שירותי המודיעין הישראליים האזינו לשיחות טלפון בין נשיא ארצות הברית ביל קלינטון לבין נשיא סוריה חאפז אסד לפני 15 שנה כך פרסם היום (שישי) המגזין האמריקני "ניוזוויק". על פי הדיווח, ההאזנות בוצעו בעת שנוהלו מגעים חשאיים עם המשטר הסורי לשם הגעה להסדר שלום עם ישראל בתקופת ראש הממשלה אהוד ברק.
הדיווח ב"ניוזוויק" מתבסס על פרטים חדשים מתוך ספר חדש בשם "ניצחון מקולל: ההיסטוריה של ישראל והשטחים הכבושים", שעתיד לצאת לאור בשבוע הבא בבריטניה, ומחברו הוא אהרון ברגמן, חוקר בתחום מדע המדינה, ישראלי המחזיק באזרחות בריטית ומחברם של ספרים נוספים העוסקים במדינה היהודית והערבים.
פרטים נוספים מספרו של ברגמן שפורסמו ב"ניוזוויק", מעלים כי ישראל האזינה גם לשיחה שניהל שר החוץ הסורי בעת ששהה בניו יורק עם אסד, ודיווח לו על שיחותיו עם גורמים אמריקניים בכירים. בנוסף, מצטט ברגמן בספרו "גורמים פרטיים", שלטענתו סיפקו לו תמלילים של שיחות טלפון, בהן אחת נוספת מ-1999, בין ראש הממשלה דאז אהוד ברק לבין הנשיא קלינטון.
בתחילת החודש פורסמה במגזין האמריקני כתבה בה האשימו בכירים אמריקנים את ישראל ב"חציית קו אדום" בכל הנוגע לריגול על אדמת ארצות הברית. הבכירים אמרו כי הריגול הישראלי מתמקד בסודות טכנולוגיים, וחלקו נעשה באמצעות ישראלים שמגיעים לארצות הברית כשליחים של חברות פרטיות העובדות מול חברות אמריקניות.
וואלה! חדשות - הסיפורים החמים:
מצוד אחר חוליית מחבלים בשומרון; חשש מחגורת נפץ נוספת
חודר שריון: כך פוגע הקיצוץ באימון הטנקים בשיזפון
למה נפגשו אובמה והילרי קלינטון בחשאי בבית הלבן?
ברגמן אף מחזיק בעותק של מכתב שכתבה שרת החוץ בתקופת כהונתו של קלינטון, מדלן אולברייט, לבנימין נתניהו בתקופת כהונתו הראשונה כראש ממשלה, בו היא מבטיחה שארצות הברית תתייעץ עם ישראל לפני שהיא מציעה הצעות שלום שעשויות להיחשב בעיניה בלתי מספקות. אולברייט כתבה לנתניהו ב-24 בנובמבר 1998: "ארצות הברית תתייעץ עם ישראל באופן יסודי תוך כדי התחשבות בכל רעיון שארצות הברית מעוניינת לקדם או להציע לצדדים השונים ותוך כדי התחשבות בשיקולים ביטחוניים ושיקולים טריטוריאליים הקשורים לביטחון...".
אולברייט סירבה להגיב לדיווחים. גם יועצים לשעבר של קלינטון לא הגיבו לדיווחים וכך גם שגרירות ישראל בוושינגטון. כמו כן, דובר מועצת הביטחון הלאומית של הבית הלבן סירב להגיב.
באחד התמלולים, קלינטון ניסה להסביר לאסד את הקושי של ישראל עם נסיגה לגבולות שקדמו למלחמת ששת הימים: "הפערים ביניכם הם לא משמעותיים", אמר לאסד בשיחת טלפון שנערכה ב-24 באוגוסט 1999. קלינטון הבטיח לסורים שברק מודע להבטחות לסגת מהגולן שהבטיח קודמו, יצחק רבין, וכי הוא לא מבטל אותן. יחד עם זאת, המסר של קלינטון לאסד היה שברק לא יוכל לצאת באופן פומבי עם הדרישה בגלל הפחד מהתגובה השלילית שהרעיון יעורר בישראל.
"ברק מאמין שאתה אדם שמכבד את המילה שלו.. אני יודע שהוא לא משחק משחקים", הבטיח קלינטו לאסד. תגובתו של אסד אינה בתמלול.
כמה ימים לאחר מכן ב-2 בספטמבר 1999, קלינטון התקשר בשנית לנשיא הסורי, ושוב האזינו לשיחה סוכנים ישראלים, "אף על פי שהם לא הצליחו לשמוע את אסד", כתב ברגמן. "מר נשיא, תן לי לנסות ולסיים", קלינטון אמר לאסד, לפי התמלול. "ברק מפחד שאם הוא יציין במפורש את קווי ה-4 ביוני, העניין ידלוף, וזו לא תהיה אשמתו, מר נשיא, אבל מכיוון שבישראל דברים נוטים לדלוף.. הוא מפחד".
"הסורים לא יטבלו את בהונותיהם במי הכינרת"
מהשיחות ניכר שהצוות של קלינטון הביע אהדה לדאגות של אסד. ב-29 בספטמבר 1999 הסוכנים הישראלים האזינו לשיחה שניהל שר החוץ הסורי דאז, פארוק א-שרע, וכיום סגן נשיא סוריה, עם אסד מניו יורק על מנת לדווח לו על הפגישה שערך עם אולברייט. "היא הראתה הרבה הבנה.. האמריקנים לומדים.. הסברתי לה שהעניין של האדמה הוא מאד רגיש.. כל עניין הוא עניין חשוב לסוריה.. היא הבינה את זה אבל אמרה שהאחרים מתעקשים, היא אמרה 'אבל זה מה שהם רוצים', אז אמרתי לה 'שכנעי אותם אחרת'".
שר החוץ הסורי גם דיווח לאסד שהוא אמר לאולברייט שהוא היה מאוכזב מהשפה הגזענית של ישראל בשיחה. "הישראלים אמרו שהם לא יתנו לסורים לטבול את בהונותיהם במי הכינרת, אמרתי שאלו מלים גזעניות.. היא הראתה סימפטיה, היא אמרה לי 'אתה צודק'.