם תאשר את המתווה, המשמעות תהיה שישראל תקבל את ההסכם המפורט ביותר מאז הסכם אוסלו.

עם זאת, גורם מדיני ישראלי ביקש להדגיש כי ישראל לא הסכימה עד כה לשום הצעה. לדבריו, ישראל עומדת בתוקף על כך שהבנות יושגו רק אם יהיה בהן ביטוי ברור לאינטרסים הביטחוניים של ישראל.

מוקדם יותר פרסמה סוכנות הידיעות הפלסטינית "מען" את הצעת ישראל שהועברה למשלחת הפלסטינית בתיווך מצרים. לפי הדיווח, ישראל התנתה את פתיחת המעברים בינה לבין הרצועה בהסכם מפורט עם הרשות הפלסטינית, אולם מבלי שניתן לכך לוח זמנים מדויק. את שטח החיץ בגבול הרצועה, שבו נאסר על פלסטינים לשהות, הסכימה ישראל לבטל בהדרגה, החל מרגע החתימה על הסכם הפסקת האש הקבוע.

חבר במשלחת הפלסטינית לקהיר, קיס עבד אל-כרים, אמר הערב ל"מען" כי הכישלון בהגעה להסכם בקהיר עד כה, נובע מסירובה של ישראל להסיר את המצור מעל רצועת עזה. לדבריו, בתום דיונים הסכים חמאס להימצאות כוחות ביטחון פלסטינים במעבר רפיח ובגבול עם מצרים. אל-כרים הוסיף כי לא יסכימו לדרישת ישראל להפסיק לייצר רקטות ולהבריח אמצעי לחימה לשטח הרצועה. בעניין מעבר הסחורות אמר כי הוא נתקל בהתנגדות מצד ישראל למעבר חופשי, מחשש שחומרי בנייה ישמשו למנהרות במקום לשיקום הרצועה. לדבריו, בהסכם שייחתם צריך להיות סעיף שיאפשר מעבר חופשי של כל החומרים לשטח הרצועה וללא כל הגבלה.

בינתיים, בדיוני הקבינט המדיני-ביטחוני שהתקיימו ביממה האחרונה מכינים גם אלטרנטיבות לאפשרות של כישלון המגעים עם הפלסטינים. אחת האפשרויות שעלתה במהלך הדיונים היא לוותר על הסדרה עם חמאס ולסיים את המבצע באופן חד-צדדי, תוך שמירה על חופש פעולה מלא לצה"ל בשטח הרצועה.

את ההצעה מקדם יו"ר הבית היהודי וחבר הקבינט, השר נפתלי בנט, שהיה נגד הפסקת האש ומו"מ עם חמאס אמר כי במקום להגיע להסכם, ישראל יכולה לפעול עצמאית להקלת המצור על עזה, אך לעשות זאת מבלי לקבל על עצמה הגבלות בנוגע לפעילות צבאית אפשרית. על פי בנט, פעולה חד-צדדית של ישראל להקלת מעבר סחורות לרצועה או הרחבת תחום הדיג בעזה יכולה ליצור לישראל לגיטימציה בינלאומית - והוסיף שבניגוד להסדר עם חמאס, אין לאפשרות הראשונה מחיר צבאי ומדיני.

בהכנת הידיעה השתתף הכתב אמיר תיבון