בהונגריה מציינים 70 שנים לפלישה הנאצית ולכיבוש המדינה. יותר מחצי מיליון יהודים שהתגוררו בה עם תחילת מלחמת העולם השנייה נרצחו במחנות ההשמדה שאליהם נשלחו ברחבי אירופה הכבושה, תוך חודשים ספורים. אלא שסדרת האירועים שעליהם הכריזה ממשלתו של ויקטור אורבן לציון האירוע הפכו עד מהרה לזירת התגוששות בין הקהילה היהודית לבין הממשלה בבודפשט.
את הרוחות הרעות שנשבו מגרמניה יכלו יהודי הונגריה לחוש כבר ב-1938. ממשלתו של מיקלוש הורטי, שליט הונגריה דאז שהיה ידוע בעמדותיו האנטישמיות ובתמיכתו בהיטלר, החלה לחוקק חוקים מיוחדים נגד היהודים. החוק הראשון הטיל איסור על שחיטה כשרה, והגביל ל-20% בלבד את העסקתם של יהודים במקצועות השונים. החוק השני קבע כי כל מי שאחד מהוריו יהודי, או שניים מאבותיו היו יהודים, ייחשב יהודי. החוק השלישי הטיל איסור על נישואי תערובת, על מנת למנוע התבוללות של נוצרים עם יהודים.
עוד על יום הזיכרון לשואה ולגבורה בוואלה! חדשות:
מאפר לתקומה: "לעולם לא אבין איך שרדנו"
אחרי 70 שנה: זיהתה את עצמה ואת משפחתה בתצלום מאושוויץ
צפו בפרויקט מיוחד: ניצולי שואה מספרים
ביוני 1941 החליט הורטי כי הונגריה תצטרף לכוחותיו של הצורר הנאצי ותעמוד לצדו במלחמה מול ברית המועצות. שלוש שנים נלחמו ההונגרים לצד היטלר. אלא שאז חששה ההנהגה הנאצית כי בודפשט עומדת לנטוש את הברית, והחליטו לפלוש להונגריה. ב-19 במרץ 1944 כבשו הנאצים את הונגריה, שהתגוררו בה באותם הימים כ-800 אלף יהודים, מקורם של חלקם היה בסלובקיה, ברומניה וביוגוסלביה, שחלקים מהן סופחו להונגריה.
בתוך זמן קצר החלו הנאצים להעביר את יהודי הונגריה אל גטאות שהוקמו ברחבי המדינה, תוך שהם מכריחים אותם לעטות טלאי צהוב ומחרימים את רכושם. חלק מההונגרים סייעו בכך, בפרט אנשי תנועת "צלב החץ" האנטישמית והפרו-נאצית, שהמשיכו לשתף פעולה עם הגרמנים. ב-15 במאי 1944, חודשיים אחרי הכיבוש הנאצי, תחת פיקודו של אדולף אייכמן, החלו להישלח מאות אלפי יהודים אל מחנות ההשמדה, בעיקר לאושוויץ. כמעט חצי מיליון יהודים הועלו על הרכבות למחנות המוות. מי שניסו להיחלץ לעזרתם של היהודים היו דיפלומטים זרים, בראשם ראול ולנברג שהנפיק אלפי דרכונים שבדיים ליהודים וטען בפני השלטונות הגרמניים כי אותם יהודים נמצאים תחת חסות שבדית. ולנברג זכה על כך בתואר חסיד אומות העולם מ"יד ושם".
באוקטובר 1944, לאחר כמה תבוסות שספגו בשדה הקרב מול הצבא הסובייטי, הדיחו הגרמנים את הורטי מהשלטון, מחשש שיבגוד בהם. את מקומו תפס ראש מפלגת צלב החץ פרנץ סלשי, שיחד עם חברי תנועתו המשיכו להשמיד את היהודים שעדיין נותרו במדינה. באותה תקופה נרצחו אלפי יהודים ברחובות הערים או על גדות הדנובה, וגופותיהם הושלכו אל הנהר. החשש מפני פלישה סובייטית ממשמשת ובאה גרם לנאצים ולמשתפי הפעולה להאיץ את קצב הרציחות. ההשמדה השיטתית נמשכה כמעט ללא הפרעה עד שהסובייטים הצליחו לבסוף לשחרר את הונגריה מהכיבוש הנאצי באפריל 1945. אז, למרבה הזוועה, כבר לא נותרו כמעט יהודים חיים ברחבי הונגריה.
האנטישמיות צצה כפטריות רעילות אחרי הגשם
החלטתה של ממשלת הונגריה הנוכחית לקיים סדרת אירועים לציון 70 שנה לכיבוש הנאצי עוררה כעס בקרב ראשי הקהילה היהודית במדינה. עיקר הזעם הופנה כלפי אנדרטה שתוכננה להיות מוצבת ב"כיכר החירות" שמול הפרלמנט ההונגרי. האנדרטה אמורה הייתה להציג נשר פרוסי, המייצג את המשטר הנאצי, עט על דמותו של המלאך גבריאל המייצג את הונגריה. לטענת ראשי הקהילה היהודית, האנדרטה והאירועים המתוכננים נועדו לגמד את חלקו של השלטון ההונגרי ורבים מאזרחי הונגריה בזמן השואה, ולהתעלם משיתוף הפעולה עם הנאצים ומשליחתם של מאות אלפי יהודים למחנות ההשמדה.
תחילה עוד ניסו ראשי הקהילה היהודית לנהל דיאלוג עם הממשלה בבודפשט, אלא שעד מהרה הם הבינו כי לראשי השלטון אין כל כוונה לסגת מהתכניות, או להזכיר את חלקה של הונגריה בשילוח יהודים למחנות ההשמדה. בעקבות זאת, נועדו ראשי ארגון הגג של הקהילות היהודיות בהונגריה, Mazsihisz, והחליטו ברוב גדול כי הקהילה היהודית תחרים את האירועים הלאומיים. במקביל, החליטו לקיים סדרת אירועים נפרדת של הקהילה היהודית במלאת 70 לשואת יהודי הונגריה. לכך נוספה גם התחושה הקשה שנבעה מהתחזקותה של מפלגת הימין הקיצוני "יוביק" שכוחה התחזק בשנים האחרונות, ואתו גם גילויי אנטישמיות רבים שהחלו להופיע כפטריות רעילות אחרי הגשם.
לבסוף, בעקבות לחץ בינלאומי שהפעילו ממשלות זרות וארגונים יהודיים מרחבי העולם על ממשלת הונגריה, הודיע בסוף פברואר ראש הממשלה אורבן על ההחלטה לדחות את הקמת האנדרטה למאי, על מנת לתת הזדמנות נוספת לפתרון המחלוקת בהידברות.
הרב שלמה כובש, שליח חב"ד להונגריה, טוען כי בחב"ד דווקא התנגדו להחלטה להחרים את האירועים הממשלתיים. הוא מספר כי גם כיום, למרות חילוקי הדעות, יש לראשי הקהילה היהודית קשר טוב ורציף עם ראשי השלטון בהונגריה. לדעתו, האנדרטה צריכה להוות בעיה גם לתושבי הונגריה עצמם, ויש להיזהר שההתנגדות לה לא תצטייר כמאבקם של היהודים בלבד.
"בהונגריה חיים כיום כמאה אלף יהודים, מתוכם 7,000 ניצולי שואה", הסביר הרב כובש. "הרבה מהיהודים המתגוררים בהונגריה מתביישים ביהדותם, והרבה מהם גם מתייחסים לכך כאל טאבו. זוהי בעצם הקהילה היהודית היחידה באירופה שהיא מקומית ולא מורכבת מיהודים שהיגרו ממקומות שונים בעולם, וזה כמובן הופך את כל הנושא היהודי ונושא עיכול העבר להרבה יותר רגיש. למרות זאת, יש התעוררות גדולה מאוד של החיים היהודיים ב-20 השנים האחרונות, מאז נפילת השלטון הקומוניסטי. יש בערך 20 בתי כנסת שפועלים על בסיס שבועי או יומי, בתי ספר יהודיים, מסעדות כשרות, עשרות ארגוני תרבות יהודיים, ארגוני נוער ועוד. המון יהודים כבר אינם מתביישים ביהדותם, והזהות היהודית מתחזקת. אני עצמי יליד הונגריה, נכד לניצולי שואה, שהוריי נולדו מיד אחרי השואה, ולא רק שלא היו דתיים אלא אפילו לא ידעו שהם יהודים עד גיל מאוחר".
בעקבות התחזקותם של מפלגת "יוביק" ושל הימין הקיצוני בהונגריה בשנים האחרונות, האם אתה חש כי ההונגרים באמת למדו את הלקח ממה שאירע לפני 70 שנה? האם הונגריה היא מקום בטוח ליהודים כיום, או ששוב ניתן לחוש בסחף לכיוון לאומני-קיצוני?
"יש להונגרים עוד הרבה חומר ללמוד בנושא השואה, אבל צריך לזכור שבתקופה שלאחר השואה היו ארבעה עשורים שאסור היה לדבר כלל על הנושאים האלו. גדלו כאן שני דורות שלא ראו ולא למדו כלום על נושא השואה והאחריות שיש גם להונגריה עליה. גם בגרמניה לקח עשרות שנים עד שהגיעו לקונצנזוס, רק שאת התהליך שהם החלו בשנות החמישים, בהונגריה התחילו בשנות התשעים בלבד. אני בהחלט חושב שהונגריה היא כיום מקום בטוח ליהודים".