ראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר דוד בן גוריון עסק באובססיביות בהחלפת שמות האזרחים משמות לועזיים לשמות עבריים, ולא פסח בכך גם על החיילים. הוא הפיץ מכתבים ופקודות, השיב לשאלות אזרחים וקצינים וייעץ להחליף את השמות שמזכירים את גרמניה וכאלה הקשים לביטוי. הוא אף סיפק לשם כך רשימת שמות עבריים אפשריים ארוכה להפליא.
כבר בשנת 1948 העביר בן גוריון הוראה לאנשי הצבא, בפרט קצינים וסמלים, להחליף את שמותיהם הלועזיים לשמות משפחה עבריים, והפיץ חוזרים לכל יחידות צה"ל בנושא. הוא אף הנחה את מפקדי החילות השונים להפיץ את ההוראה באמצעות פקודות יום. ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון במשרד הביטחון חשף מסמכים המעידים על מידת העיסוק של צה"ל בסוגיה זו.
עוד על בן גוריון:
אתם בחרתם: מיהו המנהיג הגדול ביותר שהיה למדינה?
40 שנה למותו של בן גוריון: האם חזונו התגשם?
בן גוריון ב-58': "לבחורי הישיבות אין זכויות מיוחדות"
"ראוי שכל מפקד (מפקד כיתה עד ראש מטה) יחליפו שמות משפחה במקרה שהם גרמנים, אנגלו סכסיים, סלביים, צרפתיים ולועזים בכלל, בשמות משפחה עבריים למתן דוגמה לחיילים. צבא הגנה לישראל צריך להיות עברי ברוחו, בחזונו ובכל גילויו הפנימיים והחיצוניים", כתב בן גוריון בפנייה לכלל חיילי צה"ל.
באחד המכתבים מגופי המטה ליחידות צה"ל נכתב: "אנחנו מציעים לך לשנות את שמך הלועזי בעברי בדרך התרגום, לפי הצליל, בדרך התיאור, לפי שם אביך או שם בנך או בכל דרך אחרת המתאימה והולמת את שמך בלבד שיהיה לשמך תוכן עברי נאה וצליל עברי. אם קשה לך בחירת השם העברי יכול הנך לפנות אלינו ואנו נציע לך אפשרויות אחדות ומהן תוכל לבחור את המוצא חן בעינייך. אנחנו מאיצים בך שתחליט על שמך העברי, שתמלא בקשה לשינוי שם ותחזיר למחלקת כוח האדם מטה ראשי על מנת להעבירה לממשלה לפרסום בעיתון הרשמי. אינך צריך לשלם מס כי ממס זה שוחררו החיילים לפי בקשת שר הביטחון. בכך תלויה הדמות העברית של חיל האוויר לישראל. ושל היישוב כולו כל אחד מצווה לעשות את המוטל עליו עשה גם אתה".
באחד ממכתביו השיב בן גוריון לאזרח בשם דוד דנה, והבהיר לו כי אינו צריך לשנות את שמו מאחר שיש לו שם עברי. "השם דנה נמצא בספר יהושע ואחת מערי יהודה נקראת בשם זה". באחד המכתבים שקיבל בן גוריון, הקניט אותו אזרח ששמו יוסף כהן צדק והציע לו להחליף את שמה של רעייתו מפולה ל"פעל-יה".
הפעילות בנושא השמות נמשכה שנים ארוכות אחרי קום המדינה. עדות לכך ניתן לראות במכתב שכתב בן גוריון לרמטכ"ל. ביוני 1955 הוא פנה לחיילי צה"ל באיגרת שבה הדגיש כי יש לאזרחים הזכות המפוקפקת לשמור על שמות המשפחה הזרים, אם כי רצוי שלפחות לחיילי קבע יהיו שמות משפחה עבריים. עם זאת, אין בידי שר הביטחון הסמכות להטיל חובה לעשות זאת. למרות זאת, הודיע בן גוריון לכל החיילות שלא ישלח שום קצין לחו"ל בתפקיד ייצוגי אם לא יהיה לו שם עברי.
באחד המכתבים שכתב בן גוריון לרמטכ"ל בנושא הוא עסק בקצין צה"ל ששמו רב-סרן גולדנצוויג, וכתב: "אם אין סיבה מיוחדת לרס"ן להמשיך בשם הגרמני המסורבל שלבני הארץ קשה לבטא אותו הייתי בכל הכבוד והרצינות מציע לו לשנות את שמו לשם עברי. הרס"ן ייתכן ויצטרך להופיע בשם צה"ל ולא רצוי שבשם צבא הגנה לישראל יופיע איש שיחשבו אותו לגרמני".
כך השתרשו השמות העבריים גם לאחר קום המדינה, וצה"ל המשיך בנוהג להנחות את משרתי הקבע להחליף את שמות המשפחה הלועזיים שלהם לשמות עבריים כשהם התבקשו לייצג את צה"ל בחו"ל. כראש ממשלה התבטא בנושא בן גוריון בפומבי ואף הוציא על כך פקודה כתובה שבה נכתב: "שינוי השם כלומר עניין עקירתם של השמות הנוכריים מתוכנו וחילופם בשמות עבריים מה הם נימוקיו? האם זו רק גנדרנות לאומית, 'התבדלות שוביניסטית' כביכול או הכרח טבעי של איש עברי אזרח בעמיו במולדתו ובתרבותו? שמות שבהם נקראים בני אדם אינם רק עניין של צליל מסוים היפה ללשון אחת ואינו יפה ללשון אחרת אלא גם פירוש וסמל בתרבותה ובלשונה של אומה אחת".
לפניות לכתב: amirbohbot@walla.com
