פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      חנינה, הרכבת ממשלה ומינוי שופטים: כל תפקידי הנשיא

      אחרי מערכת בחירות עמוסת הכפשות, פרישות וחקירות, ייבחר היום יורשו של פרס. אבל מהם בעצם חובותיו, מעמדו וסמכויותיו של מי שמוגדר כמי שעומד "בראש המדינה"?

      חנינה, הרכבת ממשלה ומינוי שופטים: כל תפקידי הנשיא
      צילום: טל אנגלנדר, אדריאן הרבשטיין, ערוץ 10; עריכה: גדי וינסטוק

      (דברי המועמדים בעת הגשת החתימות ליו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין)

      היום (שלישי) בשעות הערב נדע סופית מיהו הנשיא - או הנשיאה - העשירי של מדינת ישראל. אבל יצרית ככל שתהיה מערכת הבחירות, כדאי לדעת גם מה בעצם עושה נשיא המדינה, התפקיד שחמישה אנשים מתמודדים עליו בחירוף נפש בחודשים האחרונים.

      את הנשיא בוחרים חברי הכנסת בהצבעה חשאית. כל אזרח ישראלי רשאי להתמודד למשרת הנשיאות, ובתנאי שיימצאו עשרה חברי כנסת שיתמכו במועמדותו בחתימתם. כהונתו של הנשיא אורכת שבע שנים, הוא מוגדר כמי שעומד "בראש המדינה" ובין תחומי אחריותו ניתן למנות, בין השאר, את קבלת כתבי האמנה מהשגרירים והנציגים הזרים בישראל. בנוסף, נשיא המדינה הוא זה שחותם על כל חוק שמחוקקת הכנסת, לבד מחוקים שנוגעים ישירות לתפקידו. את כל העניינים הנוגעים לבחירתו, תקופת כהונתו, תפקידיו וסמכויותיו של הנשיא מגדיר חוק יסוד: נשיא המדינה.

      אולי התפקיד המשמעותי ביותר השמור לנשיא המדינה הוא הטלת הרכבת הממשלה, בהתאם לשיקול דעתו, על "אחד מחברי הכנסת שהסכים לכך". עם זאת, הנוהג הבלתי כתוב הוא שיש להטיל את הרכבת הממשלה על חבר הכנסת בעל הסיכויים הטובים ביותר לבצע את המשימה - ולא דווקא בעל המפלגה הגדולה ביותר.

      עוד על המרוץ לנשיאות המדינה:
      בחרו בי לנשיאות: המועמדים מסבירים מדוע הם ראויים לתפקיד
      רגע לפני: מי תומך במי, ומי עשוי להפתיע?
      ערב הבחירות: שטרית חגג בחתונת בנו של "הרנטגן"

      כך תתבצע ההצבעה (עיבוד תמונה)

      הנשיא הוא גם זה שמקבל את התפטרות הממשלה וממנה בעלי משרות בכירות בשירות הציבורי, כגון שופטים, מבקר המדינה ואחרים. עם זאת, הנשיא אינו בוחר אותם בעצמו, והם ממונים על ידי הגופים שמיועדים לכך, כמו הוועדה למינוי שופטים.

      טקס יום ירושלים בגבעת התחמושת, מאי 2014 (יואב דודקביץ')
      מחפשים מחליף. הנשיא שמעון פרס (צילום: יואב דודקביץ’)

      סמכות משמעותית נוספת השמורה לנשיא המדינה היא הסמכות "לחון עבריינים ולהקל בעונשים על ידי הפחתתם או המרתם". אף על פי שהנשיא בדרך כלל מקבל המלצות לחנינה ממשרד המשפטים, במקרים נדירים הוא מפעיל שיקול דעת עצמאי בסוגיה זו.

      מעבר לתפקידים הרשמיים הללו, נהוג להטיל על הנשיא שורת תפקידים שאינם מוגדרים בחוק יסוד: נשיא המדינה, כגון אירוח מנהיגים זרים בישראל, ייצוג המדינה בביקורים רשמיים בחו"ל, מתן חסות לאירועים שונים ועידוד התנדבות ופעילות חברתית בקרב הציבור.

      לפניות לכתב אמיר תיבון: amir.tibon@walla.co.il