פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      נכנע לחום הישראלי: עץ הערמון של אנה פרנק מת

      העץ שהוזכר ביומנה של אנה פרנק ונשתל ברמות נפתלי ב-2012 החזיק מעמד שני אביבים, אך השנה, ככל הנראה בעקבות החורף השחון, הוא מת. "התחושה קשה, אך אי אפשר להילחם בטבע"

      העץ של אנה פרנק שמת במצפה ע"ש איתן בלחסן ברמות נפתלי שליד קרית שמונה. יוני 2014 (מערכת וואלה! NEWS , יותם אסרף, ג'יליס.)
      העץ השתול במצפור לזכרו של רס"ן איתן בלחסן ברמות נפתלי (צילום: יותם אסרף, ג'יליס)

      שנתיים בלבד אחרי שעלה מהולנד לישראל, מת עץ הערמון של אנה פרנק, שנשתל במצפור לזכרו של מפקד סיירת הצנחנים רס"ן איתן בלחסן ברמות נפתלי שבגליל העליון. עוד כשניטע באדמת ישראל הביעו מומחים במשרד החקלאות חשש כבד לגורלו של העץ משום שהוא זקוק לקור וטענו כי הוא לא יצליח לשרוד את האקלים החם בישראל. בעוד העץ שניטע ביד ושם בירושלים הצליח ללבלב גם באביב הנוכחי, אחיו היחיד שעלה עמו לארץ ונשתל במצפור ברמות נפתלי לא הצליח לשרוד.

      עוד בוואלה! חדשות:
      האישה מהדרום התלוננה במשטרה: הקטינים אנסו אותי
      בחירות בסוריה: "האזרחים יבחרו בין בשאר לבשאר"
      הסבתא החשודה בחטיפת נכדיה אותרה עמם בטבריה

      עדיין לא ברור מה גרם למותו של העץ, אולם לנוכח העובדה שהוא הצליח ללבלב בשני האביבים הראשונים שלו ברכס הרי נפתלי ולא שרד בזה הנוכחי, לא מן הנמנע כי העץ שהזכירה אנה פרנק ביומנה נפל קורבן לחורף השחון והחם באופן קיצוני שפקד את הגליל העליון ואת רמת הגולן.

      "כמעט בכל בוקר אני הולכת לעליית הגג כדי להוציא את האוויר המחניק מריאותיי. מהנקודה האהובה עליי ברצפה אני מתבוננת בשמים הכחולים ובעץ הערמונים החשוף, שעל ענפיו נוצצות טיפות גשם, שנראים כצבועים כסף, ובשחפים ובציפורים האחרות שמתעופפות ברוח. כל עוד זה קיים, חשבתי, ואני אוכל לחיות כדי לראות את זה, את השמש הזורחת, את השמים הנקיים מעננים, כל עוד זה נשאר, איני יכולה להיות עצובה", כתבה אנה פרנק ביומנה על העץ האהוב שראתה דרך חלונה מדירת המסתור של משפחתה באמסטרדם במאי 1944, לפני 70 שנה בדיוק.

      העץ של אנה פרנק שמת במצפה ע"ש איתן בלחסן ברמות נפתלי שליד קרית שמונה. יוני 2014 (מערכת וואלה! NEWS , יותם אסרף, ג'יליס.)
      ינסו להרכיב שוב ייחורים מהעץ ההיסטורי (צילום: יותם אסרף, ג'יליס)

      ב-2009, 66 שנים אחרי שהעניקה אנה פרנק חיי נצח לעץ הערמון ביומנה, החל מבצע חירום מורכב להעלאת ייחורים מעץ הערמון הגוסס, שגילו הוערך אז ב-150 שנה, מהולנד לישראל. המבצע נאחר לאחר שנתי ייני, מורה מסור להיסטוריה בתיכון "אוהל שם" ברמת גן, שמע מכלי התקשורת את הבשורה הקשה על כך שעץ הערמון ההיסטורי גוסס, כי פטריות שהשתלטו עליו כילו אותו וכי שורשיו וגזעו הפסיקו להתחדש. למרות פסיקת בית המשפט בהולנד, המשיכו הרשויות באמסטרדם הבירה לדרוש לכרות אותו מטעמי בטיחות.

      "במסגרת שיעור ההיסטוריה עם תלמידי כיתה י"א הקרנתי להם סרטון על קורותיה של אנה פרנק, קראתי להם ציטוטים מתוך היומן שלה שבהם היא מספרת על העץ שהצליח להפיח בה תקווה בתוך זוועות השואה. שוחחתי איתם על המשמעות של העץ עבורה וסיפרתי להם שמטעמי בטיחות הרשויות בהולנד רוצות להמית אותו", שחזר בשעתו המורה. "היוזמה להציל ייחורים מהעץ ההיסטורי הנכחד ולהעלות אותם לישראל הייתה דו-כיוונית. גם הם גילו נכונות והתעניינות לעשות משהו בנוגע לעץ".

      "תנאי האקלים עשו את שלהם"

      במסגרת שיעור ההיסטוריה, שהפך לפתע מתיאורטי למעשי, יצרו התלמידים קשר עם האגודה לשימור עץ הערמון של אנה פרנק בהולנד. אחרי שנתיים של שיחות טלפון, התכתבויות בדואר האלקטרוני ואף פגישה עם אחד מחברי האגודה בעת ביקור שערך בישראל, נשלחו באמצעות מכרים ישראליים של אחת מחברות האגודה שני ייחורים מהעץ לישראל. התלמידים הנרגשים קיבלו את פניהם בנמל התעופה בן גוריון.

      כמו יתר הצמחים הנכנסים לישראל גם הייחורים יקרי הערך נשלחו לשנתיים בתחנת ההסגר של משרד החקלאות כדי למנוע כניסה של מחלות ומזיקים מחו"ל לישראל. רכז תחנת ההסגר אליקים סולומון חש את כובד משקלה של השליחות שנפלה בחלקו, ולאורך השנתיים שחלפו הוא פיתח מהייחורים שני עצים קטנים, שעם נטיעתם כבר היתמרו לגובה של כ-90 ס"מ. בשנתיים שחלפו מהרגע שנחתו בישראל, אותרו לייחורים בתי קבע, שנבחרו אחרי בחינת התנאים האקלימיים ששררו בהם והיו קרובים יחסית לתנאים שבזכותם חיו 150 שנה בהולנד. אלא שהיו שיקולים נוספים בבחירת האתרים, כמו הערכים הלאומיים שהם ייצגו, וכך ניטע עץ אחד במקום המסמל את השואה – יד ושם בירושלים, והעץ השני נשתל במקום שסימל את התגשמות התקווה בתוך זוועות השואה ואת התקומה של ישראל.

      העץ של אנה פרנק שמת במצפה ע"ש איתן בלחסן ברמות נפתלי שליד קרית שמונה. יוני 2014 (ג'יליס , יותם אסרף)
      "כמו שאתה מטפח ילד קטן יום-יום ופתאום הוא מת" (צילום: יותם אסרף, ג'יליס)

      בפברואר 2012 נסגר המעגל. לצד ההתרגשות הגדולה מכך שצאצאי עץ הערמון של אנה פרנק הכו שורש בישראל, הביע סולומון את חששו מהוצאתם מהמקררים של תחנת ההסגר, שניסו לדמות את תנאי הכפור והשלג שהכירו בארץ מולדתם. זן עץ הערמון הזה, המכונה "ערמון הסוסים", זקוק לצורך מחייתו לרמת מליחות נמוכה בקרקע, לכמויות גדולות של מים ובעיקר לקור רב. בעיית מליחות הקרקע הגבוהה בישראל נפתרה באמצעות חפירת בור גדול בעומק ובקוטר של כמה מטרים, שמולא באדמה בעלת מליחות נמוכה, ושם ניטע העץ.

      "השקיתי אותו כל הזמן והגנתי עליו מפני הרוחות החזקות בעזרת יריעות יוטה", סיפר קלוד בלחסן, אביו של רס"ן איתן בלחסן, המתגורר בסמוך למצפור על שם בנו, שנפל בלבנון בפעילות מבצעית ב-1999, ובכל יום הוא מטפח ומשמר אותו. "יד ושם בירושלים גבוה ב-400 מטר מרמות נפתלי, וכנראה תנאי האקלים גבהים הללו עשו את שלהם. שני אביבים העץ לבלב בקושי רב, ולפני חודש גיליתי שהעץ מת. אני לא יודע מה הסיבה לכך, אבל הוא קיבל את כמויות המים הדרושות לו, ונכון שהחורף הנוכחי בגליל העליון לא היה רק שחון באופן קיצוני, אלא היה גם חם".

      בלחסן סיפר שכשגילה שהעץ מת התחושה הייתה קשה מאוד עבורו. "זה כמו שאתה מטפח ילד קטן יום-יום ופתאום הוא מת. גם אשתי קיבלה את זה קשה כי המשמעות של העץ הזה למצפור על שם הבן שלי ריגשה אותנו כל הזמן מחדש, אבל אנחנו גם חקלאים ומי כמונו יכול להבין שנגד הטבע אי אפשר להילחם".

      בינתיים נותר עץ הערמון האחד של אנה פרנק יתום בירושלים, אך נראה שלא לאורך זמן. כבר בימים אלה סולומון מחפש עץ ערמון גדול ועמיד יותר לתנאי מזג האוויר בישראל, ועליו הוא מתכנן לנסות להרכיב ייחורים מאחיו התאום בירושלים.

      לפניות לכתבת: adihashmonai@walla.co.il