הכיסא לא נשאר ריק

למרות המחלוקת הציבורית, העלות הגבוהה והספק בקשר ליעילות העונש, ארה"ב היא עדיין אחת המדינות המובילות בעולם בהוצאות להורג. אז מה הגורמים לתאוות המוות של האמריקנים?

נטשה מוזגוביה, וושינגטון

אחת התצוגות במוזיאון הפשיעה בוושינגטון מתרכזת בתולדות ההוצאות להורג בארה"ב - מופיע שם הסבר מפורט על כיתת יורים (באוקלהומה ויוטה האסירים עדיין יכולים לבחור למות בדרך זו), כיסא חשמלי תופס מקום של כבוד לצד מתקן מיוחד עם חגורות לקבע את האסיר לקראת הזרקת הרעל הקטלני לתוך הווריד, ויש גם תא גזים - שיטת הוצאה להורג שעדיין תקפה בארבע מדינות, אך בפעם האחרונה השתמשו בה בפועל באריזונה לפני 15 שנים.

עוד בוואלה!

ספר עד הבית: הבילוי שילדי הפריפריה לא מוכנים לוותר עליו

לכתבה המלאה
(צילום: AP)

פחות ופחות מדינות בארה"ב, גם אלה שעדיין לא ביטלו את עונש מוות באופן פורמלי, מקיימות הוצאות להורג, אך אמריקה היא עדיין שיאנית בלתי מעורערת של הוצאות להורג בקרב מדינות המערב. כל השיטות שנוצלו לצרכי המתת האסירים עוררו ביקורת על אכזריותן - במיוחד לאור תקלות שונות, כשבמקום מוות מהיר האסירים בעת ההוצאות להורג התענו דקות ארוכות. קלייטון לוקט (38) מאוקלהומה שהורשע ברצח, שוד ואונס ונידון למוות, לא היה האסיר היחיד בארה"ב שהוצאתו להורג השתבשה - בין אם בגלל שהמזריק פספס את הווריד, בין אם מנת חומר ההרדמה היתה נמוכה מדי, או שהחומר עצמו גרם לעוויתות ופיצוץ של וריד, כמו במקרה של לוקט, שמותו נקבע ביום רביעי לפנות בוקר, 43 דקות אחרי תחילת ההוצאה להורג. אסיר נוסף, צ?רלס וורנר בן ה-46 שהורשע ב-1997 באונס ורצח של תינוקת בת 11 חודשים של שותפתו, שהיה אמור למות באותו היום בכלא באוקלהומה, זכה לדחייה של שבועיים של מותו, עד שיתברר מה השתבש בהליך הזרקת ה"קוקטייל" לגופו של לוקט. יש לציין כי שני האסירים תבעו בעבר את מדינת אוקלהומה ודרשו לחשוף מה מהות התרופות שישמשו להוצאה להורג שלהם.

מה אומרים הנידונים למוות רגע לפני ההוצאה להורג?

בכמה מדינות בארה"ב הוצאה להורג בעזרת "קוקטייל" תרופות קטלני הוכרזה כלא-חוקתית (התיקון השמיני לחוקת ארה"ב אוסר לקיים "ענישה אכזרית ויוצאת דופן"), והשימוש בה נאסר. ב-2009, הפסיקו בארה"ב לייצר את חומר ההרגעה "תיופנטל סודיום" ששימש להרדמת האסיר לפני החומר לשיתוק השריר והרעל שהוזרקו לגופו. מספר אסירים שנידונו למוות תבעו את מדינות אריזונה, טנסי וקליפורניה בטענה שחומרי ההרדמה החלופיים לא קיבלו את אישור מנהל המזון והתרופות האמריקני (שטען שזה לא נכלל בהגדרת תפקידו לאשר חומרים המשמשים להוצאות להורג) - וגם חברות התרופות האירופיות לא התלהבו מהרעיון שהמוצרים שלהן ישמשו להמתת בני אדם.

המוות אינו מחוסר עבודה

מתנגדי ההוצאות להורג מעלים גם שורה של שאלות לגבי היעילות של עונש מוות, והאם בכלל מדובר בעונש לאור תקופות ההמתנה הממושכות החולפות בין ההרשעה לבין ביצוע גזר הדין - שבע, 15 או אף 36 שנים, זאת מלבד הטענה שמדובר במעשה לא מוסרי. בנוסף, צורת ענישה זו נחשבת ליקרה במיוחד.

מיזורי מאיימת להוציא להורג אסירים בכיתות יורים

בין השנים 1978 עד 2012 למשל, קיומה של האפשרות להוציא אסירים להורג עלתה למדינת קליפורניה למעלה מארבעה מיליארד דולרים – כמחצית על הוצאות משפט, מיליארד וחצי – הוצאו למימון ערעורים למיניהם, ועוד כמיליארד דולרים נועדו לממן אחזקת האסירים שנידונו למוות. יש הטוענים שכל התהליך, שנגרר שנים, הפך לפארסה: ב-2011, רשויות טקסס החליטו לבטל את זכות האסיר לארוחה האחרונה לפי בקשתו, אחרי שלורס רסל ברואר דרש להכין לו ארוחת שחיתות - ולא נגע בה בטענה שאין לו תיאבון.

בשנה שעברה, ארגון "אמנסטי אינטרנשיונל" ניצל את רעיון הארוחה האחרונה לקמפיין יצירתי נגד עונש המוות, תחת הכותרת "הארוחה האחרונה של אנשים חפים מפשע - אם אינך יכול לעכל את זה, תפעל". במסגרת הקמפיין, הוצגו צילומים של מגשים עם הארוחה האחרונה של חמישה אסירים שונים - בליווי הערות שהם זוכו בדיעבד. (אגב, בקשתו לארוחה אחרונה של קלייטון לוקט, אותו האסיר שמת באוקלהומה בעינויים לטענת עורך דינו נדחתה, כי עלותה חצתה את סף 15 הדולרים שנקבעו בתקנון).

קודם מרדימים, אחר כך מרפים את השרירים, ורק אז מרעילים. סם ההרדמה פרופופול (צילום: AP)

ב"אמנסטי" אומרים שהארגון מתנגד לעונש מוות מסיבה עקרונית: ביצוע של פשע אינו מבטל את הזכות האוניברסלית לחיים. נציגת הארגון, קיארה סנג'ורג'יו מסבירה שיש גם סיבות נוספות - למשל, הסיכוי לטעות, שבמקרה של עונש מוות תהיה בלתי הפיכה - וגם העובדה שאין הוכחה שעונש מוות באמת מרתיע פושעים פוטנציאליים. גם בקרב קרובי המשפחה של הקרבנות, היא אומרת, יש המתנגדים לעונש מוות. סנג'ורג'יו מעירה גם, שאין בהכרח קשר בין שיעור הפשע האלים במדינה לבין נכונות הרשויות להשתמש בעונש מוות. במקסיקו, למשל, עם כל האכזריות של קרטלי הסמים, עונש המוות בוטל רשמית לפני תשע שנים, ולא היה בשימוש מעשי שנים רבות שקדמו לזה.

תא הגזים עושה קאמבק: עונש מטומטם, הוגן וסביר

ג?ון מקאדמס, מרצה למדע המדינה מאוניברסיטת מרקט בוויסקונסין, שנמנה על תומכי עונש מוות, משוכנע שהוא יכול להרתיע פושעים מסוימים ולהציג חיים. מקאדמס גם חושב שזה "העונש המספק היחיד לפשעים הכי מזוויעים שמבצעים בני אדם".

באשר לטענת המבקרים שמדובר גם בבזבוז משאבים - הוא חושב שהערעורים והקמפיינים שלהם הופכים אותה ליקרה. "היום זה נעשה בצורה ממש לא יעילה", הוא גורס, "להוציא מישהו להורג לא צריך לקחת 10-15 שנים, למרות שברור שכל אסיר מורשע זכאי לעורך דין טוב ולערער על גזר דינו. אני לא חושב שאמריקאים רבים חושבים שאוסמה בן לאדן היה ראוי למשהו פחות ממוות. זה העונש הכי הגיוני עבור רוע הכי גדול".

"בירי יש יותר כבוד"

הוא גם חושב שמתנגדי עונש המוות עושים מניפולציות עם המספרים של אלה שהוצאו להורג בטעות. "לרוב, מדובר בזיכוי בגלל טעויות פרוצדורליות ומחוסר בראיות, ולא בגלל שהגיעה הוכחה חד-משמעית לחפותם", הוא טוען, "ואלה שמותחים ביקורת על אכזריות השיטה שאינה ראויה לחברה הומאנית - אז אפשר להמשיך את קו המחשבה הזה ולהגיד שבתי כלא אכזריים באופן כללי. בכלל, די מדהים אותי כמה אנשים מודאגים לגבי גורל הרוצחים - ומתעלמים מהקרבנות שלהם".

לפרופ' מקאדמס, שכתב שורה של מאמרים בעד עונש המוות, אין שיטה מועדפת של הוצאה להורג. "לדעתי התליה וכיתת יורים היו יעילים מספיק - ובהוצאה להורג בירי לדעתי האישית יש יותר כבוד. אך באופן כללי כל שיטה שעוזרת למנוע סבל מיותר, ראויה".

22 מדינות בעולם עדיין מטילות עונש מוות. הוצאה להורג באיראן (צילום: GettyImages)

מתיו רובינסון, מרצה לקרימינולוגיה ומחבר מספר ספרים על עונש המוות בארה"ב, טוען לעומת זאת שאין הוכחה חד-משמעית לכך שעונש מוות יכול לשמש כהרתעה - לפחות, לא יותר ממאסר עולם בלי אפשרות חנינה. "מאסר עולם בלי זכות חנינה הוא גזר דין מספק גם בשביל אסירים הכי מסוכנים", הוא טוען. לדבריו, האמריקנים לא בהכרח בוחנים את הנושא מהפרספקטיבה של זכויות האדם. בנוסף, הוא חושב שארה"ב מתקשה להיפטר מעונש מוות בגלל שיטת הפדרליזם, כשכל מדינה קובעת באופן עצמאי מדיניות בעניין - אך ההתקדמות הכללית באמריקה היא בכיוון ביטול עונש המוות.

על פי דו"ח של "אמנסטי", ב-2013, ארה"ב נשארה המדינה היחידה ביבשת אמריקה שהוציאה אסירים להורג, אך מספר ההוצאות להורג המשיך לרדת: מ-43 בשנת 2012 ל-39 ב-2013 בתשע מדינות (בעיקר מדינות הדרום). טקסס היתה אחראית לבדה ל-41% מכלל ההוצאות להורג בארה"ב בשנה שעברה, ארבע מדינות (אלבמה, ג'ורג'יה, וירג'יניה ומיזורי) חידשו הוצאות להורג אחרי שלא עשו זאת ב-2012. מאידך, בשנה שעברה מרילנד הפכה למדינה ה-18 לבטל את עונש מוות באופן פורמלי.

באופן כללי, למורת רוחם של פעילי זכויות אדם, בשנת 2013 נרשמה בעולם עלייה במספר האנשים שהוצאו להורג לעומת 2012. 22 מדינות הוציאו להורג 778 אסירים - עליה של כמעט 15% בהשוואה ל-2012, וב"אמנסטי" מזכירים שכמו בשנים הקודמות, זה לא כולל אלפים שהוצאו להורג בסין, כי "אין מידע אמין" שניתן לבסס עליו דיווח, ואין גם אישור רשמי להוצאות להורג בסוריה ובמצרים.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully