פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      המלחמה השנייה בדרום: "אנשי המנהרות" יוצאים למאבק

      לאור האיומים הייחודים עליהם - הפצמ"רים והמנהרות, התאחדו היישובים הצמודים לרצועה בדרישה להבדיל אותם משאר יישובי עוטף עזה ולקבל סיוע מיוחד: "מי שנמצא קילומטר מהגבול חי במציאות אחרת"

      כוחות צה"ל סמוך לגדר המערכת באזור נחל עוז לאחר פיגוע הירי, 24 בדצמבר 2013 (רויטרס)
      כוחות צה"ל מחוץ לנחל עוז בזמן המבצע (צילום ארכיון: רויטרס)

      הישראלים החיים צמוד לגבול הרצועה מתכוננים למאבק הבא - המלחמה מול משרדי הממשלה: השבוע קמה באזור התארגנות חדשה, שמטרתה לדאוג לצרכים הייחודיים של היישובים "צמודי הגדר", שספגו במהלך מבצע "צוק איתן" את הנזק הקשה ביותר. להתארגנות החדשה אין עדיין שם, אך מארגניה מכנים את עצמם בהומור "אנשי המנהרות", על שם מנהרות הטרור שחמאס חפר לעבר יישוביהם. המסר של התושבים למדינה הוא פשוט: היישובים הצמודים לגדר הגבול עם עזה זקוקים לתמיכה דרמטית – שונה בהיקפה ובאופיה מהתמיכה שמקבלים יישובי "עוטף עזה" שאינם צמודים לגדר.

      מלחמה בדרום | סיקור מיוחד בוואלה! חדשות
      ארה"ב: בשלב זה, "בוחנים בקפדנות" משלוחים לישראל
      העצרת למען הדרום: "נמאס לנו להיות מגן אנושי"
      "יעלה מיליארדים לחדש את מלאי התחמושת"

      "המונח 'עוטף עזה' לא רלוונטי יותר, מי שמשתמש במונח הזה מנותק מהמציאות בשטח", אמר לוואלה! חדשות ד"ר אלי טננבאום, רופא מקיבוץ ניר עם, הצמוד לגבול. "ההבדל בין שגרת החיים של מי שמתגורר על הגבול ומי שמתגורר שבעה קילומטרים מהגבול הוא דרמטי, אף שמבחינת החוק היבש שניהם שייכים ל'עוטף עזה' וזכאים לאותן הטבות מהמדינה". טננבאום הסביר כי "יש שני איומים שהם ייחודיים ליישובים צמודי הגדר: ירי בלתי פוסק של פצמ"רים, שאין דרך ליירט אותם או להתריע מפניהם; וחפירת מנהרות התקפיות, איום שהשפעתו הפסיכולוגית היא הרסנית. האיומים הללו הפכו את החיים ביישובים צמודי הגדר לבלתי נסבלים".

      שדה חמניות בקיבוץ נחל עוז וברקע הפילבוקס בו התרחש הפיגוע (מערכת וואלה! NEWS)
      זבל בכל מקום, נזק עצום לחקלאות (צילום: אמיר תיבון)

      האיומים הייחודיים להם חשופים "צמודי הגדר" עמדו במרכז הפגישה הראשונה של ההתארגנות החדשה, שהתקיימה ביום שלישי בערב בקיבוץ כפר עזה, תחת איפול תקשורתי. נציגים מכל היישובים הצמודים לגדר, שמשתייכים לשלוש מועצות אזוריות שונות, הגיעו כדי לגבש אסטרטגיית פעולה משותפת מול משרדי הממשלה. "המבצע הפיל לנו את האסימון", אמר לוואלה! חדשות אחד המשתתפים בפגישה. "הגענו למסקנה שאנחנו חייבים לפעול".

      המשתתפים החליטו להסמיך את ח"כ לשעבר שי חרמש, תושב כפר עזה, לייצג אותם מול השלטונות. חרמש אמר לוואלה! חדשות כי אסור להמעיט בבעיות ובקשיים של כלל תושבי עוטף עזה, אבל ברור שצריכה להיות הבחנה בין "צמודי הגדר" לבין מי שחיים רחוק יותר מהגבול. "היוזמה שלנו מכוונת בראש ובראשונה לראשי המועצות שהיישובים צמודי הגדר משתייכים אליהן – שער הנגב, חוף אשקלון ואשכול. אנחנו אומרים להם: תיאבקו מול הממשלה עבורנו". לדבריו, "אלון שוסטר, ראש המועצה האזורית שער הנגב, כבר פועל בנושא, ואנחנו מקווים שעוד ראשי מועצות יילכו בעקבותיו. חייבים לשנות את סדרי העדיפויות".

      לא רק איום מידי, גם נזק אדיר לרכוש

      אל האיומים הביטחוניים הייחודיים ליישובים צמודי הגדר, התווסף במהלך המבצע גם נזק כלכלי אדיר. איתי מעוז, מנהל ענף גידולי השדה בקיבוץ נחל עוז הצמוד לגבול, ליווה אותנו השבוע לסיור בשדות הקיבוץ, שנרמסו לחלוטין כתוצאה מפעילות צה"ל. מערכות השקיה יקרות נהרסו, שדות זרועים נחפרו כדי להגן על החיילים מפצמ"רים, אדמות חקלאיות התמלאו בזבל.

      חבר הכנסת שי חרמש בליווי פרה במשכן הכנסת במחאה על הכוונה לייבא מוצרי חלב לישראל, יוני 2011 (עומר מירון)
      "חייבים לשנות את סדרי העדיפויות". ח"כ לשעבר חרמש (צילום ארכיון: עומר מירון)

      לדבריו, "ספגנו נזקים גם במבצעים קודמים, אבל לא בהיקף כזה". שדות הקיבוץ גובלים בשכונת שג'אעיה, והמראות משני צדי הגדר מתמזגים זה בזה: הרס נרחב, אצלנו ואצלם. מעוז נשאר בקיבוץ לאורך כל המבצע, וסיפר כי "בהתחלה הייתי מתרוצץ בשדות, רודף אחרי הנזקים. בשלב מסוים ההרס הפך כל כך נרחב, שפשוט התייאשתי".

      בשדות הקיבוץ נמצאת עמדת השמירה בה נורו למוות חמישה חיילי צה"ל על ידי מחבלים שחדרו ממנהרה. מעוז לקח אותנו לראות את המקום. "המחשבה שזה קרה כאן, במקום שאני נמצא בו כל יום, היא קשה מאוד". הקרקע שמקיפה את העמדה 'הפוכה' לחלוטין. "אני מסתכל על היישובים שנמצאים כמה קילומטרים מזרחה מכאן, רחוק מהגדר, ומרגיש כאילו אנחנו חיים בשני עולמות", אמר. "כולנו נחשבים חלק מ'עוטף עזה', אבל היישובים הרחוקים המשיכו לטפל בשדות שלהם בזמן המבצע. אצלנו בשדות הרגו חיילים בירי מטווח אפס".

      התמונה דומה גם בקיבוץ ניר עם, שם ביקרנו ביום רביעי. תוך כדי סיור בשדות הקיבוץ, חזינו בטרקטור צה"לי "משטח" את השדות וקובר ערימות זבל בתוך האדמה החקלאית. מנהל גידולי השדה של הקיבוץ, עופר ליברמן, מתרוצץ בשטח בניסיון להציל את מה שניתן. "טעות מהסוג הזה גורמת לנו נזקים לשנים קדימה", הוא מנסה להסביר למפעיל הטרקטור. בשיחה עם וואלה! חדשות אמר כי "ההבדל הגדול במבצע הנוכחי, לעומת מבצעים קודמים, היו המחפורות שהוקמו בשטח כדי להגן על החיילים מהפצמ"רים. ברור לי שמדובר בצורך מבצעי מובהק, אין לי טענות לצבא בעניין הזה. אני רק מקווה שהמדינה תבין איזה נזק זה גרם לאדמות שלנו, ותדע לפצות אותנו על כך".

      תצפית על רצועת עזה מכיוון ניר עם (ניב אהרונסון)
      "מטר מעזה". מבט מניר עם לכיוון הרצועה (צילום ארכיון: ניב אהרונסון)

      ליברמן מסביר כי משולש הנזקים לו נחשפו היישובים צמודי הגדר – ירי נרחב של פצמ"רים, שימוש במנהרות והרס החקלאות – מצריך טיפול מיוחד. "המצב הנוכחי, בו כל יישובי עוטף עזה זכאים לאותן הטבות, הוא מעוות. אנשים שחיים בקו הראשון וסופגים את עיקר האש יכולים פשוט להגיד לעצמם – למה שאני לא אעבור לגור בקו השני או השלישי, רחוק יותר מהגבול? אפשר לקבל את אותן הטבות כלכליות, אבל לא צריך לדאוג בלילה שמישהו חופר מינהרה לכיוונך".

      "תמונת הניצחון תהיה שהיישובים יפרחו"

      לכאורה, הדרישה שמעלים "אנשי המנהרות" הגיונית ופשוטה להפליא: היישובים שסובלים יותר מכל מהמצב הביטחוני צריכים לזכות גם לתמיכה הגדולה ביותר. בפועל, התמונה מורכבת יותר.

      היישובים צמודי הגדר מפוזרים בין שלוש מועצות אזוריות – שער הנגב, אשכול וחוף אשקלון. בשלושת המועצות, היישובים הללו מהווים מיעוט בהשוואה ליישובים שאינם צמודים לגדר. "זה מסובך", אמר לנו תושב אחד הקיבוצים צמודי הגדר. "כולם יודעים שאי אפשר להשוות בין מי שנמצא קילומטר מהגדר ומי שנמצא שבעה קילומטרים מהגדר, אבל ראש מועצה, שינסה לשנות את התיעדוף הפנימי יקומם עליו את התושבים המרוחקים יותר".

      ד"ר אלי טננבאום מקיבוץ ניר עם מזהיר כי אם אנשים יעזבו בסוף המבצע הזה את היישובים שנמצאים בקו הראשון וייסוגו אחורנית, זו תהיה מכה קשה. כל הזמן מדברים בתקשורת על 'תמונת ניצחון'. בעיניי, תמונת הניצחון האולטמטיבית של המבצע תהיה אם בעוד חצי שנה, ייבנו בתים חדשים לכל אורך הגדר, מנתיב העשרה ועד כרם שלום. תמונת הניצחון תגיע כאשר היישובים שלנו יפרחו למרות כל האש שנורתה עלינו. כדי שזה יקרה, דרושה השקעה כלכלית מסיבית".

      שרידי רקטה בשדות נחל עוז על רקע שכונת שג'אעיה (מערכת וואלה! NEWS)
      שרידי רקטה בשדות נחל עוז על רקע שכונת שג'אעיה

      ורדה גולדשטיין, תושבת כפר עזה מאז 1970, מאמינה שזה אפשרי. במהלך המבצע היא "לא זזה" מהקיבוץ, שקרוב ל-80% מתושביו עזבו אותו. היא משוכנעת שכפר עזה ושאר היישובים צמודי הגדר יכולים להתגבר על המשבר. "השנתיים האחרונות היו תקופה של פריחה באזור שלנו. ייקח זמן, אבל אנחנו נתגבר ונצא מחוזקים".

      בנה של ורדה, נדב, נשאר גם הוא בקיבוץ לאורך הלחימה, יחד עם אשתו ושלושת ילדיהם. "התושבים צריכים תחושת ביטחון, רוצים לראות חיילים בשטח", הוא אומר. "אני מנהל מפעל בקיבוץ, והעובדים שלי אמרו במפורש – אנחנו רוצים אנשים חמושים במפעל. זה עניין ביטחוני אבל גם פסיכולוגי".

      הבעיה הגדולה ביותר שמורגשת בשטח, מעבר לסוגיות הפרקטיות, היא בעיית חוסר האמון ברשויות, בעיקר על רקע סוגיית המנהרות. ביטויים כמו "הסתירו מאיתנו", "הרדימו אותנו" ואפילו "שיקרו לנו", חוזרים על עצמם שוב ושוב בשיחות עם תושבים. "התושבים לא מאמינים לשלטונות", אומר שי חרמש, "יש משבר אמון".

      כדי לפתור את המשבר הזה, הממשלה תצטרך להוכיח ל"אנשי המינהרות" שהיא מבינה אותם, תומכת בהם ומחויבת להם – לא רק בזמן המלחמה בחמאס, אלא גם ביום שאחריה.

      לפניות לכתב אמיר תיבון: amir.tibon@walla.co.il
      לפניות לכתב יניר יגנה: Yanirya1234@walla.co