פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      למי נרוץ כשיעופו פה טילים וייגמר האוכל

      זה נראה כמו סידור נוח לכולם: המשרד להגנת העורף יקבל לראשונה תקציב משלו - ושיהיה לו בהצלחה בריבים עם ראשי הרשויות. אך הקרב על הסמכויות לא איחר לבוא, משרד הביטחון סינדל את הכסף והשר גלעד ארדן הרים ידיים. האם כל מה שהוא יזם ירד לטמיון?

      ראש הממשלה בנימין נתניהו והשר להגנת העורף גלעד ארגן בתרגיל העורף, מאי 2013 (לשכת העיתונות הממשלתית , עמוס בן גרשם)
      נתניהו וארדן בתרגיל העורף בשבוע שעבר (צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ)

      לפני יותר משנה, הקים ראש הממשלה בנימין נתניהו פורום מיוחד במשרדו, המוקדש לנושא ההגנה על העורף. מדי שלושה שבועות קיבל סקירה עדכנית וניהל דיונים על המצוקות הגדולות בתחום. הוא הנחה, קידם, דחף ואז קיבל את ההחלטה למנות את גלעד ארדן לשר להגנת עורף. מה יותר הגיוני מלמנות לתפקיד שר נמרץ, שבתקופתו ידע המשרד להגנת הסביבה ניצחונות בקרבות עם הכוחות החזקים במשק? אפילו שר הביטחון משה (בוגי) יעלון הסכים למהלך, אך הציב סייגים, שהתבררו מאוחר יותר כתהום פעורה, בינו לבין ארדן.

      נתניהו הנחה את ארדן לעגן את הסמכויות של המשרד בחקיקה ולהסדיר את מעמדו מ"קצה לקצה", כמו שבוגי נוהג לומר בדיונים. נראה היה שיעלון שמח על המהלך. הנה בא הפראייר שייקח על עצמו לתקן כשל היסטורי ויריב עם ראשי רשויות, שחלקם ישנים בעמידה ומעדיפים לחנוך כיכר בכניסה ליישוב ולא להתכונן ליום שבו יפלו בישראל אלף טילים ביום. זה האיש שיתווכח עם ראשי המשק שלא מחזקים מלאי ליום צרה, וביום הדין יקבל על עצמו את מבול התלונות שיגיעו ועוד איך יגיעו מהקשישים בבתי האבות ומהאזרחים שאין להם מרחב מוגן – כשליש מאוכלוסיית המדינה.

      כל מה שנעשה במקום שבו יש פערים גדולים כל כך נראה כהישג. אפשר להעריך שזה היה ההיגיון הפוליטי שהנחה את ארדן. אך ככל שחלף הזמן התברר כי הערכת המודיעין שלו הייתה שגויה, בלשון המעטה.

      400 מיליון דולר לשנתיים

      חודשיים אחרי שמונה ארדן לתפקיד השר להגנת העורף בנוסף לתפקידו כשר התקשורת, צריך היה להעביר את תקציב המדינה לשנים 2013-2014. ארדן שינס מותניים ועבר סדרת חינוך בתחום העורף. במשך שבועות, הוא הקדיש כמה שעות ביום לפגישות עם בכירי צה"ל, שהציגו בפניו את מערכות ההגנה האקטיביות, את מערכות ההתרעה, את שיתופי הפעולה, המערכות המתקדמות ויוצא בזה. הנתונים שנצברו על שולחנו של ארדן התגבשו לתכנית עבודה שבסופה סעיף תקציב להתנעת תהליכים.

      השר הטרי פנה למשרד האוצר כדי לדון בפעם הראשונה על התקציב למשרד להגנת העורף. פקידי האוצר סירבו בטענה שהם לא מוכנים לנהל דיון מקביל גם עם פיקוד העורף, עם המועצה לביטחון לאומי ועם משרד הביטחון. לאחר לחצים ושיחות הוחלט כי המשא ומתן יהיה אך ורק עם ארדן. התוצאה הייתה מבטיחה והתקבלה בפרץ שמחה בפיקוד העורף. 200 מיליון שקלים יועברו לתקצוב שנת העבודה 2013 ו-200 מיליון נוספים לשנת 2014.

      לראשונה בישראל עבר חוק תקציב המשרד להגנת העורף. ואולם אחרי שהאבק שקע, גילו במשרד להגנת העורף כי עדיין מדובר ביציר כלאיים. התקציב מוחזק כבן ערובה בידי משרד הביטחון, והמשרד להגנת העורף אף נדרש לשלם למשרד הביטחון על לוגיסטיקה ומנהלות. עצמאות של 100% לא הייתה כאן. למרות זאת, הצליח ארדן הפעלתן לשמן את הצירים החורקים, לארגן למשרד תקנים ולהתניע תכנית עבודה רחבה שכוללת: הטמעת תיקי אב להיערכות חירום במשרדי ממשלה, הכנת תכנית מענה לאומית לקליטת מפונים בזמן חירום, קידום הצעת חוק עורף, פיתוח מדדי כשירויות למשרדי הממשלה ורשויות מקומיות, ייסוד תפקיד ממונה חירום ברשויות מקומיות, סיום ושדרוג הקמת מרכזי חירום וצוותים ברשויות מקומיות, הקמת מודל לאומי למתנדבים בזמן חירום, השלמת גיבוש תכנית להגנה על מתקניים לאומיים רגישים, הקמת פורטל החירום הלאומי ועוד.

      המשרד לא הצליח לשכור מכונית

      כשהבינו בצה"ל ובמשרד הביטחון שארדן מתכוון למה שהוא אומר ולא נע בעצלתיים תוך כדי שהוא לוטש עיניים לסמכויות שמתנגשות עם סמכויות של משרד הביטחון, החלה האדמה לרעוד. ראש הממשלה וגורמים במועצה לביטחון לאומי ניסו לפשר בין ארדן ליעלון, אך ללא הועיל. יעלון ביקש ללמוד את התכנית ולא עבר זמן רב בטרם שהגיע הפיצוץ. משרד הביטחון החליט לעצור את הזרמת הכסף למשרד להגנת העורף. בזמן הסופה שחלפה על מדינת ישראל והשאירה אזורים שלמים מנותקים מחשמל, ביקש משרדו של ארדן לשכור רכב ארבע על ארבע ונענה בשלילה.

      ארדן פנה ליועץ המשפטי לממשלה כדי שיבחן אם ההליך תקין ובשלב מסוים הבין שמדובר בכוחות שגדולים עליו. אט אט שקעה ההבנה: הוא חייב להרים ידיים. אפילו אם זה שובר לו את רצף ההצלחות. עובדי המשרד להגנת העורף החלו להדליף ביקורת על המציאות שבה הם עובדים, מתכננים, כותבים עבודות מטה ושום דבר לא יוצא אל הפועל. גם בצה"ל נרתעו מאוד ממהלך שנועד להעביר לידי משרד להגנת העורף סמכויות שעלולות היו להפוך את פיקוד העורף למשמר גבול שני - שייך מקצועית למשטרה אך פועל ברובו תחת פיקודו של צה"ל הגדול.

      מליאת הכנסת ,מאי 2012 (עומר מירון)
      רצף ההצלחות נקטע. ארדן בכנסת (צילום: עומר מירון)

      ארדן הבין את הרמז והעביר מכתב לראש הממשלה ובו הוא ממליץ לקחת חזרה את סמכויותיו. עד 29 במאי, אם לא יחול שינוי דרמטי, יגיש ארדן מכתב התפטרות שייכנס לתוקף בתוך 48 שעות. הכדור יחזור למשרד הביטחון.

      במצב הנוכחי העורף מדמם, והעבודה הנמרצת של ארדן רק חשפה זאת. אסור לטעות: הסופה שחלפה על ירושלים היא לא מדד להצלחת פיקוד העורף. במלחמה העתידית, גם אם תיפתח בחזית אחת, אמורים להתפוצץ בשטח מדינת ישראל במקרה הטוב לפחות אלף טילים ורקטות ולהסב נזק רב לרכוש, למאות הרוגים ואלפי פצועים בתרחיש של שבועיים לחימה. שר הביטחון, מקצועי ככל שיהיה, לא יוכל להיות קשוב לצרכים של העורף שבעיותיו ילכו ויחריפו ככל שתתרחב הלחימה. העורף כרגע נמצא על שולחן ניתוחים, והרופא המנתח הודיע שאין הוא מעוניין להמשיך בניתוח ושהוא מעביר את האחריות לגורם אחר.

      השאלות הן מאוד פשוטות: מה יקרה כשיתברר שהמלאים של מדינת ישראל בתחום המזון והתפקוד השוטף לוקים בחסר? ואם עובדי המאפיות ומפעלי המזון ירותקו לעבודה למשך שבועיים, האם יהיו להם מרחבים מוגנים? כשיהיו חסרים מקלטים, והרשויות יכרעו תחת העומס שיטילו עליהם התושבים, מי ייתן את המענה? כשספינות לא יעזו להתקרב לחופי ישראל לפרוק סחורות כי חיזבאללה מאיים בשיגור טילי ים, מי יגשר על הפער?

      הנשק החדש שהונח כעת על השולחן, רגע לפני שארדן עוזב, הוא דרישה של משרד להגנת העורף לחייב את צה"ל ואת משרד הביטחון לקחת אחריות על הפרויקטים שהתניע המשרד. ובל נשכח את התקציב - כ-400 מיליוני שקלים שמיועדים אך ורק להגנת העורף. במשרד להגנת העורף אומרים שאם יחליטו בצה"ל ובמשרד הביטחון לוותר על הפרויקטים - שרק יודיעו, כדי שוועדת החקירה הבאה תדע ממי לדרוש הסברים. ואם לא יבטלו את הפרויקטים וימשיכו לקדם אותם על חשבון התקציב שכבר ניתן – במשרד להגנת העורף אומרים דיינו. בשלב זה משרד הביטחון מתנגד למהלך.

      בית נפגע מנפילה של גראד בנתיבות, נובמבר 2012 (דייב בוימוביץ')
      זירת נפילת רקטה בנתיבות בזמן מבצע עמוד ענן (צילום: דייב בוימוביץ’)

      זה עניין של גישה. משרד הביטחון וצה"ל נוקטים גישה רחבה שלפיה אסור למגן את עצמנו לדעת ויש להשקיע בהתקפה ובמיגון אקטיבי. עם זאת, אי אפשר להתעלם מהמציאות הבסיסית. המשק הישראלי לא בהכרח מוכן למלחמת טילים ורקטות בהיקפים שעולים בסדר גודל משמעותי על מלחמת לבנון השנייה. אין ספק שנדרש כאן שינוי.

      ההמלצה שארדן העביר לראש הממשלה בתחילת הדרך היא להקים תשתית חזקה ורגולציה שתחול על משרדי הממשלה, על המשק ועל והרשויות המקומיות ובתום התהליך להעביר את הסמכויות למשרד לביטחון הפנים, בדומה למודל האמריקני. החשש שמביעים גורמים במשרד להגנת העורף הוא שבישיבות הממשלה הבאות לא ידונו בהמלצות המשרד וכשהכסף שהיה מיועד לעורף יעבור לידיים הלא נכונות.

      המתיחות בין הגופים בשיאה. דוגמה לכך ניתנה השבוע. לשכת שר הביטחון הודיעה על ביטול תרגיל העורף הלאומי נקודת מפנה 8. כסף רב ירד לטמיון, כי מרביתו כבר שולם לספקים. כעת טוענים גורמים בכירים בצה"ל ובמשרד הביטחון כי ישנה אפשרות לקיים את התרגיל לקראת סוף השנה יחד עם תרגיל מפקדות בצה"ל. במשרד להגנת העורף, כמובן, זועמים. במסמך שעליו חתום אמיר יהב, ראש חטיבת תורה והדרכה ותרגילים במשרד להגנת העורף נכתב, כי דחיית התרגיל לסוף השנה וחיבורו לתרגיל של צה"ל היא דרך הפעולה "הגרועה". עוד הזהיר יהב כי דחיית התרגיל תגרור הפסד כספי, שכן התקציב שולם והגופים שקיבלו כסף לא יקבלו תקציב נוסף.