רצח המלווה בריבית: דם הנאשם התגלה ברכב הנרצח

(צפו בזירת מציאת הגופה, בחודש מרץ)

על דבר אחד אין ויכוח – מאיר לוי, המכונה "פנטומס", דמות מוכרת בשוק האפור, נרצח לפני כחודשיים מירייה בראש. אך למרות העובדה שהוגש כתב אישום נגד מי שלטענת המשטרה אחראי למעשה, סימני השאלה עדיין רבים. למשטרה אין כל ראיה ישירה לכך שהנאשם בתיק, ארז שמיל, שחקן כדורגל בבית"ר יפו, היה זה שלחץ על ההדק. כמו פאזל עדין ומורכב, חיברו חוקרי משטרת מרחב איילון ראיה לראיה, נסיבה לנסיבה, יצרו ציר זמן של ליל הרצח ובעזרת תרגילי חקירה נוספים – הצביעו על שמיל כאשם ברצח. דיון בעניינו יתקיים מחרתיים (ראשון).

תחילתה של הפרשה במרץ האחרון, אז נפגש לוי עם אחד מלקוחותיו, שהחזיר לו הלוואה בסכום של כ-300 אלף שקלים במזומן. לטענת הלקוח, מיד לאחר מכן הסיע אותו לוי לביתו במרכז תל אביב ומשם המשיך לדרכו. אלא שלוי לא הופיע בביתו באותו יום. בני משפחתו מיהרו להודיע על כך למשטרה, וזו פתחה בחקירה ובסריקות לאיתורו. במהלך הסריקות אותר כלי הרכב שלו כשהוא חונה בצורה מסודרת בחנייה ברחוב נס לגויים בתל אביב, שכונת ילדותו של לוי. בתוך הרכב נמצאו כתמי דם, כריות האוויר היו פתוחות וכן נמצאה פגיעה בחלק הקדמי של כלי הרכב.

עוד בוואלה! חדשות:
תיעוד: הדקות שהובילו לרצח יפתח גריידי
ניסיון החטיפה: ”פרצו לבית, תוקפים את אמא שלך בסכין”
חשד להדלפת הבגרות במתמטיקה דרך ווטסאפ

ההערכה הראשונית הייתה כי הרכב היה מעורב בתאונת דרכים, אולם למשטרה לא הגיע כל דיווח על תאונה ולבתי החולים במרכז הארץ לא הגיע פצוע תאונת דרכים בשעות שלאחר ההיעלמות. החיפושים אחר לוי נמשכו ועמם גבר החשש שלא נעלם סתם כך.

לאחר שבוע של חיפושים, שבהם השתתפו מתנדבים ובני משפחה, נמצאה גופתו של לוי בסמוך לתחנת הדלק "היובל" בקריית בן גוריון בחולון, באזור שממנו שידר מכשיר הטלפון הנייד שלו בפעם האחרונה. על הגופה התגלו סימני אלימות ובמשטרה העריכו כי לוי נחטף ונרצח.

זמן קצר לאחר מכן עצרה המשטרה את הלקוח שעמו נפגש לוי בלילה האחרון לחייו. ארז שמיל, שחקן בית"ר יפו המתגורר ברחוב הירקון בתל אביב. החוקרים ממרחב איילון שתשאלו את בני משפחתו ואת חבריו של לוי, ובהם גם שמיל, מצאו שהגרסה שמסר להם לא מתיישבת עם הממצאים האחרים. הם זימנו אותו לחקירה, ובה לא הצליח להסביר את הסתירות בגרסתו, אז החליטו לעצור אותו.

כך סייעו מהנדסי "הונדה" בפענוח רצח מלווה בריבית

כתב האישום שהגיש עורך הדין אסף שביט, סגן בכיר בפרקליטות מחוז תל אביב, מתאר את הלילה האחרון לחייו של לוי. על פי כתב האישום, שמיל, שהיה בחובות כבדים ובכללם חוב של 300 אלף ללוי על הלוואה שלקח ממנו, פגש אותו עם חברים נוספים במשרד השוכן בבית העלמין בחולון. שם הם שתו אלכוהול והשתמשו בקוקאין. זה היה הלילה שבו שמיל היה אמור להחזיר את ההלוואה.

בשעה 22:40 יצאו השניים שתויים מבית העלמין ועזבו את המקום במכונית של לוי. במשך כשעתיים וחצי הם נסעו ברחובות יפו ובת ים. לוי המשיך לשתות ובשלב מסוים החליף אותו שמיל כנהג הרכב. אז, לפי כתב האישום, החליט שמיל להיפטר מלוי יחד עם החוב שרודף אותו.

בסביבות השעה 1:05 עלה שמיל עם הרכב על מדרכה ברחוב ש"י עגנון בבת ים והתנגש בחומת בניין. כתוצאה מהתאונה, ניזוק החלק הקדמי ברכב וכריות האוויר נפתחו. שמיל נמלט עם הרכב מהזירה כשהוא נוהג במהירות גבוהה לעבר תחנת דלק "היובל" שברחוב משה דיין בחולון. שלוש דקות לאחר מכן הוא ירד לכביש שירות הסמוך לתחנת הדלק שמוביל לשדה פתוח ונטוש מאדם, ושם ירה בלוי מטווח קצר בראשו.

כתב האישום עוד תיאר כיצד גרר שמיל את גופת הנרצח בשדה לאורך כעשרים מטרים והחביא אותה במקום מסתור. נוסף על כך, הוא לקח מלוי את שעון הרולקס שענד, טבעת ומכשיר טלפון נייד, וזאת במטרה ליצור מצג שווא שלפיו מדובר בשוד שהסתבך.

פחות מ-20 דקות לאחר מכן יצא שמיל עם הרכב מכביש השירות לכיוון יפו. עם זאת, תקלה טכנית שמקורה בתאונה לא אפשרה לו להמשיך לנסוע מרחק רב והוא נטש אותו ברחוב נס לגויים ביפו סמוך לשעה 1:40 ועזב את המקום ברגל.

תאונת הדרכים, שהתרחשה כשלוי עוד היה בחיים, היא הראיה המרכזית שהובילה להגשת כתב האישום. על כריות האוויר של כלי הרכב נמצא ה-DNA של שמיל ושל לוי. זה של שמיל נמצא על הכרית של מושב הנהג וזה של לוי על כרית האוויר שבמושב הנוסע. כמו כן, העובדה ששמיל הכחיש את דבר התאונה אך הודה שנסע לאורך הלילה עם המנוח ושלוי החזיר אותו לביתו בשעה 01:30 מחזקת את החשד, משום שהשעה שבה נקב מאוחרת משעת הרצח המשוערת על פי הראיות. נוסף על כך, תיארו עדי ראייה אדם גדול ממדים נמלט מהרכב, תיאור התואם את מבנה גופו של שמיל.

גרסאות נוספות של שמיל כללו מאבק שהתחולל בתוך הרכב למשך כמה שניות בין המנוח לשמיל, אולם גרסאות אלה לא היו עקביות. אם אכן היה מאבק, מדובר בדקות ספורות בלבד שמיד לאחריהם נמלט שמיל עם הרכב לעבר תחנת הדלק. התאונה התרחשה ככל הנראה בשעה 1:05 ולפי התיעוד במצלמות האבטח, הרכב נכנס לשביל הגישה מאחורי תחנת הדלק בשעה 1:08. לא מדובר בראיה חד-משמעית לכך שזהו אכן הרכב המדובר, אלא בהערכה בלבד. הרכב שנראה בתיעוד נפגע ככל הנראה בחזית, כפי שנפגע הרכב של לוי.

גם איכון הטלפון של שמיל הראה שהיה באזור. החוקרים שהגיעו לשטח מצאו סימני גרירה שאורכם יותר מ-20 מטרים, נתון המתיישב עם תיעוד הרכב שיצא כביכול מהמקום כעבור רבע שעה. לפי הערכת המשטרה, זה הזמן שלוקח לגרור גופה של איש כבד ממדים ולכסות אותה, כפי שנמצאה. כרבע שעה לאחר מכן ננטש הרכב ביפו, כפי שצולם גם כן במצלמות אבטחה.

בעקבות הממצאים הביאו חוקרי המשטרה למקום מהנדס רכב מהטכניון שנתן חוות דעת ולפיה 15 דקות זה בדיוק הזמן שיכול היה הרכב לנסוע לאחר הפגיעה שספג ברדיאטור. כלומר, ככל הנראה לא עמדה בפני שמיל ברירה אלא לנטוש את הרכב ביפו.

בשלב זה נקלטה דמות במצלמות האבטחה יוצאת מהרכב, עוברת את הכביש ומתחילה ללכת לעבר הצד השני של הכביש, אולם בשל מיקום המצלמה היה קשה לזהות שאכן מדובר בחשוד. חוקרי המשטרה הביאו את שמיל לזירה והורו לו לחזור על הפעולה באותו המקום בדיוק. כששמו את שני התצלומים שצולמו מאותה מצלמת אבטחה במסך מפוצל, מצאו דמיון רב בין הצילום המקורי לזה המשוחזר, נתון שביסס את החשד שמדובר בו ולא באדם אחר.

בחקירותיו המוקדמות אמר שמיל כי החוב של מאות אלפי השקלים ללוי היה שייך לגיסו. לפיכך, גם הגיס זומן לחקירה אך הכחיש את הטענות שייחס לו. לטענתו, שמיל רק ביקש ממנו לתת צ'ק עירבון. בעימות ביניהם חזר בו שמיל ואמר שטעה ושאכן מדובר בחוב שלו. גם מסרון שהגיע מאשתו שבה היה כתוב: "מה זה המכשיר הזה בתיק שלך?", הוסיפה לחשד. במשטרה חושדים שאשתו של שמיל זיהתה את האקדח בתיקו, אולם בחקירתה היא שתקה ונתנה הסברים קלושים.

גורמים שהיו מעורבים בחקירה הגדירו את שמיל "טיפוס חידתי". לאורך חקירותיו הוא רמז שיש דברים גדולים שאינו יכול לספר. הוא טען שאהב את המנוח "כמו חבר הכי טוב" ושדאג לו כשהיה בבית חולים. "אני כבר השלמתי עם גזר הדין שלי", ובכך רמז לחוקריו כי ישנם דברים שלא יוכל לספק לגביהם הסבר.

למדובבים שהוכנסו לתאו סיפר שמיל כי באותו ערב בילו השניים עם זונות במלון בבת ים ולוי הלך לקנות סמים מסוחר ערבי. לטענתו, לוי לא שב מהקנייה ובכך הפליל את סוחר הסמים. משראה שלוי לא שב, חיפש שמיל טרמפ הביתה, לדבריו. כשנשאל מדוע לא סיפק את ההסבר לחוקרים, ענה כי הוא מפחד מאשתו וכי אין ברצונו להכפיש את המנוח. כשנשאל על כך בחקירתו הגלויה הכחיש את הדברים.

שמיל נאשם בעבירות של שיבוש חקירה לאחר שהציע בשיחתו עם המדובב שחברו יעיד לטובתו במשטרה ויטען שראה אותו מבלה בטיילת העיר בת ים בשעה 1:15 בליל הרצח. כל הראיות הללו, לצד העדויות, יוצגו במשפטו של שמיל, שאותו מייצגים עורכי הדין תמיר סננס ושחר חצרוני.

לפניות לכתבת גלי גינת: gali.gnt@walla.com