פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בן-גוריון ב-58': "לבחורי הישיבות אין זכויות מיוחדות"

      יום העצמאות ה-65 של מדינת ישראל שיצוין בשבוע הבא הוא הזדמנות פז להפליג בין דפי ההיסטוריה שלה. פרויקט חדש מציג מסמכים ארכיון מקוריים שמוכיחים - דבר (כמעט) לא השתנה

      פיסת היסטוריה בקליק אחד: "ממגילה למדינה", פרויקט משותף של ארכיון המדינה והמרכז לטכנולוגיה חינוכית (מט"ח) שעלה אתמול (שלישי) לרשת סוקר את התמודדותה של מדינת ישראל בתחומים שונים במהלך שני העשורים הראשונים להקמתה. האתר מרכז מעל 150 פריטים מקוריים הכוללים פרוטוקולים, סרטונים ותמונות. המסמכים נוגעים ל-13 תחומי עשייה הבאים לידי ביטוי בסעיפים של מגילת העצמאות, ביניהם עלייה וקליטה, היחס למיעוטים, חינוך ותרבות ויחסה של ישראל למדינות ערב.

      לוי אשכול (אוסף התצלומים הלאומי)
      "השלום בא לשנות היחסים בין המדינות ולא את גבולותיהן עצמן" - כך נאם ראש הממשלה לוי אשכול ב-1965 (צילום ארכיון: אוסף התצלומים הלאומי)

      כך למשל, ניתן למצוא קטע מנאום ראש הממשלה השלישי של המדינה, לוי אשכול, בפני הכנסת מ-1965 בו הוא מתייחס ליתרונות בשלום עם מדינות ערב. "השלום בא לשנות את היחסים בין המדינות ולא את גבולותיהן עצמן... אנו מזהירים מפני תוקפנות של שליטים ערבים מסוימים... תבוא אפוא ההתחייבות ההדדית להימנע מתוקפנות, ותפיג חששות אמת שלנו ופחדי שווא שלהם גם יחד".

      נאום של ראש הממשלה לוי אשכול מ-1965 (אתר רשמי , אתר ארכיון המדינה)
      אשכול הדגיש את היתרונות שבשלום עם מדינות ערב (מתוך אתר ארכיון המדינה, פרויקט "ממגילה למדינה")

      את נאומו סיים אשכול בקריאה אופטימית ואמר כי "ראשית חכמה היא להעז להשתחרר מן ההיפנוזה העצמית של תעמולת האיבה, לשבת אל שולחן הדיונים, בלי תנאים מוקדמים ומתוך כבוד הדדי מלא, להתחיל לשזור את החוט מן הקצה שהותירו הסכמי שביתת הנשק, וסוף הברכה לבוא".

      בין המסמכים הנוספים בתחום מדיניות הביטחון ניתן למצוא באתר החדש ראיונות עם ילדים מתקופת מלחמת ששת הימים, בזמן ששהו בבונקר שבקיבוץ דן בשל ההפגזות. "אנחנו מחכים לצאת מהמקלטים", אמרה המטפלת למראיין, ואילו אחד הילדים סיכם זאת באופן ממצה: "אני רוצה לצאת מהבונקר, לא נעים לי להיות פה".

      "לדרוש אימון בסיסי של כל בחורי הישיבות"

      נושא נוסף שעלה מפריטי הארכיון, ואשר רלוונטי במיוחד גם לימינו הוא סוגיית השוויון בנטל. בעיה זו עמדה למול ההנהגה הפוליטית גם בשנותיה הראשונות של המדינה. בפרויקט מוצגת חלופת מכתבים מ-1958 בין ראש הממשלה דוד בן-גוריון לבין הרב הראשי האשכנזי לישראל, הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, על רקע כוונתו של בן-גוריון לצמצם את היקפי דחיית הגיוס לצה"ל - שניתן כעשר שנים קודם לכן לתלמידי הישיבות החרדיות. "איני יכול להסכים בשום אופן לדבריך ש'בגלל בחורי הישיבות הגענו עד הלום'", כתב בן-גוריון לרב הרצוג. "לא הם בנו את הארץ, לא הם חרפו נפשם למוות על עצמאותה ואין להם זכויות מיוחדות, שאין ליהודים אחרים". בתום המכתב ביקש ראש הממשלה דאז מהרב להשפיע על ראשי הישיבות – "שהם בעצמם ידרשו, לפחות, אימון בסיסי של כל בחורי הישיבה לשלושה חודשים".

      יחידה דתית מתפללת במהלך מלחמת העצמאות (צילום מסך , אתר ארכיון המדינה, פרויקט "ממגילה למדינה")
      (מתוך אתר ארכיון המדינה, פרויקט "ממגילה למדינה")

      עוד בתחום הדת והמדינה ניתן למצוא צילום של מסמך שנשלח מ"הליגה למניעת כפייה דתית" אל חבר הכנסת וסגן ראש הממשלה אבא אבן ב-1969, בנוגע לכוונה להגיש לכנסת עצומה למען נישואים אזרחיים. "אין דרך נאותה, אנושית ותרבותית אחרת ללכד את העם על יסוד של סובלנות וחופש המצפון, מאשר להנהיג חוק נישואים אזרחיים", נכתב אז.

      עצומה למען נישואים אזרחיים (צילום מסך , אתר ארכיון המדינה, פרויקט "ממגילה למדינה")
      עצומה הקוראת לנישואים אזרחיים (מתוך אתר ארכיון המדינה, פרויקט "ממגילה למדינה")

      גם התחום החברתי-כלכלי אינו נפקד במסמכים המוצגים בפרויקט, והתורים הארוכים של תקופת הצנע בשנותיה הראשונות של המדינה מתועדים בתמונות, כמו גם הפגנה של ילדים ממשפחות המתקשות בהשגת דיור - מראות שחוזרים על עצמם בשנים האחרונות עם התגברות המאבקים החברתיים והמודעות החברתית-כלכלית.

      תורים בתקופת הצנע (אתר רשמי , מתוך אתר ארכיון המדינה, פרויקט "ממגילה למדינה")
      התורים הארוכים של תקופת הצנע (מתוך אתר ארכיון המדינה, פרויקט "ממגילה למדינה")

      פריט מעניין נוסף הוא מסמך המסכם את ישיבת ועדת השרים לכלכלה מ-1964 בו מובאת רשימת צעדים, עליה הסכימו החתומים, שהביאה בסופו של דבר למיתון שנתיים מאוחר יותר. "תקציב המדינה לשנת 1965-6 יוגדל ב-8% בלבד. במסגרת הגידול המצומצם תינתן עדיפות לביטחון, שיכון עולים, תכניות מים וחינוך", נכתב.

      ילדים מפגינים נגד מצוקת הדיור (צילום מסך , אתר ארכיון המדינה, פרויקט "ממגילה למדינה")
      כמעט כמו בימינו. ילדים מפגינים למען דיור בר השגה בשנות ה-50 (מתוך אתר ארכיון המדינה, פרויקט "ממגילה למדינה")

      ואם צריך הוכחה לכך שישראל של 2013 אינה שונה בהרבה מזו של שנות ה-50 וה-60 בתחומי הביטחון, איגרת ששיגר ראש הממשלה אשכול לנשיא ארצות הברית ג'ון קנדי נראה כמעט זהה למילות התודה וההערכה של ראש הממשלה כיום בנימין נתניהו לנשיא האמריקאי ברק אובמה בתום ביקורו בישראל בחודש שעבר. אז הייתה זו מצרים שבעיקר הדאיגה את המנהיגים הישראלים, ואילו היום זו איראן. "יש עדות ממשית לכך שמצרים מתקדמת לקראת שליטה בטילים בעלי עוצמה יעילה... בישראל קיימים יעדים ברורים אחדים בעלי רמת פגיעות גבוהה – שדות תעופה אחדים וכמה מרכזים צפופי אוכלוסין, כולם בטווח פגיעתם האפשרית של טילים". אשכול הודה לקנדי על דאגתו וכתב: "אני מעריך את ביטחונך במחויבותה הלאומית של ארצות הברית להרתיע או לעצור לאלתר כל תוקפנות נגד ישראל".

      ג'ון קנדי נואם בברלין (AP)
      "מעריך את ביטחונך במחויבתה של ארה"ב להרתיע או לעצור לאלתר כל תוקפנות נגד ישראל", כתב אשכול לנשיא ארצות הברית לשעבר, ג'ון קנדי (צילום: AP)

      לאתר לפרויקט

      לפניות לכתבת: daniellerosenbaum@walla.co.il