פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "הדוח שמכשיר את המאחזים הוזמן על ידי נתניהו"

      בתגובה לדוח של השופט המנוח אדמונד לוי, מפרסם ארגון "יש דין" דוח "חסר תקדים", בו נטען כי דוח לוי נגוע באינטרסים פוליטיים, ואימוצו "יבטל את זכות הקניין הפלסטינית"

      הוגש דו"ח צוות לוי: אין כיבוש, להכשיר מאחזים (לשכת העיתונות הממשלתית)
      השופט אדמונד לוי מגיש את הדוח לראש הממשלה נתניהו, יולי 2012 (צילום: לשכת העיתונות הממשלתית)

      כחודשיים לאחר מותו של אדמונד לוי, מותח ארגון "יש דין" ביקורת על הדוח שפרסם לפני כשנתיים שופט בית המשפט העליון לשעבר בנושא המאחזים והמעמד המשפטי של שטחי יהודה ושומרון. בדוח שפרסם, תחת הכותרת "חסר תקדים", טוען הארגון כי דוח לוי "מתעלם ממאות פסקי דין של בית המשפט העליון ואימוץ מסקנותיו יוביל לפגיעה קשה בזכות הקניין הפלסטיני". פרסום הדוח התעכב בשל מותו של לוי, ואתמול (שני) הוא פורסם לראשונה.

      עוד בוואלה! חדשות:
      בשל הקיצוצים: גנץ ביטל את כל אימוני המילואים
      בר לב הושעה: "הדליף מידע ביטחוני מדיון סגור"
      סוף למשבר? היום ההצבעה על ההסכם להבראת הדסה

      בתחילת 2012 הקימה הממשלה את "ועדת המאחזים" בראשות לוי, כדי שזו תבחן את נושא בניית המאחזים ביהודה ושומרון. מסקנות הוועדה, שהיו חברים בה גם השופטת בדימוס תחיה שפירא והדיפלומט והמשפטן אלן בייקר, פורסמו כמה חודשים אחר כך. מטרתו של הדוח הייתה להציע דרכי התמודדות עם סוגיית המאחזים והסדרתם לנוכח עתירות רבות שהתנהלו באותה תקופה בבג"ץ. בפני הממשלה ניצבו כמה בעיות, בראשן הדרישה להרוס מבנים ומאחזים, אשר חלקם נבנו במימון ממשלתי. בארגון טענו כי מסקנותיו של דוח לוי מרחיקות לכת בקביעתן, משום שדיני הכיבוש הבינלאומיים אינם חלים על הגדה המערבית וכי קיימות דרכים משפטיות לגיטימיות להכשרת מאחזים שנבנו ללא היתרים, גם אם הם נבנו על קרקע פרטית של פלסטינים.

      ב"יש דין" גרסו כי יש לפרסם דוח חלופי מכיוון שחלקים מדוח לוי מאומצים דה-פקטו בתשובות המדינה לבית המשפט העליון בעתירות נגד בנייה בלתי חוקית ביהודה ושומרון, ולנוכח העובדה שגורמים מסוימים בממשלה מנסים להעביר לפחות חלק מהמלצות הדוח בממשלה, בייחוד מאז שהמשא ומתן עם הפלסטינים התפוצץ. בארגון האשימו כי ועדת לוי ומסקנותיה הוזמנו על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו "בעקבות לחץ פוליטי מצד גורמים ישראליים שביקשו למצוא דרך להכשיר בדיעבד מאחזים שנבנו באופן לא חוקי בגדה המערבית". עו"ד אנו דעואל לוסקי מהצוות המשפטי של "יש דין" והמשפטנית קרן מיכאלי מהקתדרה לזכויות אדם על שם "אמיל זולא" במכללה למנהל ניתחו במסמך את הבעיות של דוח לוי ואת התעלמותו, לדבריהן, מפסקי דין רבים של בית המשפט העליון ושל החוק הבינלאומי הנוגעים ליהודה ושומרון.

      פינוי המאחז מעלה רחבעם – מאי 2014 (AP)
      פינוי המאחז מעלה רחבעם, בשבוע שעבר (צילום: אי-פי)

      ועדת לוי מונתה לבחון את סוגיית הכשרת המאחזים הבלתי חוקיים, אך בפועל היא גם קבעה כי על שטחי יהודה ושומרון לא חלים הכללים שחלים על שטח כבוש על פי הדין הבינלאומי. "מסקנתנו הבסיסית היא כי מנקודת מבטו של המשפט הבינלאומי אין דיני הכיבוש, כפי שבאים לידי ביטוי באמנות הבינלאומיות הרלוונטיות, חלים בנסיבות ההיסטוריות והמשפטיות המיוחדות במינן של הנוכחות הישראלית ביהודה ושומרון במשך עשרות שנים", נכתב בדוח לוי. "לאור זאת, ועל פי המשפט הבינלאומי, עומדת לישראלים זכות שבדין להתיישב ביהודה ושומרון, ועל כן ההקמה של היישובים בפני עצמה אינה לוקה באי-חוקיות".

      קביעה זו התקבלה לאור פרשנותם של חברי הוועדה כי המושג המקובל "כיבוש" מתאר תקופות קצרות של כיבוש שטח של מדינה ריבונית, עד לסיום הסכסוך בין הצדדים והחזרת השטח, או כל הסדר מוסכם אחריו. דבר זה לא חל על שטחי יהודה ושומרון, שכן החזקת השטח על ידי ישראל נמשכת עשרות שנים. חברי הוועדה ציינו גם כי השטחים לא נכבשו מאף מדינה ריבונית, כיוון שתביעת ממלכת ירדן על השטח לא זכתה מעולם לביסוס משפטי מוצק. לאור זאת, קבעו מחברי הדוח: "למדינת ישראל תביעה לזכויות של ריבון בשטח". לדברי חברי הוועדה, גם סעיף 49 לאמנת ז'נבה הרביעית, האוסר על העברת אוכלוסייה ממקום למקום, לא חל במקרה של יהודה ושומרון.

      מסיום מלחמת ששת הימים, טוענים ב"יש דין", נמנעה ישראל להכיל את ריבונותה על השטחים ומדיניותה המשפטית המוצהרת הייתה כי מקור סמכותה ביחס לשטח נעוץ בדיני הכיבוש ונקבע כי ניהולו ימלא אחר כללים הומניטריים הכלולים באמנת האג הרביעית ובאמנת ז'נבה הרביעית. עוד מוסיפים מחברי הדוח, כי במשך שנים ההצדקה להקמת התנחלויות הייתה על סמך שיקולים ביטחוניים, דבר המותר על פי הדין הבינלאומי, ולא על בסיס זכותה הריבונית על השטח. לדבריהם, גם בית המשפט העליון התייחס לאורך השנים לשטחי יהודה ושומרון כאזור המצוי בתפיסה לוחמתית על ידי מדינת ישראל, ומשכך מקור סמכותה לפעול באזור הוא דיני הכיבוש.

      עמדת לוי סותרת המצב המשפטי בישראל

      אחת הדוגמאות שמביאים מחברי הדוח של "יש דין" כדי לאשש את תפיסתם הוא פסק הדין של בג"ץ בנוגע לחוק ההתנתקות. ברשימה של עתירות נגד החוק, נכתב כי יהודה ושומרון וחבל עזה נתונים לתפיסה לוחמתית של המדינה ואין הם חלק ממדינת ישראל. באותן עתירות חלק השופט לוי, כדעת מיעוט, וכתב כי "בשטחי יהודה ושומרון ורצועת עזה לא היה ערב כניסתה של מדינת ישראל ריבון המוכר על ידי המשפט הבינלאומי. מנגד, מדינת ישראל המחזיקה כיום באותם שטחים אינה עושה זאת מכוח היותה מדינה כובשת אלא מכוח היותה מי שבאה במקומה של ממשלת המנדט מחד וכנציגתו של העם היהודי מאידך". לטענת "יד דין", בית המשפט נמנע במשך שנים מלדון בשאלת חוקיות הקמתן של ההתנחלויות ורק הסתפק בבחינת החוקיות של הפקעת הקרקעות הפלסטיניות שנעשתה לשם כך. עוד נקבע לטענתם בפרשת ההתנתקות, כי ההתנחלויות שנוסדו בשטח הנתון לתפיסה לוחמתית שהינה זמנית אינן חסינות מפינוי בכפוף לצרכים מדיניים.

      הסכמי הביניים שנחתמו בין מדינת ישראל לבין אש"ף בשנות ה-90 מהווים לטענת מחברי הדוח נדבך נוסף בגיבוש המדיניות הישראלית ביחס למעמד השטחים. לשם חיזוק טענתם, הם מזכירים את העובדה כי מדינת ישראל הכירה באש"ף כמי שמייצג את העם הפלסטיני. "העולה מן האמור הוא כי עמדת דוח ועדת לוי ביחס למעמד ישראל בשטחים עומדת בסתירה גמורה למצב המשפטי כפי שהוא הובן במשך עשרות שנים על ידי המדינה ורשויותיה המשפטיות והשיפוטיות", נכתב.

      בהקשר לתפיסת המשפט הבינלאומי בנוגע לשטחי הגדה, קובעים מחברי הדוח כי מסקנות ועדת לוי אינן עולות בקנה אחד עם הפרשנות המשפטית המקובלת על מוסדות בינלאומיים, ובכללם מוסדות משפטיים. לטענתם, עמדתה החד-משמעית והעקבית של הקהילה הבינלאומית גורסת כי שטחי יהודה ושומרון הם שטחים הנתונים לריבונות פלסטינית וכי הקמתן של ההתנחלויות וקיומן המתמשך הן הפרה ברורה של האיסור הבינלאומי על העברת אוכלוסיית הכובש לשטח כבוש. עמדה זו, לדבריהם, מעוגנת במסמכים רבים לאורך השנים, בהם החלטה 242 של מועצת הביטחון של האו"ם שעל ישראל לסגת מהשטחים שנכבשו על ידה במלחמת ששת הימים.

      בנוגע למעמדם החוקי של המאחזים, סוגיה שלשמה מונתה ועדת לוי, קבע השופט כי ישנם מקרים בהם ניתן להכשיר מאחזים שנבנו בגדה המערבית ללא אישור וללא החלטת ממשלה, על סמך דוקטרינת ההבטחה המנהלית, הקובעת כי בתנאים מסוימים הבטחה של גורם שלטוני לאזרח תהיה מחייבת, גם אם השלטון לא מעוניין לעמוד בהבטחה זו. על פי דוקטרינה זו, צריכים להתקיים שלושה תנאים כדי שמאחז יוכר כחוקי. ראשית, שמעניק ההבטחה היה בעל סמכות להעניקה. שנית, שההבטחה ניתנה מתוך כוונה שיהיה לה תוקף משפטי מחייב. תנאי נוסף הוא שנותן ההבטחה יהיה מסוגל לקיימה.

      פינוי המבנים במגרון, ספטמבר 2012 (דרור עינב)
      פינוי מבנים במגרון (צילום: דרור עינב)

      לדברי אנשי "יש דין" החלטת בג"ץ בנוגע להכשרת הקמתו של יישוב חדש מחייבת מילוי של שלושה תנאים מצטברים. ראשית, החלטת ממשלה בדבר הקמת יישוב חדש, שנית השלמת הליכים במישור המוניציפלי - במקרה זה על ידי הגורם הצבאי – ובנוסף השלמת ההליכים התכנוניים. לטענתם, דוקטרינת ההבטחה המנהלית על בסיס פרשנותה הנרחבת של ועדת לוי אמורה לעקוף את הבעיה המהותית בסוגיה זו שמאחזים רבים לא עברו את שלושת השלבים של הכשרת יישוב ובצורה זו יוכלו להיות מוכרים כחוקיים במהירות.

      ככלל, מציינים מחברי הדוח כי "פרשנותה של ועדת לוי לתנאי דוקטרינת ההבטחה המנהלית ובעיקר לרוחבה חורגות באופן קיצוני מזו שהעניק לה בית המשפט העליון. קבלה של פרשנות הוועדה תרוקן את הדוקטרינה ממשמעותה ובעיקר תיצור לה תחומי התפרשות עצומים שמעולם לא הייתה כוונה להעניק לה ואשר משמעותה מרחיקת לכת ואף מסוכנת". עוד הם מוסיפים כי "אימוץ המלצת הדוח תוביל לפגיעה עד ביטול של זכות הקניין הפלסטינית".

      "דוח ועדת לוי משתמש בשפה ובמושגים משפטיים אך הוא אינו דוח משפטי אלא דוח פוליטי שהוזמן על ידי ממשלת ישראל במטרה 'לפתור' בדיעבד את סוגיית המאחזים הבלתי חוקיים", אמרה עו"ד דעואל לוסקי. "אימוץ מסקנותיו יוביל לנישול פלסטינים מאדמתם הפרטית, יתגמל את אותם עבריינים שהשתלטו על אדמות אלה בניגוד לחוק ובכך יבטל הלכה למעשה את זכות הקניין הפלסטינית".

      יגאל דילמוני, סמנכ"ל מועצת יש"ע, מסר בתגובה לפרסום הדוח כי "דוח ועדת לוי קבע בצורה חדה וברורה כי על פי המשפט הבינלאומי יהודה ושומרון אינם שטחים כבושים, משום שלפני שנת 1967 לא הייתה כאן כל ריבונות. ארגון 'יש דין' הציג את עמדותיו לוועדה כך שהוא לא יכול להתלונן שהתעלמו מדעות אחרות. למי כדאי יותר להאמין, לצוות עורכי דין מארגון השמאל יש דין, בעלי אג'נדה פוליטית שמאלית מובהקת, או לוועדה ממשלתית עם שופט בית משפט עליון, שופטת בכירה, ויועץ משפטי מומחה למשפט בינלאומי? התשובה ברורה".