מלחמת לבנון השנייה ב-2006 צרבה בזיכרון של הממשלה וצה"ל את חשיבות מוכנות העורף למלחמה הבאה, עם דגש על היערכות לנפילות טילים בפנים הארץ ורציפות תפקודית למשק. פיקוד העורף התגאה בשנים האחרונות כי מוכנותן של הרשויות המקומיות למלחמה השתפרה משמעותית, אולם קציני הביטחון שלהן חושבים אחרת.
המגמה לביטחון והגנת העורף במכללה האקדמית בית ברל, יחד עם איגוד הקב"טים ברשויות המקומיות, ערכו סקר מקיף בנושא העורף בקרב הקב"טים ברשויות המקומיות לקראת כנס "הקב"ט והעיר". התמונה העולה ממנו מטרידה. כך, רק חמישה אחוזים מהם סבורים כי השלטון המרכזי בישראל מטפל באחריות רבה בהיערכות העורף לשעת חירום. 70 אחוזים טוענים כי התנהלות הממשלה בנושא טעונה שיפור. כמו כן, ישנן רשויות שעדיין לא מסוגלות לתקצב חדרי חירום, הכשרות בעלי מקצוע וארגון יחידות מתנדבים.
עוד בוואלה! חדשות:
למי נרוץ כשיעופו פה טילים וייגמר האוכל
סיקרתי הפגנות, פגשתי חמושים בעזה. דבר כזה עוד לא קרה לי
רקטת העתיד של צה"ל: "כוח אש לטווח דמיוני"
על הסקר, שבוצע לקראת הכנס שיתקיים במכללה האקדמית בית ברל ביום שלישי הקרוב, השיבו כ-60 קב"טים מתוך 256 ברשויות המקומיות כ-23 אחוזים. כשליש מהמשיבים סבור כי הרשות בה הם עובדים אינה ערוכה למצב חירום, 68 אחוזים מהם השיבו כי המרכיב החשוב ביותר בהיערכות לכך הוא יצירת תרבות של מוכנות לחירום ברשות המקומית ו-61 אחוזים סבורים כי גם הכשרת כוח אדם וידע מקצועי ברמה גבוהה הם מרכיבים חשוב ביותר. לעומתם, רק כחמישית מהקב"טים סבורים כי מיגון פיזי מתאים, אמון גבוה מצד הציבור ברשות המקומית וטיפול ראוי של הרשות בפרט ובקהילה באופן מתמשך הם בעלי חשיבות בהיערכות לשעת חירום.
נתון בעייתי נוסף העולה מהסקר נוגע לכוח האדם. כך, במענה לשאלה "מה דעתך על רמת ההכשרה של בעלי התפקידים הממונים על היערכות העורף לזמן חירום ברשויות המקומיות כיום?", רק חמישה אחוזים מהקב"טים השיבו כי ההכשרה טובה מאוד. רובם המכריע, כ-70 אחוזים, ענו כי ההכשרה טובה, וכמעט שליש סבורים כי היא ראויה לשיפור.
לדברי חיים נוגנבלט, יו"ר איגוד הקב"טים ברשויות המקומיות, הנתונים שעולים מהסקר חמורים ומדאיגים. לא בכדי מבקר המדינה התייחס בחומרה להערכות למצב החירום ברשויות המקומיות, הוא אומר, ומוסיף כי "מוכנותן של הרשויות המקומיות למצבי חירום לוקה בחסר, והגורמים המופקדים על היערכות זאת מטעם הממשלה, פיקוד העורף, רשות החירום הלאומית ומשרד הפנים כשלו אף הם. כך, נוצר מצב שכיום לא בכל רשות מקומית - ובמיוחד במגזר הערבי - יש קב"ט או ממונה ביטחון. גם ברשויות שיש להן ממונה ביטחון, בחלקן הוא לא במשרה מלאה". לדבריו, "הגורם המשפיע ביותר על מוכנות הרשות לחירום הוא הירתמות העומד בראשה לטובת הנושא ביישובו; רשויות בהן ראש הרשות מדגיש את חשיבות המוכנות לחירום ולוקח חלק בפעילויות השונות לקידום הנושא - רמת מוכנותן גבוהה ביחס לרשויות שראשיהן לא מעורבים כלל".
אבי ביצור, סגן ראש המגמה לביטחון והגנת העורף במכללה האקדמית בית ברל, מזהיר אף הוא. "מן הסקר עולה תמונה ברורה - העורף הישראלי אינו מוכן לאיומים עליו, והסאגה הכוללת את פירוק המשרד להגנת העורף וביטול תרגיל ההתגוננות הלאומי היא רק חלק קטן במכלול עובדות המעידות על צורך אמיתי, קיומי ובלתי מוטל בספק להכין את העורף לשעת חירום", אמר. לדבריו, "נתוני הסקר מצביעים על כך שהקב"טים זקוקים להכשרה והכנה, וכי יש צורך בהטמעת מושגי היסוד של אימון לקראת התקפת טילים או רעידת אדמה. אסור לקברניטינו להפקיר אף פרט בעורף לאיום, ואסור לממשלה לתקוף אויב, גם אם זו איראן, אם עורפה האזרחי אינו מוכן".
גורם בכיר בשלטון המקומי מזהיר בשיחה עם וואלה! חדשות כי דחייה של תרגיל העורף הלאומי לשנת 2015 עשויה לפגוע באופן חמור ברמת המוכנות של הרשויות למצבי חירום. "הכסף כבר הועבר והכל מוכן", אמר, "זה יראה מגוחך לא לקיים את התרגיל בתאריך שנקבע. זה מעיד על חוסר רצינות". עוד הוא הוסיף כי במידה ובשנה הנוכחית לא יתקיים התרגיל, יצטבר פער חמור שכן גם ב-2013 לא התקיים תרגיל עורף לאומי.