רחוב המסגד 1 תרשיחא. יום חמישי, השעה 21:00 בערב. את הצליל המסורתי של קריאת המואזין מהמסגד הסמוך מחליפה מוזיקה לועזית שבוקעת מעמדת הדי-ג'יי, שהוצבה במקום לטובת מסיבת פתיחת הקיץ המשותפת של גלידריית הבוטיק "בוז'ה" והסושיה.
רק לפני שנתיים הייתה במקום הזה רמפה מבטון ששימשה חנות צעצועים ותיקה. עכשיו ניצב הדי-ג'יי על מרפסת דק משותפת של שני עסקי האוכל שהפכו אולי לפופולריים ביותר באזור, אחד מהם נפתח רק לפני שלושה חודשים. התפאורה הזאת התמלאה בעשרות תושבי האזור יהודים וערבים שבעצם נוכחותם סיפרו את סיפורה של הסצנה הקולינרית הייחודית ההולכת ונרקמת בכפר הערבי בתקופה האחרונה.
עוד בוואלה! חדשות:
מהמושב להתנחלות: הכירו את זוג השמאלנים של איתמר
נכנע לחום הישראלי: עץ הערמון של אנה פרנק מת
בן גוריון לחץ על החיילים: "החליפו לשמות עבריים"
"העסק שלנו הוא יהודי-ערבי", הסביר אדם זיו, חבר קיבוץ סאסא על גלידריית הבוטיק שהקים לפני כשנתיים ביחד עם שותפו עלאא סויטאת מתרשיחא. "המסיבה הזאת היא מעורבת. אנחנו חיים במציאות שפעם בשבוע יש בה אירועים של 'תג מחיר' וריסוסי 'מוות לערבים', ומה שקורה כאן הוא הפוך מזה. זאת אופציה אחרת שמראה איך לחיות ולהסתכל על המציאות ואיך אנשים בוחרים סוג אחר של חיים בסביבה הזאת. אנחנו חיים פה את הדו-קיום כי אלה החיים שלנו, לא כקוריוז".
בשונה מתרבות הבילויים במרבית הכפרים הערביים, כאן רוב הבעלים של אתרי הבילוי על הגבעה, שחולשת על הצומת המרכזי המנקז את כל המבקרים, הם יהודים. אל גלידריית הבוטיק היוצקת אל תוכה את כל מה שזיו למד במהלך התקופה שבה בילה בטוסקנה שבאיטליה הצטרפה לפני פחות משלושה חודשים הסושיה. את הסושיה פתחו חבר קיבוץ יחיעם, השוכן כעשרה קילומטרים ממערב לכפר, ושני תושבים מכפר ורדים הנושק לתרשיחא.
גם האופי של עסקי המזון בכפר פרץ את גבולות ניגוב החומוס או המסעדות המזרחיות האופייניות לכפרים הערביים. "פתחנו את העסק כאן כי הכפר הזה הוא המרכז קולינרי של האזור", הסביר אביעד זר מכפר ורדים את הבחירה שלו ושל שותפיו לפתוח את עסק המזון היפני במקום. "אם מסתכלים על מרכזי האוכל באזור, אז זה המקום הכי חם ודינמי. אני חושב שגם הבוז'ה ופאב ה'טופ ויו' של חאתם נתנו פוש לכל הסיפור הזה".
"למה זה צריך להיות אישיו?"
עלאא סויטאת, שותפו של זיו בגלידרייה, הוא תושב תרשיחא המחזיק בבעלותו גם את מסעדת אלומה. זו הוקמה לפני כעשור וחצי כמסעדה צרפתית על ידי זוג יהודים שעסקו שנים רבות בקולנוע ובטלוויזיה ועזבו את תל אביב לטובת כפר ורדים. לפני כמה שנים רכש מהם סויטאת את הבעלות על המסעדה, והיא ממשיכה גם כיום להציע מנות גורמה מהמטבח הצרפתי ומאכלי ים. "תרשיחא תמיד הייתה מרכז קולינרי", אמר סויטאת. "אבל גם אני חושב שלאחרונה קורה פה משהו מאוד מעניין, שהוא קצת שונה ממקומות אחרים. המקום הזה הוא מאוד מיוחד גם במיקום שלו, גם באופי שלו וגם בהרכב האנושי שלו", פירט.
על גג המבנה הסמוך הוקם לפני כשנה פאב ה"טופ ויו" של חאתם, שחזר מבריטניה אחרי יותר משני עשורים של גלות. הוא לא שכח להביא עמו את רזי הבירה האיכותית, שגם ממנה נהנים בלילות יהודים וערבים מהאזור כולו. עשרות מטרים משם נמצאת מסעדת טרנסילבניה הרומנית. היא הוקמה על ידי תושב הכפר ששב מרומניה, לשם הגיע כסטודנט לרפואת שיניים והחליט לעשות תפנית חדה למסעדנות.
עסקי הבילוי הללו הם רק חלק מכמעט 30 מסעדות, פאבים ובתי קפה הקיימים בכפר ומושכים אליהם את אנשיו ואת תושבי הקיבוצים, המצפים, היישובים הקהילתיים ועיירות הפיתוח שבאזור. "באנו לכאן כי זאת 'עיר האורות' של תושבי האזור שאין להם כוח לרדת לנהריה או לעכו", צעקה לעברי נופר מקיבוץ געתון כשהיא מנסה להתגבר על הרעש מעמדת הדי ג'יי. "אני הגעתי לכאן ממצפה כמון (ליד כרמיאל, ע"ח) בגלל שחברה שלי גרה בגעתון", הסביר אמיר, "אבל אנחנו כאן גם בגלל שפה יש יותר מה לעשות מאשר בכרמיאל".
מבין עשרות המבלים שהגיעו לחגיגת פתיחת הקיץ היה קשה דווקא לזהות תושבים מתרשיחא. אבל סלמה ווקים ממעיליא, הכפר הנוצרי השכן, לא מבינה למה מתעורר בכלל עניין ציבורי מעסקי הבילוי והפנאי בתרשיחא: "באנו לבלות בסושיה כי אנחנו אוהבים סושי וסוף כל סוף לא צריכים לנסוע עד לקריות כדי לאכול אותו. הגענו לכאן אפילו עם התינוק שלנו מהבית כי זה קרוב. אם הוא יבכה או לא ירגיש טוב, אנחנו תוך חמש דקות בבית. למה זה נראה בכלל מיוחד שמסעדה שמנוהלת או שיושבים בה יהודים וערבים ביחד צריכה בכלל להיות אישיו? זה לא כזה ביג דיל, ככה נראים חיי היום-יום שלנו".
לפניות לכתבת עדי חשמונאי: adihashmonai@walla.co.il