פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      דוח המבקר: ל-900 אלף אזרחים אין כסף לאוכל

      ערב חג הפסח מפרסם המבקר דוח חריף על תכנית הביטחון התזונתי של הממשלה, הקובע כי זו לא גיבשה מדיניות, לא הקצתה משאבים ולא סיפקה הנחיות. המצב חמור במיוחד במגזר הערבי

      עוני, קבצן, לתת, ראש השנה, חלוקת מזון, סל לחג, מזון, עניים (שרון בוקוב)
      "עוני אינו גזרת גורל". חסר בית בתל אביב (צילום: שרון בוקוב)

      שבוע לפני חג הפסח, מפרסם היום (שני) מבקר המדינה דוח חריף בנושא תכנית הביטחון התזונתי של הממשלה, שאמורה הייתה לספק פתרונות לאלה הנתונים במצוקה כלכלית. מהדוח עולה כי ממשלת ישראל הזניחה את מחויבותה לטיפול בנושא האקוטי הנוגע לכמיליון בני אדם, מהם 360 אלף ילדים. בנוסף, נטען כי לא גובשה מדיניות ממשלתית כוללת ולא הוקצו משאבים ראויים להתמודדות עם התופעה.

      בינואר האחרון ניצבו על במה אחת ארבעה שרי "יש עתיד" ובישרו: "נקצה 230 מיליון שקל לתכנית לביטחון תזונתי". אלא שמאז – כך לפי הממצאים של מבקר המדינה, השופט (בדימוס) יוסף שפירא – לא הועבר אף לא שקל אחד. "עוני אינו גזרת גורל. חברה אשר אינה דואגת לענייה ולמעוטי היכולת החיים בקרבה אינה פוגעת רק בכבודם ובזכויותיהם, אלא פוגעת גם בדמותה שלה", כתב המבקר.

      מפברואר עד אוגוסט 2013 בדק משרד מבקר המדינה את פעולות הממשלה לקידום הביטחון התזונתי – האפשרות לצרוך באופן סדיר מזון הכולל את כל רכיבי התזונה הנדרשים להתפתחות תקינה ולבריאות האדם. הבדיקה נעשתה בעיקר במשרד הרווחה, אך כללה גם בירורים במשרדי ממשלה נוספים ובשלטון המקומי.

      עוד בוואלה! חדשות:
      מקורבי אולמרט: "זקן פעלה כמו סוכן מדיח, ולא נפלתי"
      דיווח בבולגריה: זוהה המחבל המתאבד מהפיגוע בבורגס
      אוקראינה: פרו-רוסים במזרח לכדו נשק והכריזו עצמאות

      סדר פסח של ילדי ביבי, במחאה על מספר הילדים העניים הגבוה בישראל, אפריל 2011 (עומר מירון)
      הפגנה נגד ממשלת נתניהו במחאה על מספר העניים הגבוה (צילום ארכיון: עומר מירון)

      במשרד הרווחה לא קיים בסיס מידע על אודות משפחות או בודדים הסובלים מאי-ביטחון תזונתי, אך על פי סקר של המוסד לביטוח לאומי משנת 2012 עולה כי 18.3% מהמשפחות בישראל – כ-330 אלף – סובלות מאי-ביטחון תזונתי, ו-10.5% סובלות מאי-ביטחון תזונתי חמור. בקרב המגזר הערבי התמונה קשה עוד יותר, כשקרוב למחצית (46.9%) מהנסקרים דיווחו על אי-ביטחון תזונתי, ו-30% דיווחו על אי-ביטחון תזונתי ניכר. קרוב ל-900 אלף אזרחים דיווחו כי בשל מחסור בכסף, לעתים לא אכלו יום שלם או צמצמו את גודל הארוחות שלהם במשך כמה חודשים בשנה.

      מממצאי המבקר עולה כי עד לסיום מועד הביקורת, לא קבעה הממשלה מדיניות לטיפול בנושא הביטחון התזונתי, כשתכניות שונות נכתבות, מאומצות ו"נקברות" במגירה. אחת מאותן תכניות היא המיזם לביטחון תזונתי שיזם ב-2009 שר הרווחה דאז ויו"ר האופוזיציה היום, יצחק הרצוג, ואשר אומצה על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו.

      "מחויבות ממשלתית קטנה עד מאוד"

      נתניהו אימץ את המלצות הוועדה והכריז על הקמת מיזם שבו יהיו שותפים משרד הרווחה, משרד האוצר וארגון ג'וינט ישראל. במרץ 2010 סיכמו משרד האוצר ומשרד הרווחה את עיקרי התכנית לקידום הביטחון התזונתי לשנים 2012-2010, שעיקריה הם דירוג עמותות המזון לפי איכות פעילותן ושקיפותן, הסדרת פעילות העמותות, תמיכה כללית בעמותות המזון והפעלת תכנית לליווי משפחות נזקקות ושיקומן. סך כל התקציב שהממשלה העמידה לטובת המיזם היה כ-12.5% בלבד מהתקציב הממשלתי שיועד מלכתחילה בהתקשרות עם הג'וינט, ולא כל מרכיביו הופעלו.

      ראש הממשלה בנימין נתניהו בישיבת ממשלה. מרץ 2014 (מערכת וואלה! NEWS , עמית שאבי)
      תכניות שונות נכתבות, מאומצות ו"נקברות" במגירה. ראש הממשלה נתניהו (צילום: עמית שאבי)

      לבסוף, עם כניסת השר משה כחלון למשרד הרווחה, נגנז המיזם כולו. על כך כותב המבקר שפירא: "עד מועד סיום הביקורת, אוגוסט 2013, פעולות הממשלה לטיפול בנושא הביטחון התזונתי – הקצאת משאבים ממשלתיים בסכומים נמוכים והמשך ההישענות על משאבי המגזר השלישי כגורם המממן את הפתרונות למשפחות באי-ביטחון תזונתי – מצביעות על מחויבות ממשלתית קטנה עד מאוד לטיפול בנושא בכללותו".

      על פי המבקר, פעילות הממשלה להבטחת ביטחון תזונתי לאזרחיה מסתכמת בתמיכה בעמותות המזון ככלי לקידום הנושא, ולדבריו, "הרי שמהאמור עולה כי במצב הדברים הנהוג היום, אין מדובר בכלי אפקטיבי דיו". מבדיקת המבקר עולה כי החלק הארי של התמיכה מיועד לסלי מזון לפסח – סיוע סמלי במועד חד-פעמי. כמו כן, עמותות המזון הן שקובעות באילו מקומות הן יסייעו במזון, והתמיכה באוכלוסייה נזקקת שמתגוררת במקום מסוים ניתנת לא לפי קריטריון של רמת אי-ביטחון תזונתי, אלא לפי יכולת ההתארגנות של האוכלוסייה המתגוררת במקום להקים עמותה שתעמוד במבחני התמיכה או לפי רצונן של עמותות המזון לסייע לאותה אוכלוסייה. "עולה ספק על כן, אם מערך התמיכות הממשלתי בעמותות המזון תורם תרומה של ממש לשיפור הביטחון התזונתי בקרב מגזרים ויישובים שבהם בעיית האי-ביטחון התזונתי חריפה, ובפרט בחברה הערבית", סיכם המבקר. כמו כן, יש לציין כי התקציב המיוחד שעליו הכריזו שרי "יש עתיד" לטובת ביטחון תזונתי לא עבר לעמותות המזון בתחילת החודש כפי שהתחייבו.

      מתנדבים בעמותת פתחון לב (דרור עינב)
      עמותות המזון הן שקובעות באילו מקומות הן יסייעו. סלי מזון של עמותת "עזר מציון" (צילום: דרור עינב)

      מצב אבסורדי נוסף שהפך הגיוני ברבות השנים הוא הישענות המדינה על "הקרן לידידות" כמקור תקציבי מרכזי לסיוע במקרים של אי-ביטחון תזונתי ללשכות הרווחה המקומיות. מצב זה בעייתי, שכן הקצאת הכספים נעשית על פי מדיניות הקרן ובכפוף להנחיותיה. לפי משרד מבקר המדינה, אין במימון זה ובהקצאת כספים על פי מדיניות הקרן כדי להבטיח את הטיפול השיטתי הנדרש בנושא, ויש מקום לשקול לקבוע שהקצאת המשאבים לרשויות המקומיות לקידום נושא זה תיעשה בראש ובראשונה על ידי השלטון המרכזי.

      העובדת הסוציאלית תרמה מכיסה הפרטי

      על מנת לבחון את התנהלות השלטון המקומי עם מצוקת האי-ביטחון התזונתי בחן משרד המבקר שבע רשויות מקומיות: חדרה, ירושלים, לוד, נצרת, נצרת עילית, קריית ים ורהט. מהממצאים עולה כי ללשכות הרווחה המקומיות, האמורות לטפל בנושא, אין הנחיות מקצועיות ומנהליות בתקנון לעבודה סוציאלית (תע"ס) לטיפול בנזקקים או אופן סיוע על רקע היעדר מזון כפי שיש להן לנזקקים בעלי רקע אחר, בהם זקנים, נכות, התמכרות וכדומה. כמו כן, אין כל הכוונה מצד משרד הרווחה כיצד לטפל בהם, ולא מספקים ללשכות המקומיות כלים לסיוע בנושא.

      כך לדוגמה, עובדת סוציאלית בנצרת טיפלה במשפחה שבה זוג הורים עובדים בשנות ה-40 לחייהם ושלושה ילדים. בביקור בית באפריל 2013 הבחינה העובדת כי המקרר בבית ריק. אם המשפחה סיפרה שבשנתיים האחרונות המשפחה לא רכשה פירות וירקות, למעט כרוב ותפוחי אדמה. לנוכח מצוקת המשפחה, העובדת הסוציאלית ציינה כי תרמה למשפחה כרטיס מזון מכיסה הפרטי ואף גייסה עבורה תרומות ממכרים.

      משרד הרווחה: נספק רשת ביטחון תזונתית

      במשרד הרווחה התעלמו מהטענה שלא הועבר אף לא שקל אחד מהתקציב, ונראה כי פירשו את הדוח באופן קצת שונה. לדברי שר הרווחה מאיר כהן, "הדוח תואם ברובו את המדיניות שאנחנו מובילים מאז כניסתי לתפקיד. תקצבנו את הפרויקט ביותר מפי שניים מהמתוכנן, ובתוך זמן קצר נספק רשת ביטחון תזונתית ליותר ויותר אזרחים. זאת שליחות חשובה".

      בארגון "לתת", שיזם את הפנייה למבקר המדינה במרץ 2012, אמרו היום כי אם המיזם הלאומי לביטחון תזונתי לא יחל לפעול בחודשים קרובים, הוא יחדש את העתירה לבג"ץ שהגיש לפני שבע שנים, במטרה לחייב את המדינה לקחת אחריות לביטחון התזונתי של אזרחיה. "דוח המבקר משקף תמונה עגומה לפיה מדינת ישראל לא עמדה במחויבויותיה בנושא הביטחון התזונתי, ויתרה מכך – כי מדיניות, ולא מזל רע או גורל, היא המחולל העיקרי של היווצרות, התרחבות והעמקת האי-ביטחון התזונתי, ובראשה המדיניות האנטי-חברתית של הקיצוץ בקצבאות הילדים שבוצעה באבחה חדה בשנה האחרונה ועתידה להוסיף עוד עשרות אלפי משפחות לעוני ולחיים באי-ביטחון תזונתי".

      מספר שיא של ארגזי מזון לנזקקים מחולקים לקראת הפסח (שלומי גבאי)
      הבטחה של שרי "יש עתיד" לא מומשה. אריזות מזון לנזקקים (צילום: שלומי גבאי)

      עוד הוסיפו בארגון: "במבחן התוצאה, ההבטחה של שר האוצר יאיר לפיד שניתנה לפני שנה להקצות 200 מיליון שקל לאי-ביטחון תזונתי טרם מומשה, וזאת על אף התחייבות שר הרווחה כי המיזם הלאומי לביטחון תזונתי יחל לפעול ב-1 באפריל 2014, לפני חג הפסח. מאות אלפי המשפחות שסובלות מאי-ביטחון תזונתי לא יכולות להתקיים מהבטחות והרצון הטוב של שרי הרווחה והאוצר לא מסייע להם להשיג את הארוחה הבאה. הציפייה שלנו היא ששר הרווחה ימצא את הדרך לנצח את הביורוקרטיה וליישם את המיזם הלאומי בחודשים הקרובים, וששר האוצר ידאג לעגן את 200 מיליון השקלים הייעודיים לאי-ביטחון תזונתי לבסיס תקציב המדינה, על מנת להבטיח טיפול מתמשך בבעיה".

      בוז'י הרצוג בכנס בנושא שדולת הנשים, דצמבר 2012 (יותם רונן)
      "דיבורים יש, הבטחות יש, הסברים מנומקים יש – רק כסף אין". יו"ר האופוזיציה הרצוג (צילום: יותם רונן)

      יו"ר האופוזיציה ושר הרווחה לשעבר יצחק הרצוג מסר כי דוח המבקר "מצביע על הפער הבלתי נסבל בין דיבורים למעשים בממשלה הנוכחית". לדבריו, "פעמיים הכריז שר האוצר על הקמת קרן לביטחון תזונתי: ביוני 2013, מעל במת הכנסת, ובינואר 2014, במסיבת עיתונאים חגיגית. דיבורים יש, הבטחות יש, הסברים מנומקים יש – רק כסף אין. ערב פסח, ומאות אלפי נזקקי לפיד עומדים בפני שוקת שבורה ללא פתרון. אני מודה למבקר המדינה על כך שמציין את תכניתי כשר הרווחה לטיפול ולהסדרת הסוגיה הכואבת הזו שנתקעה בממשלה לאחר פרישתי לפני למעלה משלוש שנים. אני דורש מלפיד ונתניהו להעביר את הכסף לאלתר על מנת להילחם בתופעה המבישה של ילדים וקשישים רעבים במדינת ישראל".

      נשיא הקרן לידידות, הרב יחיאל אקשטיין, אמר בתגובה על הדוח: "חוסר הביטחון התזונתי בישראל הוא הגילוי החריף ביותר של בעיית העוני ההולכת ומחמירה. הקרן לידידות ניסתה במשך מספר שנים להקים תכנית לאומית לביטחון תזונתי יחד עם ממשלת ישראל. לאחר זמן ארוך בו המדינה לא הצליחה לקדם את המיזם ולאור גיבוש תכנית פעולה שאיננה מספקת ביטחון תזונתי אמיתי, ובצורה המכבדת את המקבלים, החליטה הקרן להתחיל ולטפל עצמאית לצמצום התופעה בקרב אוכלוסיית הקשישים בישראל".

      לדברי אקשטיין, "בשנתיים האחרונות הקרן מסייעת באופן חודשי וקבוע לעשרות אלפי קשישים החיים בעוני במזון ותרופות בעלות כוללת של מאה מיליון שקלים בשנה. בנוסף, הקרן ממשיכה לספק ליותר ממאה אלף משפחות, ילדים, וחיילים סיוע ברכישת מזון בחגים ובמהלך השנה. לאחרונה הכריזו משרדי הרווחה והאוצר על תכנית לביטחון תזונתי והקימו גם את הוועדה למלחמה בעוני. בשנה האחרונה נקטה הממשלה צעדים חשובים, כגון תכנית ממשלתית לביטחון תזונתי והקמת הוועדה למלחמה בעוני. הגיע הזמן למעשים שיאפשרו קיום בכבוד למאות אלפי אנשים וילדים שרעבים עכשיו ולא יכולים לחכות עוד להליכים ביורוקרטיים ארוכים ומסורבלים".

      לפניות לכתבת דנה ויילר-פולק: danawp@walla.com