הקרב של הגנרל על לבם של האזרחים

בסוף החודש, המצרים האדישים כנראה יבחרו את עבד אל-פתאח א-סיסי לנשיאם החדש. הגנרל הוותיק נלחם בחמאס ושומר על קשר הדוק עם ישראל, אך כלל לא בטוח שזה מספיק כדי לשרוד

אבי יששכרוף
המזכרות כבר מוכנות. מוכר בקהיר מציג שטר-דמה עם דיוקן של עבד אל-פתאח א-סיסי (צילום: רויטרס)

"בקשה אחת, איש אחד... א-סיסי לנשיאות מצרים". זו לשון הכרזה שמופצת בימים האחרונים ברחובות קהיר, לקראת הבחירות לנשיאות שייערכו בעוד כשבועיים וחצי. בכרזה מככב דיוקנו של פילדמרשל עבד אל-פתאח א-סיסי, בן 60 בלבד, האיש מאחורי המהפכה האחרונה במצרים בקיץ שעבר 2013. ללא מדים, לבוש "אזרחי" וחמוש במשקפיים, שהפכו ל"סמל המסחרי" שלו. אבל מי שמצפה לראות בימים אלה פסטיבל ססגוני של בחירות ברחובות הבירה המצרית, עוד עלול להתאכזב.

טוב לדעת (מקודם)

הלחצן שיכול להציל את חייכם באירוע לבבי או מוחי

בשיתוף שחל
לכתבה המלאה

תושבי העיר מספרים כי אין בה אווירה של מתח או של תחרות. מדביקי הפוסטרים, שצצו מאחורי כל פינה בקהיר בבחירות הקודמות לפני כשנתיים, עדיין שם, אולם מספרם קטן בהרבה. העניין הציבורי בבחירות פחת. אין תחושה של תחרות אמיתית. "התוצאה לא ידועה מראש כמו בימי מובארק", אמר לי עמר זכריא, עיתונאי מצרי. "אבל העם יודע במי יבחר. הפעם העם ביקש מסיסי לרוץ בבחירות, ולא ההיפך. לסבאחי (חמאדין סבאחי- המתחרה היחיד מול סיסי - א.י) יש תומכים משלו, אבל נראה שרובנו נבחר בסיסי. יש לו ותק בעשייה. יש לו הוכחות. סבאחי טוב בדיבורים, אבל אנחנו צריכים אנשי מעשים", אמר.

פרופ' יורם מיטל, מומחה למצרים מהמחלקה למזרח תיכון באוניברסיטת בן גוריון ויו"ר מרכז הרצוג לחקר הדיפלומטיה, מפרט את הסיבות לאדישות היחסית ברחוב המצרי. "יש אווירה של תסכול בקרב אותן קבוצות שהובילו את המהפכה של ינואר 2011, ולא רק בקרבן. התסכול נובע מכמה סיבות. ראשית, אותם הצעירים שרצו להפיל את המשטר, מבינים כיום שהצליחו להפיל רק את הנשיא, ואילו המשטר שרד. שנית, מצב ביטחון הפנים הולך ומידרדר לשפל חסר תקדים. ושלישית, המצב הכלכלי הרעוע. יש בעיה קשה של מחסור בדלק ובגז לצריכה ביתית, בממדים הקרובים לאסון".

מצע של סעיף אחד

עבד אל פתאח א-סיסי, עד לאחרונה הרמטכ"ל ושר ההגנה, היה הקצין הצעיר ביותר במועצה הצבאית העליונה. בבחירות שיתקיימו לאורך יומיים, ב-26 וב-27 במאי, הוא צפוי לגבור על המועמד האחר, סבאחי הנאצריסט, ולהפוך לנשיא החמישי של מצרים. עד כה בולטת במשנתו הפוליטית ובקמפיין הבחירות שלו מגמה אחת ברורה: המלחמה ב"אחים המוסלמים".

השבוע התראיין סיסי לטלוויזיה המצרית, לראשונה מאז הכריז על מועמדותו, והודיע כי "האחים המוסלמים" יחוסלו. המציאות, כמובן, רחוקה מכך. התנועה תמשיך לפעול ולזכות בפופולריות חלקית, לפחות, על אף הניסיונות הבלתי-נלאים של הצבא המצרי ושל כוחות הביטחון להשמידה. ובכל זאת, סיסי ניסה לטעון באותו ראיון כי ימשיך במלחמת החורמה הזאת. "אם אבחר לנשיאות, תנועת 'האחים המוסלמים' לא תהיה קיימת עוד", הצהיר. הוא הסביר כי הוא מתנגד להידברות עם "האחים המוסלמים", והדגיש כי אם יזכה בבחירות, "לא יישאר זכר מהתנועה".

ואכן, סיסי, והמערכת השלטונית כולה, נרתמת למלחמה בתנועה האיסלאמיסטית. שלשום נפתח בקהיר שלב נוסף במשפטם של הנשיא לשעבר מוחמד מורסי, של מנהיג התנועה מוחמד בדיע ("המדריך הכללי") ושל עוד יותר מ-30 בכירי "האחים", שנאשמים כולם בשיתוף פעולה ובבגידה באומה, לאחר שחברו ל"גופי טרור מקומיים וזרים". אם יורשעו, גם הם צפויים כנראה לעונש מוות.

תושב קהיר צופה בראיון עם סיסי, השבוע (צילום: אי-פי)

אל סיסי חברו ראשי הממסד הביורוקרטי והביטחוני והסקטור הפרטי, ובכלל זה הטייקונים. אפילו הסלפים הביעו תמיכה במועמדותו. "הם מריחים יציבות", אומר פרופ' מיטל. "זו הבטחתו של סיסי, וניתן לראות את הדברים בעיקר בשינוי לטובה בבורסה המצרית. המדדים שם עולים ועולים בתקופה האחרונה. התמיכה בסיסי מבוססת, בין היתר, על הציפייה לחזור לשגרה, ולא למצרים המהפכנית. הבעיה היא, שהבטחת הבחירות של סיסי, לחסל את 'האחים', היא חרב פיפיות. זה אולי יוביל להחלשת כוחה של התנועה, אולם גם יפחית את הסיכויים של השגת יציבות, כפי שהוא טורח להבטיח לבוחרים".

סיסי גם מבטיח שהצבא המצרי לא ימשיך להחזיק במושכות השלטון, ולא יתערב בענייני המדינה. השאלה היא, האם ללא "האחים המוסלמים" ולאחר ניצחונו הצפוי, יצליח הנשיא החדש להוביל את מצרים לעתיד בטוח וחזק יותר מבחינה כלכלית. וכאן טמונים רבים מסימני השאלה. סיסי זוכה אמנם לתמיכה של מדינות ערב העשירות, ובראשן ערב הסעודית, ועדיין, הסיוע שיקבל מהן אינו מספיק. עליו להביא למצרים אינספור משקיעים מחו"ל, ואלה אינם ששים לעשות זאת, בין היתר בשל איום הטרור האסלאמי. האיום הזה גם פוגע באחד ממקורות ההכנסה המשמעותיים ביותר במצרים, התיירות.

"אם הוא לא ירדוף אותם, הם ינסו לרדוף אותו"

וזה אכן אחד האתגרים המשחרים לפתחו של א-סיסי לאחר הניצחון הצפוי בבחירות: המלחמה בארגונים האיסלמיסטים הקיצוניים, אלה שאינם נמנים עם בית "האחים המוסלמים", וגורמים לנזק של מאות מיליוני דולרים בהכנסות למדינה. מדובר בשורה של קבוצות טרור המזוהות עם הג'יהאד העולמי, שהקימו מאחז קבע בחצי האי סיני. "אנסאר בית אל-מקדס", "מג'לס א-שורא ואל-מוג'הידין פי אכנאפ בית אל מקדס", ועד כמה ארגונים בעלי שמות ארוכים במיוחד, שקשה להבין מי הגה אותם.

הפעילות של צבא מצרים בסיני נמשכת כל הזמן, אך נרגעה מעט, לפי טענות המקומיים. כך גם הקרבות בין החיילים צבא מצרים. ייתכן שזהו שילוב בין ההצלחות בשטח של הצבא לבין ההבנה של האוכלוסייה המקומית, שעם בעל הבית החדש-ישן, הצבא בראשות סיסי, כדאי להימנע מלשתף פעולה עם אנשי אל-קאעדה סניף מצרים. בשלב מסוים העבירו ארגוני הטרור את פעילותם מחצי האי אל תוככי מצרים, אך מפלס הפיגועים במדינה ירד לאחרונה.

בישראל מציינים לחיוב את אופן הלחימה שמנהל הצבא בסיני ואת נחישותו. "אם הוא לא ירדוף אותם הם ינסו לרדוף אותו", כך לדברי מקור ישראלי בכיר. "המשטר מחויב למלחמה באל-קאעדה, והוא נחוש ויישאר כזה גם לאחר הבחירות להילחם בקיצונים". יחד עם זאת, האיום מצד הטרור האיסלמסיטי עדיין רחוק מלהסתיים. רק לאחרונה הצליחו תומכי הקבוצות הללו לפוצץ שוב את צינור הגז בין מצרים וירדן, על אף השמירה עליו.

הנשיא המצרי הבא יצטרך לשקם את התיירות בארצו. הפירמידות בגיזה, השבוע (צילום: אי-פי)

בעניין אחד לפחות, הצבא המצרי ממשיך את מלחמתו, ונאבק ביתר שאת במנהרות ההברחה בין סיני לעזה. מלבד מספר מצומצם של מנהרות, ההברחות לתוך הרצועה פסקו כמעט לחלוטין. גם בישראל מעריכים כי צבא מצרים הצליח לסגור כ-95% מהמנהרות הללו. עד כמה יצליח סיסי כנשיא להמשיך ולשמור על מגמת ההצלחה קשה לומר, אך הפעילות המצרית בשטח תוך שיתוף פעולה הדוק עם ישראל, תימשך גם לאחר הבחירה בו.

האויב המשותף

לפחות לגבי דבר אחד, סיסי נוהג כמו נשיא מצרי טיפוסי - יחסו לישראל. הוא נמנע מקשר רשמי וגלוי איתה, על אף שבתקופה האחרונה הוא דווקא האיץ בראשי מערכת הביטחון שלו להדק את היחסים עם מקביליהם. הוא עצמו שוחח יותר מפעם אחת עם בכירים ישראלים, כולל עם שר הביטחון משה יעלון. אולם סיסי מעדיף להצניע את החלק הזה של פעילותו המדינית, ובמקום זה התבטא השבוע בנושא ביקור עתידי בישראל. הוא הבהיר שכל עוד לא תקום מדינה פלסטינית ובירתה ירושלים, הוא עצמו לעולם לא יבקר כאן.

יחד עם זאת, החלק החשוב יותר בראיון, עבור ישראל, היה כשהתייחס להסכם השלום. "מצרים היא מדינה שמדיניותה, ההיסטוריה שלה והכבוד שלה לחוזים ואמנות מושרש אצלה. אני חלק מהמדינה ואכבד את כל האמנות והחוזים הבינלאומיים, ובתוכם הסכם השלום עם ישראל", אמר. סיסי פנה לממשלה הישראלית באומרו כי "עומדת מולכם הזדמנות אמיתית לקיום הסכם שלום אמת עם הרשות הפלסטינית... הדבר נחוץ לשם פתיחת 'שער התקווה' באזור".

ודוק: המועמד המוביל הדגיש "שלום עם הרשות הפלסטינית", ולא עם העם הפלסטיני. עבורו, חמאס היה, ונותר, אויב. "אל לנו לתת לבעיה עם החמאס להשפיע על דעתנו בנוגע לסוגיה הפלסטינית. לעולם לא נשכח מי עמד לצידנו ומי עמד נגדנו" אמר, בשלחו מסר עבה כפיל לראשי הארגון ברצועת עזה.

מוחמד בדיע, מנהיג "האחים המוסלמים", בכלוב הנאשמים בקהיר (צילום: אי-פי)

וכך, נראה שלמרות הסכם הפיוס בין חמאס ופתח, שאפילו זכה לסיוע קל מצד הרשויות המצריות (שהתירו את כניסתו של סגן ראש השלכה המדינית של חמאס, מוסא אבו מרזוק, לעזה), למצרים יש עדיין חשבון פתוח עם חמאס על רקע התמיכה הגלויה שלהם ב"אחים המוסלמים". ואכן אחת הדרישות של מצרים מראשי החמאס ברורה: להתנער מכל קשר עם "האחים", אותו ארגון שממנו נולדה התנועה.

ומה לגבי חמאדין סבאחי, המתחרה? נראה שגם הוא מבין שסיכוייו נמוכים. אולם הוא ותומכיו מניחים כי ביום שלאחר הבחירה בסיסי, הם יהפכו למחנה האופוזיציוני החזק ביותר, לנוכח היעדרותם הרשמית של "האחים" מהתמונה. סבאחי נהנה מתמיכתם של ארגוני שמאל רבים, כמו מחנה 6 באפריל ואחרים, המזוהים עם סוגיית "הצדק החברתי". עבור רבים מתומכי סבאחי, הקרע עם "האחים המוסלמים" צריך להסתיים ולא להחריף בבחירות הבאות.

העיתונאי עמר זכריא מסכם מה המפתח, בעיניו, להצלחתו של עבד אל-פתאח א-סיסי או שכל כל נשיא אחר. "אף נשיא לא יצליח אם העם לא יסייע לו. אף אדם אינו יכול לעשות זאת לבדו. עלינו לזכור שאם הפעם לא נצליח, יהיה קשה, מאוד קשה למצרים להשתקם".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully