וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

הילד האוטיסט שבכה בצפירה: אין נוהל סילוק ברור

אחרי שהשעייתו של הילד בן ה-7.5 עוררה סערה, מתברר כי משרד החינוך כלל לא מגדיר תנאים להרחקת תלמידים עם צרכים מיוחדים. "צריך לטפל באוטיסטים במקום להעניש", אמרו באלו"ט

צילום: דניאל בוק, עריכה: יאיר דניאל, מתן חדד, קריינות: לירון בארי

בעקבות הפרסום מעורר הסערה בוואלה! חדשות, לפיו בית ספר בחולון סילק תלמיד הסובל מאוטיזם משום שבכה בצפירת טקס הזיכרון לשואה, מתברר היום (ראשון) כי למשרד החינוך אין כלל נוהל הנוגע להרחקת תלמידים עם צרכים מיוחדים מבתי הספר. בדיקת וואלה! חדשות מעלה כי פרט לכך, הסייעות המטפלות בכ-80 אלף ילדים עם צרכים מיוחדים בכיתות משולבות אינן עוברות כל הדרכה או הכשרה מקצועית.

המקרה שבמרכזו א', תלמיד כיתה ב' בן שבע וחצי, אשר פורסם בשבוע שעבר לראשונה, עורר תגובות נסערות של הורים לילדים עם צרכים מיוחדים שתהו כיצד קורה שילד עם אוטיזם מסוג PDD NOS (לקות התנהגותית חברתית הנחשבת למתונה בספקטרום האוטיסטי) "זיכתה" אותו בהרחקה מבית הספר לארבעה ימים, רק מכיוון שנבהל מצפירה.

עוד בוואלה! חינוך
מורה חשודה בתקיפת מורת בנה: "גררה וחנקה אותי"
פניית פרסה: שנת הלימודים תתחיל ב-1 בספטמבר
לימודי קבורה באוניברסיטה: בקרוב נראה קברניות נשים?

אנשי החינוך שמעורבים בסיפור טענו להגנתם כי הם פעלו בהתאם לתקנות משרד החינוך. אלא שבדיקת הכללים בנושא מגלה בעיה מערכתית: משרד החינוך לא הוציא עד היום נוהל מסודר על הרחקת ילדים לחינוך מיוחד מבתי הספר. חוזר מנכ"ל משרד החינוך בנושא, שפורסם בשנת 2002 מגדיר את כללי הרחקת ילדים מבתי ספר, ואילו לילדים בעלי צרכים מיוחדים, לרבות אוטיסטים המשולבים בבתי ספר רגילים לחינוך, שמספרם כ-80 אלף, אין כלל התייחסות.

אמא ובנה האוטיסט שסולק מבית ספר כי בכה בצפירה, מאי 2015. דרור עינב
ב' ואמו בביתם/דרור עינב

"הרחקת תלמיד מבית הספר היא אמצעי ענישה או אמצעי למניעת אלימות או אמצעי למניעת סכנה בריאותית רק במקרים בהם המחלה מדבקת", נכתב בחוזר. עם זאת, ילדים בעלי צרכים מיוחדים, ובמיוחד אוטיסטים - לעתים אינם מגיבים מפרשים נכונה סיטואציות מסוימות, והם עלולים להגיב באלימות.

"חלק מהלקות האוטיסטית מתבטאת בחוסר שקט שבא לביטוי בתנועת גוף דוגמת הנפת ידיים והתפרצויות", אמרו היום בעמותת אלו"ט (אגודה לאומית לילדים אוטיסטים) שהסבירו כי פנו למשרד החינוך בבקשה לנסח מחדש את חוזר המנכ"ל. לדברי אלו"ט, ההרחקה לא מסייעת בחינוך הילדים האוטיסטים, שכן הם לא מסוגלים ללמוד את הלקח מהמעשה שהוא לא בשליטתם תמיד. "הרחקה משבשת להם את סדר היום והשגרה, מה שגורם להם רגרסיה. צריך לטפל בהם בתכנית טיפולית ולא בענישה או בהרחקה". יצוין, כי במרוצת השנים האחרונות פנו יחד עם אלו"ט גם הורים לילדים עם צרכים מיוחדים למשרד החינוך ולנציב פניות הציבור בנושא.

sheen-shitof

בהנחה בלעדית

החברה הישראלית שהמציאה את מסירי השיער עושה זאת שוב

בשיתוף Epilady

"עושים מאמצים כדי להשתלב"

לפני כחודשיים התנהל דיון בנושא בוועדת החינוך של הכנסת, בו הובאו טענות ההורים ובין היתר מכתבה של אם לילד אוטיסט. "היום מתן הושעה בגלל שצעק על מורה תוך 'הפרת המרחב האישי שלה' (כך לטענת המחנכת)", כתבה. "העונש בעיני לא רק שאינו מידתי אלא גם פוגע בילד. מתן עושה מאמצים רבים כדי להשתלב. להזכירכם, מתן אוטיסט. ומתן הושעה היום משום שהוא אוטיסט".

אמא ובנה האוטיסט שסולק מבית ספר כי בכה בצפירה, מאי 2015. דרור עינב
"שילוב שאינו מלווה בהכשרה ובכלים המתאימים"./דרור עינב

טענה נוספת שעלתה בקרב ההורים היא היעדר הכשרה מקצועית לסייעות העובדות עם ילדים אוטיסטים. אמש, עם פרסום המקרה של א' מחולון, שלחה יו"ר השדולה לשילוב ילדים עם מוגבלויות בחינוך, ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד), מכתב דחוף לשר החינוך, שי פירון, בנושא. "מקרה זה מתווסף לעוד מקרים מדאיגים רבים, בהם ילדים עם מוגבלויות הלומדים בבתי ספר של מערכת החינוך הכללית אינם מקבלים מענה מתאים לצרכיהם, זאת בשל היעדר הכשרה מספקת לצוות החינוכי האמון על שילובם, שאינו מלווה בהכשרה ובכלים המתאימים, עלול לגרום נזק חמור הן לילד המשולב והן לסביבתו. אני מפצירה בך לפעול מידית למניעת הישנות התופעה, אשר פוגעת קשות במאמצי שילובם של אנשים עם מוגבלויות בחברה ככלל ובמערכת החינוך בפרט".

תנאי הסף לקבלה לעבודה בתור סייעת שילוב בבתי ספר הוא סיום 12 שנות לימוד, בלי הכרח לעבור הכשרה מיוחדת. מדובר בתפקיד שכולל בין היתר סיוע למורים, סיוע פרטני לתלמידים, סיוע בהקניית מיומנויות לתלמידים משולבים וטיפול והשגחה על הילד בעת פעילות בחצר ובכיתה.

ס' מבאר שבע, סייעת בכיתות שילוב בבתי ספר רגילים בעיר ב-15 השנים האחרונות, פרשה לאחרונה. הסיבה לכך, לדבריה, נעוצה בכך שהיא לא הייתה יכולה עוד לשאת את כשלי המערכת. "במהלך השנים עברתי הרבה בתי ספר וגם גנים ולא בכולם עובדות הסייעות כשורה, אבל אף אחד לא יכול להתלונן כי יעיפו אותן והמורות צריכות אותן", אמרה. היא אישרה את חוסר ההתמקצעות, ואמרה: "אנחנו לא מקבלות הדרכה מקצועית וזה מאד מורגש בשטח. אני עבדתי עם אוטיסטים וראיתי שלא היה לי ידע - אז אני בעצמי שילמתי כסף והלכתי ללימודי מאבחנת התפתחותית כי כאב לי שלא ידעתי איך להגיע אל הילד. רציתי לדעת למה הם כואבים, כועסים, שמחים וזה עזר לי מאד". אבל, כך ציינה, רוב הסייעות נותרות בורות בתחום. "יש הרבה שלא מתאימות, יש כאלה שלא מכבדות את הילדים. שמעתי סייעות שאומרות מעל הראש של הילד 'איזה ילד מפגר' או 'איך ההורים שלו מזניחים אותו'".

יצוין, כי זכותם של ילדים עם צרכים מיוחדים ללמוד במסגרות חינוכיות מעוגנת בחוק חינוך מיוחד, התשמ"ח-1988. היא מיושמת היטב במערכות החינוך בארץ מתוך מגמה ארצית לאפשר לילדים עם מוגבלויות לחוות סביבה טבעית ונורמלית ככל האפשר, יחד עם התפיסה כי תלמידי PDD ובני גילם המשלבים, מרוויחים מקשר מובנה אחד עם השני.

לא נמסרה תגובת משרד החינוך לטענות המועלות בכתבה.

לפניות לכתבת רויטל בלומנפלד: revital.blumenfeld@walla.com

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully